4 אג"חים קונצרנים שעשו כותרות בשבוע החולף
דווקא השבוע החולף, שלא הבטיח גדולות ונצורות, איכלס, בסופו של דבר, הודעות וחדשות רבות, ממש כמו בימי מאי ויוני ה"עליזים" בגזרת אג"ח החברות.
לעומתן, היה זה שבוע מסחר שקט יחסית באגרות החוב הממשלתיות, כשנראה כי לעת עתה פגה השפעת מדד המחירים לצרכן, ובנוסף, המשקיעים חוששים יותר ויותר מהעלאת ריבית מהירה, יותר מכפי שחזו, מה שעשוי ליצור האטה בקצב האינפלציה.
כפועל יוצא, היטיבו אגרות החוב השקליות עם מחזיקיהן, ביחס לאחיותיהן הצמודות, כאשר עלו בשיעורים שנעו בין רבע לשלושת רבעי האחוז. לעומתן, מרבית אגרות החוב צמודות המדד (למעשה כולן מלבד הארוכות ביותר) רשמו ירידות שערים מתונות של בין רבע לחצי אחוז, מה שאגב כמעט ולא השפיע על אגרות החוב הקונצרניות "הכבדות", הנסחרות במדדי התל בונד השונים, שכן אלו האחרונים נסחרו כמעט ללא שינוי.
אבל, כפי שהזכרתי בפתיח, השקט היחסי שאיפיין את השוק הממשלתי ואת אגרות החוב השייכות למדדי התל בונד לא חילחל גם לכיוונן של אגרות החוב של החברות הקטנות יותר, כשנפתח השבוע, בחברת גלובוס, שהנפיקה בתקופת הגאות 60 מיליון ע"נ מאגרות החוב שלה.
לאורך תקופה ארוכה, ועוד טרם נפילת ליהמן ברדרס, נסחרו אגרות החוב של החברה בתשואות גבוהות ביותר, אולם בשיא המשבר קרסו אגרות החוב למחירים שנעו סביב 20 אגורות.
בחודשים האחרונים, יחד עם האוירה הכללית בשוק, תיקנו אגרות החוב את מחירן כלפי מעלה וחצו את רף 50 האגורות (ובנוסף שילמה החברה את הריבית הנקובה במהלך חודש מאי האחרון), כשבין היתר מוזכרים בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, הנחות שונות בדבר הקונים באגרות החוב, שהינם, עפ"י אותם דיווחים, מתחרים של החברה.
כך או כך, לאחר שהגיע להבנה על סיום ההתקשרות שלה עם קניוני עזריאלי, וקיבלה בעקבות הסכמה זו סכום נכבד במזומן (2 מיליון דולר + מע"מ), החליטה החברה להשתמש באותם כספים על מנת לצאת בהצעת רכש חלקית לאגרות החוב של החברה, בהיקף של כשליש מהסדרה, 17 מיליון ערך נקוב, ובמחיר של 47 אגורות לאיגרת.
כאמור, אילו היתה החברה עושה את המהלך הנוכחי לפני חודשים מספר נראה כי סיכויי ההענות היו גבוהים יותר, ויש לשער כי העובדה, שמחיר האג"ח בזמן פרסום ההצעה היה 56 אגורות יקשה יותר על הצלחתה.
חברה נוספת שעלתה לזמן קצר לכותרות השבוע היא טראס, שם התקשתה החברה לעמוד בכוחות עצמה בתשלומי הקרן והריבית, שאמורים להיות משולמים בסוף חודש ספטמבר. מי שנחלץ לטובת החברה ואיפשר את התשלום הנ"ל אלו הם בעלי השליטה בחברה, שנאותו להעמיד לה הלואת בעלים (מעבר לסכום שנמצא בחשבון העודפים ומיועד לתשלום), כאשר ההחזר של הלואה זו, שבמקור ניתנת לשנה, אך עשויה להתארך עפ"י החלטת המלווים, יקדם לתשלומים הבאים של מחזיקי האג"ח.
