מה יכול להוביל למשבר נוסף כבר בזמן הקרוב?

הכלכלה חזרה להתאושש, זאת כבר עובדה מוגמרת. עיקר השיח הכלכלי מתרכז כעת בקצב ההתאוששות ובאפשרות שמעבר לפינה מחכה משבר נוסף. אומנם מדובר בהערכות אך אילו גורמים באמת עשויים לגרור למשבר נוסף:

1. סיום השפעות ההרחבות הפיסקליות: אין ספק כי להרחבות הפיסקליות תרומה גדולה ביציאה מהמשבר הנוכחי, עם זאת, צריך לזכור שהשפעותיהן עדיין לא הסתיימו ולפי ההערכות ימשיכו לתמוך בביקושים עד למחצית השנייה של 2010, כך שעד אז לא סביר שנתקל במשבר נוסף שכרוך בתרחיש. כמו כן, גם בתרחיש זה יש שתי אפשרויות, או שהצריכה תתאושש עד אז ותיקח את המושכות, או שהממשל יאלץ לבצע תוכנית פיסקלית נוספת, אך הוא יאלץ להכריז עליה לא אחרי סוף השנה, כדי שהשפעותיה לא יתעכבו, הימור של הממשל באי התערבות במקרה של העדר צריכה, ילחיץ את המשקיעים.

2. משבר אינפלציה - הצפת השווקים בכסף עדיין לא באה לידי ביטוי בעליית מחירים חדה. השפעות של הקשחת אשראי, רכישת מט"ח לרזרבות וביקושים נמוכים לסחורות ושירותים, בעיקר בגלל אבטלה, מרסנים את התפרצותה. בתרחיש של עליית מחירים הפחד הוא מתגובת שרשרת שתגרור העלאות מחירים נוספות. בתרחיש כזה יאלצו בנקים מרכזיים לפעול במכירת נכסיהם, העלאת חדה ומכירת רזרבות מט"ח. כל אחת מהפעולות תגרור בעצמה לפגיעה כלכלית אך כנראה שיעדיפו אותן על פני איבוד שליטה אינפלציונית. בנקים מרכזיים יבחרו את העוצמות של כל כלי מהנזכרים בהתאם למצב הכלכלי שישרור באותו זמן, אך עדיין הנפגעים העיקריים עשויים להיות מטבעות הרזרבות (במיוחד הדולר), ממשלתי וחברות ממונפות.

3. משבר חוב ממשלתי - ממשלות מתחו כמעט עד הקצה את חובותיהן והחשש הוא שאף מעבר לכך. מכיוון שהן לא באמת מתכננות לשלם אותו בקרוב, ובונות בעיקר על מיחזורו, קיים חשש שבמידה ויתקשו בכך יאלצו להעלות מיסים, להקטין ביקושים, או יגררו העלאת סביבת הריבית. גורמים אלה ישפיעו מידיית על כל ענפי הכלכלה ועשויים להכניס אותנו למשבר נוסף.

4. משבר במערכת הבנקאית או הנדל"ן - אלה גרמו למשבר הנוכחי, והחשש שעדיין לא אמרו את מילתם האחרונה. משבר הנדל"ן אומנם כבר נראה שהסתיים בוודאות, אך הוא הולך יד ביד עם סקטור הפיננסים שצריך לממן אותו וזה עדיין לא יציב לחלוטין. ירידות השערים של השבוע האחרון בשווקים, נזכיר, הגיעו במיוחד לאור החשש שעדיין יתכנו מחיקות משמעותיות בענף. מספר הבנקים שנסגרים ע"י ה-FDIC ממשיך לצמוח ובסוף השבוע הצטרפו אליהם 5 בנקים נוספים וסה"כ 89 מתחילת השנה. להערכתנו, אומנם יתכן שהאופטימיות הייתה מוגזמת אך הסיכוי שהסקטור הפיננסי הוא שיגרום גם למשבר הבא נמוך. חלק גדול מההתנפחות כבר גולמה בהפסדים כבדים, במחיקות ובהתמוטטות של גופים וחלק גדול מהסיכון שנותר לקחו על עצמם הבנקים המרכזיים והממשלות.

5. התנפחות ופיצוץ של שוק המניות (ושל ציפיות בכלל) - המשקיעים מפחדים מחזרה של משבר אך הם צריכים להיזהר שלא הם שיגרמו לו. אופטימיות יתר וניפוח בועת מניות וני"ע בכלל, אל מעבר לשווי הנגזר מההתאוששות, עלול לגרור לתיקון שבעצמו יזיק לכלכלה ויצור משבר ריאלי שיגרור בעצמו למשבר עמוק יותר בשווקים. להערכתנו, למרות העליות החדות האחרונות, המשקיעים עדיין זהירים מאד כיום, והאופטימיות עדיין לא שולטת בשווקים. המכפילים העתידיים, שסביר מבוססים על תחזיות שמרניות לרווחים, לאחר שאנליסטים נכוו קשות במשבר, סבירים ולא מעידים על בועתיות. כמו כן, מדד הפחד, ה-VIX, עדיין גבוה, 25.3 נק', ומאותת כי הפחד עדיין קיים בשווקים.

שוק העבודה האמריקאי - הוא המפתח ליציאה מהמשבר

מבין חמשת התרחישים הנזכרים לעיל כעשויים לגרור למשבר נוסף, התרחיש הראשון, לחזרה למשבר בגלל מיעוט ביקושים, קל ופופולארי לעסוק בו. מה יותר פופולארי לשלטון מאשר להוציא כסף של מישהו אחר לצורך יצירת ביקושים, לחלץ את הכלכלה מהמשבר ועוד לצאת "גיבורי היום" ולקבל את עמוד איש השנה. ואכן, רוב ההתעסקות היא בתרחיש הנ"ל ובצורך להימנע ממנו. קרן המטבע הבינלאומית הכריזה בסוף השבוע כי "ביטול מוקדם מדי של תמריצים כלכליים עלול לבלום התאוששות הכלכלה העולמית". מה את אומרת, אז אולי תתני את את כסף. נתוני האבטלה שהתפרסמו בסוף השבוע אותתו קצת יותר שאולי לא יהיה בכך צורך ושהצרכנים אוטוטו מגיעים לעזור, אף שהנתונים לא הצביעו במפורש על סיום גל הפיטורים, שקלולם נתפס כחיובי: 4 אינדיקטורים פורסמו: תביעות של מחוסרי עבודה שהיה בסה"כ רע מהצפוי, עם עלייה במספר התביעות, שיעור האבטלה, גם כן רע מהצפוי, כשעלה מעבר לצפוי ל-9.7%, שינוי במספר המועסקים במגזר התעשייתי, שירד פחות מהצפוי, 216- אלף לעומת צפי ל-230- אלף, ולבסוף, מספר שעות העבודה השבועי שהפסיק לרדת והשכר שעלה מעבר לצפוי. הנתונים החיוביים האחרונים גברו על הראשונים שאכזבו ותמכו בעליות.

ועידת ה-G20

הצהרות חיוביות של משתתפי ועידת ה-G20 והתבטאות של גייטנר כי "עדיין מוקדם שהוועידה תדון באסטרטגיות יציאה", תמכו גם הן בשווקים ופגעו במטבעות הבטוחים כגון הדולר והיין. את מרכז תשומת הלב משכה הצהרה בנוגע לרצון חברי הועידה לקביעת תקנות בין לאומיות להגבלת שכר הבכירים בבנקים. דווקא הצהרה כזו היא לא משהו שהיה ניתן לצפות מועידה כלכלית, והיינו מצפים דווקא לפתרון של דרכים להגברת התחרותיות והשקיפות.

סין - המבוגר האחראי

יש התפתחויות - נזכיר את הפסקה מיום חמישי ומי שזוכר יכול לעבור לחלק השני:

הממשל הסיני, כזכור, רצה בתחילת אוג' להיות המבוגר האחראי ולהוציא באופן מבוקר את האוויר מבועת ההלוואות, שהוא עצמו יצר. הוא הכניס סיכה בזהירות בזהירות, ואופס, מה קרה, כמו שאתם זוכרים, הבועה התפוצצה, הבועה נקרעה, לא עזרו ההסברים של "זה סופה של כל בועה", המשקיע דני בכה ובכה. וביום חמישי התחילו הערכות שהממשל ינסה לתקן אותה וישנה שוב את הרגולציה. מדד המניות בשנחאי הגיב ביום חמישי בזינוק של 4.8% וביום שישי בעוד 0.5%. ואכן, מסתבר שאין עליות בלי אש:
ביום שבת הודיעה סין כי היא מתכוונת להקל את המגבלות על משקיעים זרים ולהעלות את הסכומים שיכולות קרנות זרות להשקיע במניות ב-25%. גבול ההשקעה עומד היום על 800 מיליון דולר ויועלה למיליארד דולר וכמו כן, זמן הנעילה לחלק מהמשקיעים יופחת משנה לשלושה חודשים. מעבר לעליות שיגרמו מכניסת המשקיעים עצמם מדובר כאן בצעד חשוב להפיכת השוק בסין לבריא יותר ויציב יותר, ולמעשה המגמה עצמה, של פתיחות גוברת לזרים צריכה הייתה לדעתנו לגרור עליות חדות יותר.

כשצומחים לא נוהגים (אבל כן קונים רכבים)

המועצה העליונה לתכנון כלכלי בסין מעריכה, כי מכירות הרכבים במדינה יגיעו השנה ל-12 מיליון, עליה של 28% ביחס לשנה שעברה. מכירות אלה עשויות להיות גבוהות ממכירות הרכבים בארה"ב, ששם מכירות הרכבים ירדו ב-28%. ביום רביעי יפורסמו בסין סך נתוני המכירות הקמעונאיות שצפויים להצביע על עלייה של 15.3% ביחס לאוג' המקביל אשתקד. יש בסין צריכה פנימית שמצליחה למשוך את הכלכלה הזאת גם בלי העולם.

ולסיום

כמה סקירות אפשר לכתוב על אמריקה
עולים, יורדים, חוזרים, עולים המדדים באמריקה

הדוד סאם מביט אלי מתוך אגחי"ם של בתים
נשיא הפד, סוחר חוזים עושים ביחד עסקים
הכל אפשר אם משלמים, להיות אפילו עיתונאים
עולם מושלם גרפים יפים ורק אנחנו עוד קוראים

יש תמיכה, אין תמיכה, וול-סטריט כבר לא זוכרת
יש תמיכה, אין תמיכה, וול-סטריט כבר לא זוכרת
איך ומה?

כמה סקירות אפשר לכתוב על אמריקה
עולים, יורדים, חוזרים, עולים המדדים באמריקה



הסקירה נכתבה על ידי אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים.


*מאמר זה נכתב מטעם מבט תעודות סל מקבוצת כלל פיננסים. ניתוח הכלול במסמך זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או נכסים פיננסים המתוארים בו.