6 דברים שאתם חייבים לבדוק לפני השקעה במניית ביומד
הביוטק הינו מגרש משחקים גדול ומלהיב , אולי המלהיב ביותר בעשור הנוכחי, במגש זה משחקים יזמים וחברות ביוטק צעירות המעוניינות לקדם מיזמים חדשניים מחד, ומשקיעים המעוניינים בהשקעת "חלום", השקעה בעלת סיכון אבל עם Upside של אלפי אחוזים בהצלחה.
ברור כי השקעה בביוטק הינה השקעה מסוכנת , וגם למומחים אין כלים לבחון במדויק את הפוטנציאל ביחס לסיכון. אולם להערכתי אסור להתייחס למקטע זה כאל "מפעל הפיס" להערכתי גם משקיע סביר בשוק ההון מסוגל לגבש דעה סבירה באשר ליחס הסיכוי/סיכון של חברת ביוטק צעירה. עליו לתת את הדעת למספר שאלות בסיסיות ולשאוף לקבל תשובות המניחות את דעתו. אין בכך להבטיח הצלחה, אלא "לגדר" את הסיכון ביחס לסיכוי.
כל משקיע סביר חייב לדעת כי שלושת הפרמטרים המהותיים ביותר באיבחון רמת סיכון בתחום הביוטק הינם : Time to Market, Money to Market, Risk to Market , רכיבים השזורים זה בזה. על מנת לבחון אותם יש להתייחס לנקודות הבאות:
א. תקפות מדעית של המיזם- מיזם ביוטק מבוסס על מדע. יש לבחון האם בקהיליה המדעית מכירים את הבסיס לפיתוח המוצר והאם המודל המדעי מקובל. כיצד עושים זאת? ניתן לבצע חיפוש בגוגל אחר הטכנולוגיה הבסיסית, אחר מאמרים בתחום וכדומה. לא חייבים להיות מומחים ברפואה על מנת לקבל "תחושה" האם יש בסיס למה שטוענים היזמים. אין ספק שחוות דעת של מומחה תעזור ביותר לבסס תחושה זו. [למרות האמור לעיל, מעניין לדעת כי עד היום מנגנון הפעולה המדויק של האספירין לא ברור דיו...]
ב. איכות הצוות המדעי. אין ספק כי צוות בעל ניסיון הפועל במסגרת מוסד רפואי/מחקרי מכובד אשר ידוע בפריצות הדרך שלו, אשר מפרסם מאמרים, מופיע בקונגרסים מקצועיים ומקובל כמוביל דעה, הינו צוות שכדאי לבחון ברצינות את מחקריו, [אין בכך להגדיל פוטנציאל הצלחה אלה להקטין סיכון של כישלון מחקרי או "תרמית" ].
ג. אופי המוצר ושלב הפיתוח. בביוטק תהליך המחקר והפיתוח הינו תהליך שיטתי המבוקר משלבים מוקדמים ע"י הרגולטור. יש להכיר את תחום הפיתוח של המיזם ואת שלב הפיתוח, לשני פרמטרים אלו השפעה מהותית על הסיכוי להגיע לשוק. בניגוד להיי-טק, קיימים בסיסי מידע טובים לביצוע Bench Mark, לFDA, מאגרי מידע מסודרים, החשופים לציבור, על סטטיסטיקת הצלחות משלבים שונים בחתך לסוגי המוצר/תרופה. לדוגמה ההסתברות להגיע לשוק של תרופה לסרטן שסייימה ניסוי Phase I נאמדת בכ 15% ביחס לכ 30% של תרופה אנטי דלקתית באותו שלב. הסתברות הגעה לשוק של מכשור רפואי לא פולשני גדולה פי כמה מתרופה ועוד. ברור כי שלב הפיתוח ואופי המוצר מגדירים את עלות הפיתוח ואת משך הפיתוח. תהליך פיתוח ארוך גורר עלויות פיתוח גדולות ומקטין את ההסתברות להצלחה.
ד. איכות ה- IP - למוצר ביוטק שאיננו מוגן פטנט אין זכות קיום (לפחות לא כמוצר חדשני..). נכון שקשה למשקיע סביר לאמוד את איכות הפטנט אבל ניתן לבחון את סטטוס הבחינה שלו המפורסם בבסיסי מידע גלויים לציבור.
ה. המודל העסקי- כן, אין ספק כי חברה המבוססת על מוצר אחד ((One Product Company הינה חברה מסוכנת ביותר להשקעה, שהרי כולנו מכירים דוגמאות של חברות גדולות שבשלב האחרון נכשלו... , מודל המבוסס על "תמהיל מוצרים סינרגטי" משקף תוחלת סיכון סבירה יותר עבור משקיע.
ו. הצוות המוביל. שוב, לאיכות הצוות הניהולי השפעה רבה בניתוח הסיכון., צוות בעל ניסיון בתחום הפיתוח העסקי יגיע רחוק יותר [בדרך כלל ] מצוות חסר ניסיון ויכולות.
שיכלול אלמנט הסיכון בפוטנציאל הטמון במוצר, פוטנציאל המוגדר ע"י מהות הצורך, היקף הבעיה הרפואית בה מטפל המוצר, ועוצמת הבעיה יאפשר קבלת החלטה מושכלת באשר להשקעה בחברות ביוטק צעירות. כאמור החלטה מושכלת אולם לחלוטין לא חסרת סיכון...
מאת: דוד סולומון, מנכ"ל חברת מיקרומדיק, מומחה בעל שם בתחום פיתוח העיסקי של חברות הייטק וביוטק, מחבר הספרים " תכנון עסקי לאחר עידן הבועה", מהון סיכון להנפקה ציבורית ו"ביומדיקל ממחקר למוצר מנצח - האתגר הניהולי.
