ראיון לוחמני: "מיליון זוגות מזויפים הושמדו, היום כולם יודעים שעם קרוקס לא מתעסקים"

תקופת החגים זו תקופה של קניות, מתנות לבני המשפחה ולחברים, זה הזמן להזכיר, כי קיימים בשוק לא מעט מוצרים מזויפים המונחים על מדפי השווקים כאשר הסערה האחרונה סביב 'הדבש המזויף' היא רק תזכורת.

כאמור, רק לאחרונה הייתה סערה לאור מידע מודיעיני על זיוף דבש לקראת ראש השנה. המפעל המזייף ייצר דבש שהורכב מחומרי טעם, ריח וצבע, במקום מצוף פרחים. פקחי יחידת הפיצו"ח (פיקוח צומח וחי) של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בשיתוף מועצת הדבש פעלו בימים האחרונים על מנת להתחקות אחר יצרן דבש שזייף דבש ושיווק אותו באזור המרכז. סך הכל נתפסו כ-2,000 צנצנות דבש מזויף, בהם למעלה מ- 200 ק"ג דבש.

עם זאת שלא כמו סין, תאילנד וטורקיה, ישראל אינה נחשבת למקור בינלאומי לייצוא מוצרים מזויפים. למעשה רוב המוצרים המזויפים בארץ מקורם ביבוא. בשוק קיימים חיקויים וזיופים שונים וניתן לסווג אותם לשלושה סוגים עיקריים: האחד הינו מוצר אשר נראה בדיוק כמו המוצר המקורי - דמיון מוחלט. הסוג השני, שימוש באותיות זהות בלוגו המותג עם שינוי קל של החלפת מיקום האותיות או החלפת אות אחת, תוך שמירה על דימיון באמירת השם כדוגמת 'קוצ'י' במקום 'גוצי'' וכד'.

הסוג השלישי הינו חיקוי 'לא מושלם' של המוצר המקורי. זיוף זה מכונה 'גניבת עין' ובו בעצם משתמשים במוניטין של המותג. בסוג זה של זיוף ישנו ניסיון לנצל את המוניטין ובו בזמן ניסיון להשאיר מספיק נקודות שוני שלא ניתן יהיה לטעון שהרוכש חשב שהוא קונה את המוצר האמיתי.

עו"ד גלית בונה: "בטווח הרחוק הצרכנים נפגעים - זוהי סכנה אמיתית"

"מוצרים מזויפים הינה תופעה נפוצה יותר משנה לשנה והפכה למכה אמיתית", אומרת עו"ד גלית בונה שותפה במשרד' ד. מירקין ושות'' המתמחה בקניין רוחני. "אם בעבר זיוף מוצרים היה נחלת השווקים, היום התופעה נרחבת וחולשת על כל התחומים החל ממזון וכלה בביגוד, תרופות משקאות חריפים ואפילו ספרים". היא מדגימה בפס"ד פלילי שבו הורשע אדם בזיוף ספרה של הסופרת צרויה שלו, 'בעל ואישה'. "משרדינו היה מעורב בייצוג ההוצאה לאור והסופרת בהליך האזרחי במסגרתו נתפסו ספרים מפרים". בונה מדגישה כי "אלו הם מוצרים אשר לא חשבנו שהתופעה תגיע אליהם".

לדבריה, "חברות רבות מעדיפות לא להגיש תביעה וזאת מתוך שיקולים שאינם משפטיים אלא מטעמי שיווק ויחסי ציבור". לדבריה, "חברות מעדיפות להימנע מתביעה בכדי לא לאפשר בכך פרסום נוסף למוצר המזויף. פרסום מסוג זה יכול לשים בידיו של הזייפן כוח רב ואף לעיתים לחזק אותו במידה והמוצר המקורי, למשל, יקר יותר".

כאמור, בונה מודאגת מהתופעה הנרחבת בישראל, "זוהי תופעה שלא ניתן להשלים עמה", ומציינת כי ב"טווח הרחוק האזרחים הם אלה שנפגעים". היא מסבירה, "למשל בתחום התרופות זוהי סכנה אמיתית כמו למשל ריבוי הזיופים של התרופה, 'ויאגרה' אשר נמכרת בצורה פיראטית ויכולה לגרום לפגיעה פיזית לזה אשר משתמש במוצרים המזויפים שאינם מפוקחים".

"מכיוון שאנו צרכנים טובים של זיופים ואין מספיק מודעות לרמת הפגיעה במדינה בכלל ובאזרח בפרט, בקנייה מוצרים מסוג זה אנו בעצם מעודדים את התופעה בכך שאנו רוכשים מוצרים מסוג זה. לצערנו ניתן ל'התגאות' בישראל על היקף נרחב של התופעה" אומרת בונה. עם זאת, היא מציינת כי "ישראל ידועה בייבוא אך לא בייצור".

