מה התקדם בזירת אפריקה, וקצת על לידקום ואנגל משאבים

גם בשבוע החולף זכינו ללא מעט חדשות מכיוונה של אפריקה ישראל: כותרות, הודעות בורסה, איומים, הדלפות, וזה עוד למרות שמדובר היה בשבוע מסחר מקוצר ובתקופת החגים המנומנמת.

למעשה, אפריקה הודיעה בשבוע החולף על מתווה ההסדר אותו היא רואה לנגד עיניה, כשהוא כולל בעיקר את הפרמטרים הבאים: 1- תשלום במזומן. 2- אגרות חוב סחירות (חדשות). 3- כתבי התחייבות נדחים הניתנים להמרה. 4- הקצאת מניות בחברה, תוך שימור השליטה בידי בעל השליטה הנוכחי. 5- העברת חלק מאחזקות אפריקה בחברות הבנות (הציבוריות), כשעל פי הדיווחים אפריקה רוצה לשמר את שליטתה בהן.

בתגובה להצעה ראשונית זאת, ולהדלפות שהגיעו מהדיונים, אותם מקיימת אפריקה עם משקיעים מוסדיים, המחזיקים כמות ניכרת מאגרות החוב של החברה, קמה סערה ציבורית ותקשורתית עזה השוללת מכל וכל הצעה זו. עיקר הביקורת הופנתה מצד אחד אל חוסר נכונותו של בעל השליטה להזרים כספים לחברה, ומאידך אל רצונו להישאר בעל השליטה בה, כשבעקבות כך נשמעו איומים שונים בדבר הגשת בקשות לפירוק החברה.

את הבעיה של אפריקה ישראל בהתנהלותה במשא ומתן עם מחזיקי אגרות החוב שלה ניתן לתמצת במשפטו של השופט לואיס ברנדייס: "חומר החיטוי הטוב ביותר הוא אור השמש". אין דין אפריקה כדין לידקום או לנדמארק, ההסדר של אפריקה, בכל הכבוד הראוי ליתר החברות, הוא ההסדר בהא הידיעה (לפחות לעת עתה ונקווה שכך יישאר) מבחינת גודלו, מורכבותו, ההיקפים של כספי הפנסיה שהושקעו באג"ח החברה, ובעקבות כך גם ההד התקשורתי הנלווה לכל צעד ושעל בו. אם להשתמש במילותיו של השופט ברנדייס, ההסדר נמצא כל העת תחת אור השמש, ובמצב כזה לא ברור כיצד יוכלו נציגי המחזיקים לוותר ולו במעט לחברה, ולהסתכן באש תקשורתית צולבת (שחלקה בהחלט עשויה להיות צודקת אך חלקה עלולה להיות דמגוגית).

מחזיקי אפריקה אג"ח ט'

כרגע, כאמור, נשמעות בעקבות ההצעה הראשונית של החברה דיבורים בדבר פניות לבית המשפט בבקשה לפירוק, ויש בהחלט סבירות שבקשה כזאת תוגש גם אם תהיה התקדמות במו"מ בין החברה למחזיקים. אחת הסיבות לכך היא רצונם של מחזיקי אגרות החוב (מהסדרות שאינן קצרות) להושיב על ספסל אחד או באותה סירה את כל סדרות האג"ח, ובעיקר את מחזיקי אגרות החוב מסדרה ט', שבחרו לעצמם השבוע נציגות נפרדת מיתר מחזיקי 12 הסדרות האחרות של החברה.

על אף שהיה זה צעד צפוי ומתבקש הוא תואר השבוע כ"ניצחון" למחזיקי אג"ח זה, אולם כלל לא ברור מדוע.

