לחושדים בגל העליות: איך להגן על תיק של 100 אלף שקל?

יונתן קריספין (דוביד) סוקר את התנהלות המדד המוביל ונותן אסטרטגיות מסחר

מדד המעו"ף חיובי בחול המועד עד כה, כאשר הוא נמצא ברמות ה-1,030 נק', עליה של 2% מיום ה' שעבר. מחזורי המסחר על 1.2 מיליארד שקלים בממוצע וזאת כיאה לכך שלא מעט סוחרים נמצאים בחופש.

את מדד המעו"ף אני מאפיין כחיובי מרמת ה-960 מאז אני מלוה אותו בסקירות כחיובי, כאשר באחרונה נתתי את רמת ה-990 כתמיכה לשוק חיובי.

המדד ירד השבוע ל-995 בחן את רמת ה-1000 שהפכה לתמיכה משמעותית להמשך גל העליה בשוק.

היכן יש מכשולים בדרך למעלה?

רמת ה-1040-1055 אמורה להזמין מוכרים לשוק (טכנית), או לעכב ניסיונות עליה נוספים של השוק לתקופת מה. בירידות, אזור ה-1000-1016 אמור להזמין קונים, באם מתממשים לשם. מהנאמר ניתן להסיק שהמגמה של השוק נמצאת כרגע לסוחרי אופ' בתחום 1000-1050.

מה יבטל את מגמת העליה?

ירידה מהשפל הדו שבועי מתחת ל-1000 הנק'. רמת ה1000 נק' במדד המעו"ף חשובה פסיכולוגית לסוחרים שכן כאשר נישברה ב-2008 כלפי מטה הניבה תובנה לירידות שערים חדות שהתקיימו אחרי ירידה מ-965 בזמנו.

ב2006-7 עליה מעל רמת ה-1,000 נתנה את התנופה לעליות משמעותיות עד 1,240 - שיא של כל הזמנים. ובכל זאת במבט על כלל השוק, מזמין חשדנות כלפי העליות, אך לא ללכת ראש בקיר.

למה חשדנות? כי הייתי מצפה ממדדי מישנה להצטרף למגמה כמו מדד הנדלן, שמעבר שלו מעל רמת ה-290 נותן איתות חיובי עם סטופלוס ב-265. יש לא מעט סוחרים שלא מאמינים לעליות בשוק ומביטים על המדד ברמות ה-1000 כיקר.

האם זה נכון? יקר זה עניין יחסי. המשבר של 2008 הוריד את הבורסות נמוך לשפל של 50 אחוז ויותר מהשיא, בגלל שתימחרו אותו כמשבר הגדול ביותר מאז שנות ה-30 במאה הקודמת. כאשר ראו בשווקים שהממשלות נחרצות בטיפול, יצאו השווקים לתיקון המאורע והגיעו עד הלום.

כל מי שחושב שהמשבר עדין כאן, לא קשוב להודעות בנק ישראל על שיפור במדד המשולב, על יציבות האבטלה, על ציפיות לצמיחה. כל אלה הניבו את החזרה המהירה מעלה.

מי שקונה היום מניות, תעודות סל, יכול לבצע לעצמו קניה עם הגנה באופ' מעוף שאכתוב עליה בהמשך. מי שקונה ללא הגנה, פשוט צריך לקחת בחשבון שבירידה מרמת ה-980-90 לטווח ארוך יחסית הוא ימקם סטופ.

במה כדאי להתמקד? מדד הנדלן, מדד התלטק, מדד ת"א 75. יש תעודות סל על המדדים הללו, והם יכולים להניב תשואה עודפת באוירה חיובית. לכל סיכוי יש סיכון, לכן קונים עם סכום שישנים איתו בלילה. ככלל, השקעה שלא ישנים איתה טוב בלילה אומרת שהסכום גדול מידי על המשקיע והוא עשוי למכור ברגע הראשון שימרטו עצביו.

אופציות מעו"ף:

הגנה למדד המעוף:קניה של פוט 1,020 ב-2000 שקל. כתיבה של קול 1,070 ב800 שקל.

נותן הגנה למי שקונה היום 100 אלף מדד מעוף, מרמת ה-1008 ומטה.

רווח פוטנציאלי של 4 אחוז החודש באם השוק ממשיך לעלות, עד 1070.

במתכונת הנוכחית פוטנציאל ההפסד הוא כ-22 נק' ופוטנציאל הרווח כ-40 נק' על מדד המעוף.

הפרמיות: אופציות המעוף הן פרמיות שהחיות שלהן היא לחודש. שבוע שעבר רשמתי על מיסוס פרמיות ונתתי דוגמא פוטנציאלית על פוט 960 וקול 1070.

הפרמיות, על אף העליה השבועית של 20 נק', איבדו 400 שקלים לזוג כתוב.

כמובן שמי שכותב עם הגנות, וזה הרצוי, הרוויח 150 שקל לזוג, ללא מאמץ מיוחד. בדברים הללו צריך לקחת רווח, אבל כל עוד המדד נימצא בין 1000 ל1050 ניתן למשוך עם זה.

הפוזיציות הפתוחות של הסוחרים נמצאות ברמות ה-970-80 וכרגע הן לא משחקות תפקיד בשוק. למעשה, השוק נמצא בקצה טווח כתבני האוכפים שם.

עדיין אין סימנים לתוספות ועיבוי כתיבות באזורים אחרים של המדד.

כרגע תחום המדד הוא תנועה בין 1050 ל-1000, מי שכותב פרמיות יכול להישען על הנחה זאת כל עוד היא קיימת והתחום לא ניפרץ.

סטיית התקן על 24 כרגע, כאשר נכס הבסיס עם סטיה נמוכה מכך בערך על 21, מה שאומר שהפרמיות יקרות עדיין לעומת התנודתיות של מדד המעוף, אבל זה עדין לא מזמין כותבי אופ' רבים לשוק. אולי אחרי חול המועד, יחזרו בשקיקה.

כתיבת אוכפים על אזור 1020 מניבה כעת תחום רווח בין 970 ל-1070. אוכף זה אומר שכותבים את קול 1020 ופוט 1020. אם המדד נישאר מעל 1000 ומתחת ל-1050 בזמן הקרוב, זה יניב רווח נאה. לשים לב אם יוצאים מהתחום.

חו"ל: מדד ה-sp ניתקל בחומה בצורה ברמת ה-1080 וירד ל-1030. כרגע הוא תחום בין 1030 ל-1080 ויציאה תוביל למהלך ל1000 או ל1120, וזה ישפיע עלינו כבורסה.

זהב: מגן מפני אינפלציה, בשיא כל הזמנים, רמת ה-980 בזהב היא סטופ ללונג, כאשר ניתן להיות עליו בלונג דרך תעודות סל בארץ או בחו"ל.

מאת: יונתן קריספין (דוביד), מרצה לאופציות מעו"ף במכללת מגמות ומנהל פורום מעו"ף ב'תפוז'

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.