לחושדים בגל העליות: איך להגן על תיק של 100 אלף שקל?
מדד המעו"ף חיובי בחול המועד עד כה, כאשר הוא נמצא ברמות ה-1,030 נק', עליה של 2% מיום ה' שעבר. מחזורי המסחר על 1.2 מיליארד שקלים בממוצע וזאת כיאה לכך שלא מעט סוחרים נמצאים בחופש.
את מדד המעו"ף אני מאפיין כחיובי מרמת ה-960 מאז אני מלוה אותו בסקירות כחיובי, כאשר באחרונה נתתי את רמת ה-990 כתמיכה לשוק חיובי.
המדד ירד השבוע ל-995 בחן את רמת ה-1000 שהפכה לתמיכה משמעותית להמשך גל העליה בשוק.
היכן יש מכשולים בדרך למעלה?
רמת ה-1040-1055 אמורה להזמין מוכרים לשוק (טכנית), או לעכב ניסיונות עליה נוספים של השוק לתקופת מה. בירידות, אזור ה-1000-1016 אמור להזמין קונים, באם מתממשים לשם. מהנאמר ניתן להסיק שהמגמה של השוק נמצאת כרגע לסוחרי אופ' בתחום 1000-1050.
מה יבטל את מגמת העליה?
ירידה מהשפל הדו שבועי מתחת ל-1000 הנק'. רמת ה1000 נק' במדד המעו"ף חשובה פסיכולוגית לסוחרים שכן כאשר נישברה ב-2008 כלפי מטה הניבה תובנה לירידות שערים חדות שהתקיימו אחרי ירידה מ-965 בזמנו.
ב2006-7 עליה מעל רמת ה-1,000 נתנה את התנופה לעליות משמעותיות עד 1,240 - שיא של כל הזמנים. ובכל זאת במבט על כלל השוק, מזמין חשדנות כלפי העליות, אך לא ללכת ראש בקיר.
למה חשדנות? כי הייתי מצפה ממדדי מישנה להצטרף למגמה כמו מדד הנדלן, שמעבר שלו מעל רמת ה-290 נותן איתות חיובי עם סטופלוס ב-265. יש לא מעט סוחרים שלא מאמינים לעליות בשוק ומביטים על המדד ברמות ה-1000 כיקר.
האם זה נכון? יקר זה עניין יחסי. המשבר של 2008 הוריד את הבורסות נמוך לשפל של 50 אחוז ויותר מהשיא, בגלל שתימחרו אותו כמשבר הגדול ביותר מאז שנות ה-30 במאה הקודמת. כאשר ראו בשווקים שהממשלות נחרצות בטיפול, יצאו השווקים לתיקון המאורע והגיעו עד הלום.
כל מי שחושב שהמשבר עדין כאן, לא קשוב להודעות בנק ישראל על שיפור במדד המשולב, על יציבות האבטלה, על ציפיות לצמיחה. כל אלה הניבו את החזרה המהירה מעלה.
מי שקונה היום מניות, תעודות סל, יכול לבצע לעצמו קניה עם הגנה באופ' מעוף שאכתוב עליה בהמשך. מי שקונה ללא הגנה, פשוט צריך לקחת בחשבון שבירידה מרמת ה-980-90 לטווח ארוך יחסית הוא ימקם סטופ.
במה כדאי להתמקד? מדד הנדלן, מדד התלטק, מדד ת"א 75. יש תעודות סל על המדדים הללו, והם יכולים להניב תשואה עודפת באוירה חיובית. לכל סיכוי יש סיכון, לכן קונים עם סכום שישנים איתו בלילה. ככלל, השקעה שלא ישנים איתה טוב בלילה אומרת שהסכום גדול מידי על המשקיע והוא עשוי למכור ברגע הראשון שימרטו עצביו.
אופציות מעו"ף:
הגנה למדד המעוף:קניה של פוט 1,020 ב-2000 שקל. כתיבה של קול 1,070 ב800 שקל.
נותן הגנה למי שקונה היום 100 אלף מדד מעוף, מרמת ה-1008 ומטה.
רווח פוטנציאלי של 4 אחוז החודש באם השוק ממשיך לעלות, עד 1070.
במתכונת הנוכחית פוטנציאל ההפסד הוא כ-22 נק' ופוטנציאל הרווח כ-40 נק' על מדד המעוף.
הפרמיות: אופציות המעוף הן פרמיות שהחיות שלהן היא לחודש. שבוע שעבר רשמתי על מיסוס פרמיות ונתתי דוגמא פוטנציאלית על פוט 960 וקול 1070.
הפרמיות, על אף העליה השבועית של 20 נק', איבדו 400 שקלים לזוג כתוב.
כמובן שמי שכותב עם הגנות, וזה הרצוי, הרוויח 150 שקל לזוג, ללא מאמץ מיוחד. בדברים הללו צריך לקחת רווח, אבל כל עוד המדד נימצא בין 1000 ל1050 ניתן למשוך עם זה.
הפוזיציות הפתוחות של הסוחרים נמצאות ברמות ה-970-80 וכרגע הן לא משחקות תפקיד בשוק. למעשה, השוק נמצא בקצה טווח כתבני האוכפים שם.
עדיין אין סימנים לתוספות ועיבוי כתיבות באזורים אחרים של המדד.
כרגע תחום המדד הוא תנועה בין 1050 ל-1000, מי שכותב פרמיות יכול להישען על הנחה זאת כל עוד היא קיימת והתחום לא ניפרץ.
סטיית התקן על 24 כרגע, כאשר נכס הבסיס עם סטיה נמוכה מכך בערך על 21, מה שאומר שהפרמיות יקרות עדיין לעומת התנודתיות של מדד המעוף, אבל זה עדין לא מזמין כותבי אופ' רבים לשוק. אולי אחרי חול המועד, יחזרו בשקיקה.
כתיבת אוכפים על אזור 1020 מניבה כעת תחום רווח בין 970 ל-1070. אוכף זה אומר שכותבים את קול 1020 ופוט 1020. אם המדד נישאר מעל 1000 ומתחת ל-1050 בזמן הקרוב, זה יניב רווח נאה. לשים לב אם יוצאים מהתחום.
חו"ל: מדד ה-sp ניתקל בחומה בצורה ברמת ה-1080 וירד ל-1030. כרגע הוא תחום בין 1030 ל-1080 ויציאה תוביל למהלך ל1000 או ל1120, וזה ישפיע עלינו כבורסה.
זהב: מגן מפני אינפלציה, בשיא כל הזמנים, רמת ה-980 בזהב היא סטופ ללונג, כאשר ניתן להיות עליו בלונג דרך תעודות סל בארץ או בחו"ל.
מאת: יונתן קריספין (דוביד), מרצה לאופציות מעו"ף במכללת מגמות ומנהל פורום מעו"ף ב'תפוז'
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