"בקניית מוצרים מזויפים, מלבד הנזק הכלכלי למשק הישראלי אשר נעמד בלמעלה ממיליארד שקל בשנה, מדובר אף לעיתים בסכנת חיים. מכיוון שמוצרים אלו לא עברו מבחני בטיחות מחמירים שעוברים מוצרים מקוריים המחויבים לתו האיכות" מזהירה בונה.

בונה מדגישה כי "התופעה בעייתית ונרחבת ומגיעה למצבים בהם לא תמיד הצרכנים יכולים להתמודד עם התופעה מכיוון שלא ניתן תמיד לזהות כי המוצר מזויף". עם זאת היא מדגישה כי "הסיכוי שמוצר מזויף יהיה באיכות זהה לזה של המוצר המקורי הוא כמעט בלתי אפשרי".

במישור האזרחי היא מציינת כי בקניית המוצרים המזויפים, נגרם נזק ליוצרים שמקשה עליהם להתפרנס בכבוד, "כשקונים את ה-DVD הצרוב במעט כסף ביחס למקור זה משפיע בצורה ישירה על היוצרים. היוצרים צריכים להתפרנס והם מתקשים להרוויח מכיוון שהם אינם מקבלים תמלוגים - אנחנו לא הוליווד".

לטענת בונה, "אם התופעה הייתה משתנה יכול להיות שהתמחור של המוצר המקורי היה נמוך יותר. אנחנו רוכשים מוצר מזויף כי מחיר המוצר המקורי יקר, אך במידה ותופעת הזיופים תהייה פחות נרחבת זה יאפשר למוצר המקורי להימכר במחיר זול יותר, כלומר יש פה מעגל".

נראה כי כיום החברות נלחמות בתופעה בכמה כיוונים. האחד הוא ניסיון להתמודד עם כך כבר במדינה המייצרת. בנוסף לכך, ישנו שיתוף פעולה בין המכס הישראלי לחברות - ישנו סעד המאפשר למכס כאשר מוצר נחזה להיות מפר זכות יוצרים או סימן מסחר, לרשויות המכס יש אפשרות לעקב את המוצר מה שמאפשר לחברה לבדוק את המוצר ובמידה והוא אינו מקורי, להגיש תביעה בבית המשפט. לדברי בונה, "שיתוף פעולה זה, יוצר חזית ישירה בין היצרן והיבואן וזוהי בעצם דרך נכונה לערב את היצרנים ולאפשר להם להילחם בתופעה".

עו"ד ליעד וטשטיין: "מדובר בכ-7% מהיקף הסחר העולמי" "בשל בעייתיות התופעה, אין נתונים מסודרים לממדיה", אומר עו"ד וטשטיין שותף במשרד ד"ר שלמה כהן ושות', אחד המשרדים הגדולים המתמחה במלחמה בזיופים, ומייצג בארץ חברות בינלאומיות מכובדות כמו פרוקטר אנד גמבל, סוני, טושיבה, נוקיה, קרוקס, לוריאל ועוד.

לדבריו, "המספר שנהוג לציין בהקשר לתופעה העולמית, מדובר בכ-7% מהיקף הסחר העולמי וככל שחוקרים את התופעה הזו יותר מגלים שמדובר בקשרים בין מי שעומד מאחורי הייצור והשיווק של המוצרים המזויפים לסחר בסמים לסחר בנשק ולגורמים טרוריסטים".

"חברות גדולות משקיעות מידי שנה עשרות מיליוני דולרים ברחבי העולם כדי להתמודד עם בעיית הזיופים. לשם כך הן מחזיקות מחלקות שמטפלות בנושא הזיופים ומשקיעות משאבים עצומים גם באכיפה וגם בהדרכת עורכי הדין המייצגים אותן כדי שידעו לזהות מוצרים מזויפים של החברה", מסביר וטשטיין. תופעת החיקויים והזיופים היא תופעה נרחבת בשוק הישראלי, המתבססת בעיקר על מוצרים המיובאים מאסיה, סין טורקיה וכד'. קיים גם ייצור מקומי אשר מתמקד בדיסקים בעיקר. כלומר ישנו יותר ייבוא מאשר ייצור, למעט בתחום המוסיקה.

הקטגוריות העיקריות לזיוף הינן, הלבשה, קוסמטיקה, משקאות תרופות מזויפות ותחום הסלולר. "אחת התופעות המסוכנות היא תופעת זיופי אלכוהול", אומר וטשטיין, "מדובר באלכוהול באיכות ירודה אשר עלול לגרום לתופעות פיזיולוגיות מאוד קשות ואף לעיוורון. בתחום זה קיימת תופעת ה'ריפילינג' - מילוי מחדש. יש אספני בקבוקים אשר אוספים את הבקבוקים המקוריים של המשקאות האלכוהוליים השונים וממלאים אותם מחדש באלכוהול נחות ומזויף".

לטענתו, "את האלכוהול המזוייף ניתן למצוא בעיקר בפיצוציות, וניתן לומר כי חלק נכבד מאותן פיצוציות מחזיקות משקאות אלכוהוליים מזויפים. עם זאת, אין מוצרי אלכוהול מזויפים במקומות מוסדרים. כלומר, בכל מקום שיש ברקוד למוצר, לא נכנסים מוצרים מזויפים. במידה וקונים בקבוק וודקה באחת מהפיצוציות במחיר זול, סביר להניח שמדובר בוודקה מזויפת למרות שמדובר בבקבוק מקורי ולכן מי שבסכנה הם בעיקר הצעירים שיוצאים לבלות".

לדבריו, "כשמישהו משווק מוצר מזויף המשפט הוא חד משמעי ואין כל הבדל בין שיווק מוצר מזויף לבין מכירת מוצר גנוב. היו לנו תיקים עם פיצויים בסדר גודל של כ-1 מיליון שקל".

משרדו של וטשטיין מייצג גם את המותג קרוקס, אשר ניתן להגיד כי בזמן שיא המכירות כמות החיקויים למוצר הייתה נרחבת. בהקשר זה טוען וטשטיין כי "לא היה 'קמפיין' אגרסיבי כמו ה'קמפיין' שנעשה לקרוקס גם מבחינת ההשמדות וגם מבחינת האתגרים שעמדו בפני קרוקס. על קרוקס הייתה התנפלות וכולם רצו להיות חלק מכך, מהעבריינים ועד לגופים גדולים כמו שופרסל. ניתן להגיד שדי בהצלחה, בשווקים ובחנויות השונות יודעים כיום שעם קרוקס לא מתעסקים".

לדבריו, "בארץ נעשה אחד ממבצעי האכיפה הגדולים ביותר שנעשו אי פעם בנוגע למותג כלשהו ובוודאי שאחד ממבצעי האכיפה הגדולים של קרוקס בעולם. כלומר, מספר הנעליים שנתפסו והושמדו, במסגרת פעילות במהלך ה-3 השנים האחרונות עומד על כ-1 מיליון זוגות של חיקויים של קרוקס".

הוא מציין כי במסגרת המאבק ניתנו צווים גם כנגד רשתות מוכרות, "קיבלנו צוו מניעה נגד פוקס, סקצ'ר ושופרסל ובעקבות כך הם הפסיקו למכור את החיקויים של קרוקס". הוא מדגיש כי, "אמנם הם הגישו ערעורים לבית המשפט העליון בטענה כי 'לא ניתן לקבל הגנה על עיצוב תלת מימדי של כפכף', טענות אלו נדחו. אנחנו הראנו שמדובר בעיצוב ייחודי בעל מוניטין רב. אמנם לא ניתן להשיג ניקיון הרמטי ממוצרים מזויפים ומחיקויים אך כיום הגענו לידי כך שכמעט ואין מוצרים כאלו בשוק", אומר וטשטיין.

אחת הבעיות המרכזיות עם חיקויים, היא כי "מאוד קל לבלבל את הצרכן, אחד הדברים שזייפנים עושים הם משנים את מבנה הצבעים או את הסדר וכך הצרכן מתקשה להבחין בין המוצרים. די בכך שניתן למוצרים מראה וויזואלי זהה למותג שאותו הוא רגיל לקנות, כך שברגע שהוא נתקל במוצר אחר שבעל מאפיין וויזואלי מרכזי של המוצר שהוא מכיר, הוא פועל כאוטומט - לכן קל להטעות צרכנים" מסביר וטשטיין.

וטשטיין סבור כי "הצרכן הישראלי הוא אינו צרכן של זיופים וחיקויים", לטענתו, "ברכישת מוצר מזויף ובחיקויים הנפגע העיקרי הוא הצרכן שמשלם את מיטב כספו בכדי לקבל את המותג שהוא מעוניין שמתפרק כשבוע שבועיים לאחר שהוא רכש אותו".