מחזיקי אג"ח ט', שהתשלום בגינו אמור היה להיות משולם בעוד כחודש וחצי, דורשים שלא להיכלל בתוך ההסדר הכולל אלא לקבל את מלוא התשלום, בין היתר על רקע ציטוטים קודמים של בכירי החברה בתקשורת. במצב כזה למחזיקי אגרות החוב הנ"ל אין מה להפסיד: בתסריט הגרוע ביותר הם יהיו שווים למחזיקי הסדרות האחרות והם מטילים יהבם על לחץ רצוף ובלתי פוסק, כשסביר להניח שאם הוא לא יעזור הם ינסו את כוחם באמצעים משפטיים. באפריקה בינתיים לא נראים כמתרגשים מהלחץ ושם מציינים בפירוש כי ".... אשר יחול (ההסדר, ע.ס) ביחס לכלל מחזיקי אגרות החוב של החברה".

אם לסכם את המצב כרגע, נראה, כי בזמן כלשהו בעתיד הקרוב, סביר כי מי מהנושים יפנה לבית המשפט, ויתכן גם שאפריקה עצמה תפנה בבקשה להקפאת הליכים. קשה לראות מצב בו כלל לא יתקיים משא ומתן בין החברה לבין נושיה (אם כי זה לא לגמרי בלתי אפשרי), בין אם זה יהיה תחת הקפאת הליכים ובין אם לאו, מכיוון שבסופו של דבר לאף אחד מן הצדדים אין אינטרס לשלוח את אפריקה לפרוק, תהליך שעשוי לערוך שנים רבות ותוצאותיו לוטות בערפל.

אם בסופו של דבר יגיע רגע ההסדר המוגמר, סביר כי רוב המרכיבים מההצעה הראשונית של אפריקה יהיו בתוכו, כשהחשיבות כמובן היא למספרים: כמה יקבלו המחזיקים בכל סעיף שציטטתי בפתיחה ומה תהיה שוויה של "החבילה" הכוללת שתוצע להם.

באשר לסוגיית בעל השליטה- נכון לעכשיו נראה כי כאן בעיקר ממוקדת בעית החברה, כשנכון ליריית הפתיחה, כזכור, החברה הודיעה כי בעל השליטה אינו מתכוון להזרים כספים לחברה והוא מעוניין להישאר בתוארו. יחד עם זאת מדובר במתווה ראשוני, כשמן הסתם, כמו בכל משא ומתן, נשמע כנראה בחודשים הקרובים על "קשיים במו"מ" או "פריצת דרך במשא ומתן" ועוד אי אילו כותרות בדבר איומים בפירוק וחזרה לשולחן המו"מ וחוזר חלילה, כך שנותר להתאזר בסבלנות רבה עד לתוצאה הסופית.

לידקום - חרב הפרעון הוסרה?

אבל לא רק אפריקה בכותרות השבוע גם בחברות קטנות יותר נמשכים הקשיים, כשנראה כי אחד המקומות הבעייתים ביותר כעת היא חברת לידקום, חברה שבה אין בעל שליטה ברור, כשבינתיים מחזיקי האג"ח והבנקים ממשיכים להתקוטט ביניהם ולנסות למשוך חלקים מהחברה לכיוונם.

נכון לרגע זה, לא הגיעו הבנקים ומחזיקי אגרות החוב להסכמות, ונראה היה כי אלו האחרונים עומדים להעמיד אותן לפרעון מיידי, מהלך שישלח את החברה לפרוק, ואת הבנקים לחפש את כספי החברה, השוכבים בחלקם אצל לקוחותיה באפריקה. מכיוון שתרחיש זה, כפי שגם נשמע, אינו ממש אטרקטיבי, נראה היה כי הוא ימנע בדרך כלשהי, אולם בחברה כמו לידקום, לה אין "אמא ואבא" מובהקים, היה חסר כנראה הגורם היעיל (המתווך) שימנע את הגלישה במדרון החלקלק הזה.