נראה כי מחזיקי האג"ח הבינו שהצעה זו מיטיבה איתם, בכך שהיא מאפשרת את התשלום הראשון במלואו, והם אישרו את הצעת החברה ובעלי השליטה בה ברוב גדול, עובדה, שכפי הנראה, תיתן להם תקופת שקט בענייני החברה, לפחות לשנה הקרובה.
אבל לא רק ארועים משמחים קרו השבוע, וזאת ודאי יודעים מחזיקי אגרות החוב של חברת אנגל משאבים וחברת האם שלה אנגל אירופה. אנגל משאבים הודיע השבוע שבשל הקשחת העמדות של הבנקים, וכן עיכובים במימושי נכסים, לא תוכל לעמוד בהחזר הלואת הבעלים לחברת האם (בהיקף של 51 מיליוני ש"ח), שאמורה להיות מוחזרת בסוף ספטמבר הקרוב.
כתוצאה מכך, לא תוכל החברה האם לשלם את התשלומים, אותם היא מחויבת לשלם למחזיקי האג"ח שלה בתחילת אוקטובר הקרוב, ואילו החברה הבת, אנגל משאבים, תתקשה לשלם את הריבית (בסך 7 מיליוני ש"ח) למחזיקי אגרות החוב שלה בסוף חודש אוגוסט הקרוב ללא ויתור טענותיה של האם בעניין.
החברה הבת אמנם הבטיחה לעשות מאמצים ולהסדיר את הנושא מול חברת האם, אולם על אף שאגרות החוב של החברות נסחרות כבר מזמן במחירים נמוכים מאד, הרחוקים מאד מערכם המתואם, ההודעה, על כל המשמעויות שלה, גררה ירידות חדות נוספות הן באג"ח החברה הבת והן באג"ח החברה האם.
גם עבור מחזיקי אגרות החוב של חברת נאוסיטי לא היווה השבוע החולף סיבה למסיבה, כשהחברה, המתהדרת בבעלי שליטה הנחשבים כ"ידיים חזקות", מבקשת לדחות את תשלום הריבית הקרוב ולהגיע כבר כעת להסדר חוב איתם.
יצוין כי לנאוסיטי זמן רב עד לפרעון קרן אגרות החוב, ולמעשה נותרו לה שלושה תשלומי ריבית חצי שנתיים עד שלוח הסילוקין יחייב אותה לתשלום גדול יחסית, ולמרות זאת החברה מבקשת כבר כעת לגבש הסדר כולל. התשלום הקרוב אותו מבקשת החברה לדחות (מדובר כאמור על ריבית בלבד) הוא בסך 9 מיליון ש"ח ברוטו, כאשר בעלי השליטה בחברה מחזיקים כבר בכשליש מסדרת האג"ח, כך שהתשלום נטו הוא כ- 6 מיליוני ש"ח.
על כן, בעוד כשבוע, תתכנס אסיפת מחזיקי אגרות החוב של החברה על מנת להחליט האם למנות נציגות, שתנסה לגבש הסדר כולל עם החברה, וכן להחליט האם לאפשר את דחיית תשלום הריבית, שיועד עפ"י לוח הסילוקין המקורי להתבצע יומיים לאחר כינוס האסיפה, ב- 1.9.09, בשלושה חודשים ל- 1.12.09.
נסיים השבוע בחברה בה אין בעיות מהסוג הנ"ל, חברת גינדי, שבה הדילמה היחידה שנמצאים בעלי השליטה היא האם למכור את אגרות החוב של החברה (ע"י החברה הבת) ובאיזה מחיר.
השבוע "רוקנה" החברה מן המחסנים את יתרת אגרות החוב שלה, שעדיין הוחזקה לאחר מספר מכירות קודמות, בהיקף של למעלה משישה מיליוני ע"נ, ובתמורה של כמעט שבעה מיליוני ש"ח, מה שמשקף מחיר של 1.08 ש"ח לאג"ח. כאמור, צרות של עשירים.
מאת: ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר במיטב בית השקעות