הדרך להיאבק בתופעת הזיופים והחיקויים

החברות נאבקות בתופעה באמצעות שיתוף פעולה הדוק עם רשויות המכס אשר בודקות משלוחים שנכנסים לישראל וברגע שהם מגלות משלוחים חשודים הם יוצרים איתנו קשר ובמידה ומדובר במוצר מזויף אנו מביאים להשמדתו. "בדרך הזו רק המשרד שלנו השמיד כ-2 מיליון יחידות של מוצרים מזויפים בשנה האחרונה" אומר וטשטיין.

"ניתן להגיד כי תופעה זו הולכת יד ביד עם מוצרים פופולאריים ולכן יש כמויות גדולות של מוצרי דיסני, של מכשירים סלולאריים כמו מכשירי נוקיה, שעונים יוקרתיים פרטי ביגוד. רק לאחרונה מצאנו משלוחים של 1,000 זוגות של מכנסי ג'ינס LEE" אומר וטשטיין.

בנוסף לכך, קיימת גם יחידת הקניין הרוחני של המשטרה אשר משתפת פעולה ומבצעת פשיטות בשווקים פתוחים ברחבי הארץ כמו בשוק הכרמל, בשוק רמלה לוד ושיתוף פעולה בין האנשים שלנו ובין המשטרה אשר נמצאים שם כל הזמן.

בנוסף לכך, ישנו הכלי האפקטיבי - תביעת תביעות משפטי. בתי המשפט הבינו שפיצויים כספיים משמעותיים הם קריטיים על מנת להרתיע זייפנים והיום ניתן לקבל פיצויים גם כשתופסים כמות קטנה של מוצרים מזויפים.

"אנו מנהלים מאות תביעות בשנה", אומר וטשטיין, "ישנו רצון של חברות לפנות לתביעות בבתי משפט נגד זייפנים. אין חשש של החברות בשום מישור. בקרב כלל הלקוחות שלנו, המדיניות היא 'אפס סובלנות' למוצרים מזויפים גם אם מדובר בשחקן גדול או במידה ומדובר בבעל דוכן קטן".

משנה למנכ"ל חברת קרוקס ישראל, מיכאל הורוביץ, על תופעת החיקויים של המותג 'קרוקס'

"עשינו החלטה אסטרטגית שלא חוסכים בהוצאות כדי להלחם בחיקויים", אומר משנה למנכ"ל חברת קרוקס ישראל, מיכאל הורוביץ. ובמשך תקופה ממושכת הוצאנו הרבה מאוד כסף בכדי להלחם בתופעה.

לדבריו, "בכל שנה אנו מוציאים כמה עשרות אלפי דולרים בכדי להלחם בתופעה. לטעמי אין חיקוי שלא ניתן לזהות, קרוקס זה לא רק צורה אלא גם חומר שהוא ייחודי שאף אחד לא הצליח לפצח אותו. מדובר בתרכובת ספציפית שמצליחה לייצר את הנוחות של הנעליים".

הוא מציין כי "אני מאמין שהצלחנו להעביר את המסר שאם זה לא נמכר במקומות מורשים ובחנויות של קרוקס ככל הנראה זה לא קרוקס. לכן בחיקויים הצליחו להגיע למראה מאוד דומה אך לא באיכות של קרוקס".

לדברי הורוביץ, "בחמש השנים האחרונות מצאו מאות אלפי זוגות שנתפסו והושמדו. בעקבות המלחמה שלנו בתופעה הצלחנו להגיע לידי מצב שהתופעה נעצרה, אמנם אנו לא יכולים למנוע כל עבריין של נעלי גומי אך אם זה חיקוי של נעלי קרוקס אנחנו די סוגרים את מה שקורה מחוץ למדינה ומיובא".

איך תוכלו לזהות זיופים?

תלוי במקום קנייה. במידה וקניתם בשוק, מן הסתם אל תצפו למוצר המקורי. עם זאת לא פעם נמצאים מוצרים מזויפים גם בחנויות אשר אין אנו צופים זאת, לעיתים גם לא באשמתן.

במידה והמחיר נמוך בצורה משמעותית ביחס למחיר שידוע לכם זהו יכול להיות סממן לכך כי אין מדובר במוצר המקורי אלא במזויף. הבעיה היא שבשנים האחרונות הזיופים הם לעיתים ברמה גבוהה, ומתאימים את המחיר למוצר המקורי. במידה ואין על המוצר תווית של היבואן יש סיכוי כי אין הוא המוצר המקורי ובמידה ואכן מצאתם טעויות כתיב בלוגו או בתווית ככל הנראה זה מוצר מזויף.

בנוסף ניתן להשוות בין המוצר שהנכם בטוחים שהוא מקורי למוצר שקניתם, במידה ויש לכם אחד כזה.