בכל מקרה נראה כי ברגע האחרון הוסרה, בהחלט לזמן מוגבל, חרב הפרעון המיידי מעל צווארה של החברה, חרב, שאמורה היתה להיות מונפת, ביום שלישי הקרוב עם סיום החג, עת היו אמורים להתכנס מחזיקי אגרות החוב של החברה ולדון בהצעה להעמיד אותן לפרעון מיידי. מסיבה עלומה הודיעה החברה במהלך סוף השבוע על דחיית אסיפה זו למועד אחר (ובלתי ידוע בינתיים), כך שיתכן כי מי מהצדדים או שניהם גם יחד מגבשים בכל זאת עסקת חבילה שתשפר את מצב כולם.

אנגל משאבים - יכולים לישון בשקט

מי שכן יכולים להעביר את צום יום הכיפורים בשקט יחסי הם מחזיקי אגרות החוב של חברת אנגל משאבים, חברת הבת של אנגל אירופה, שקיבלו ביום שישי, לאחר עיכוב קל, את תשלום הריבית, שאמור היה להיות משולם בסוף חודש אוגוסט.

לאנגל משאבים קיים חוב לחברת האם, שאף היא עצמה נמצאת בקשיים חמורים. כתוצאה מכך, ומכיוון שקיים חשש מיכולתה של החברה להחזיר את חובה לחברת האם, ועל מנת לשלם את תשלום הריבית הנ"ל, ביקשה החברה מחברת האם שלה את אישורה לכך וכן ויתור על טענות שונות בקשר לכך.

בסופו של דבר נאותה חברת האם לבקשה, ובלבד שהחברה הבת תגיש לה מתווה להסדר החוב כלפיה, כך שכאמור המחזיקים באגרות החוב של חברת הבת יסובו לארוחה המפסקת, כשהריבית שוכנת בחשבונות הבנק שלהם.

קבלנים - בדרך להשעיית מסחר

נסיים השבוע בחברת קבלנים, חברה קטנה וותיקה מאד בבורסה, שלרוב אינה בכותרות, אולם לאחר שהועברה בה השליטה, היא הנפיקה לפני מספר שנים סדרת אגרות חוב קטנה.

לנאמן אגרות החוב של סדרה זו טענות שונות בדבר הפרות שטר הנאמנות על ידי החברה, ואחד מסלעי המחלוקת בין החברה למחזיקים הוא אי הפקדתו של סכום הריבית המלא, שאמור להיות משולם בחודש דצמבר בחשבון הנאמן. לשיטתה, החברה צריכה להפקיד רק את סכום הריבית בנטרול אחזקות החברה הבת, בעוד שהמחזיקים מצידם טוענים שהסכום כולו אמור להיות מופקד, שכן החברה הבת לא חתמה, ואינה יכולה לחתום, על כתב ויתור בגין הריבית.

לאחר שהוחלט לפני כחודשיים למנות בורר בסוגיה זו, נראה כי הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה, יתכן שאפילו על זהותו, וכעת תועלה, בעוד כשלושה שבועות, הצעה להעמדת אגרות החוב לפרעון מיידי. בינתיים לא פירסמה החברה את הדו"חות הכספיים לרבעון השני של השנה, וכתוצאה מכך, ולאחר שיחלוף בשלושים לספטמבר חודש ימים מהיום האחרון שבו מותר היה לפרסם אותם, יושעה המסחר בניירות הערך של החברה ובכלל זה באגרות החוב.

גם טור זה, בדומה לקודמו, מתפרסם בסוף שבוע שבין חול למועד. יום הכיפורים בפתח, ואני מבקש לאחל לכל החוטאים ולכל הצדיקים וגם לכל האנשים מן הישוב, גמר חתימה טובה וצום מועיל.

מאת: ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר במיטב בית השקעות

* ערן סטפק, כותב הטור/כתבה, הינו מנהל השקעות בכיר במיטב - ניהול קרנות נאמנות (1972) בע"מ ובמיטב ניהול השקעות בע"מ, ועשוי לעסוק בין היתר, ברכישת/מכירת ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים עבור לקוחות ו/או קרנות נאמנות ו/או עצמו. כל האמור בטור/כתבה לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. מיטב ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקים ובשיווק השקעות ואינה עוסקת בייעוץ להשקעות. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים.