על החטאים של הסוחר בשוק ההון והדרך לנטרל את חלקם
בשבוע שעבר כתבנו שהבעיה המרכזית של הסוחרים בפורקס הינה חוסר היכולת להשתמש בצורה נכונה בנקודת העצירה. לבקשת קוראים שטרחו לכתוב לנ ו, (הזדמנות לומר תודה) אנו מבקשים להרחיב על בעיה נוספת היוצרת מפח נפש וחיסרון כיס אשר אנו נתקלים בה באופן תמידי בעבודתיינו עם משקיעים פרטיים ומוסדיים - אנחנו נוהגים לכנות אותה אפקט "רוצה אבל לא צריך" הספרות המקצועית נוגעת בסוגייה תחת הכותרת "בעיית דחיית סיפוקים" יודגש שמעבודתיינו עם משקיעים בחו"ל אנו חשים שעוצמת הבעיה בישראל גדולה יותר. הבעיה נכונה כמובן לשווקים מלבד שוק המט"ח נוספים אך אינטנסיביות שוק המט"ח מחדדת את עוצמתה.
דחיית סיפוקים מוגדרת כיכולת להמתין על מנת להשיג דבר מה, היכולת הזאת נחשבת כתכונת אישיות.
אז במה דברים אמורים? כולנו חשופים לצורך בסיפוק הצרכים והרצונות שלנו, הרצון לסיפוק בעיקר בקרב אנשים אוהבי סיכון לעיתים מעביר אותנו על דעתיינו וגורם לנו לקבל החלטה שאינה מיטבית. אפקט הצריך מול הרוצה הינו גורם רעש ומסיח כבד, הסחת הדעת הזאת נמצאת הן במצבי רווח והן במצבי הפסד גם כן.
לדוגמא אנו מוכרים פוזיציה מרוויחה על מנת לממש רווח במקום להמתין ולהמתין גם כאשר בניתוח מוקדם של הפוזיציה חשבנו שהיא תרוויח יותר ואין בעצם סיבה מהותית חדשה למכור, אין לנו סבלנות ויכולת לשלוט בעצמיינו להשלמת המהלך ואנחנו רוצים לראות את הכסף עכשיו, הסיבות שגרמו לנו להיכנס לעיסקה הופכות ללא רלוונטיות ואנחנו מספקים את רצונינו ברווח.
דוגמא נוספת בה אנו נתקלים לעיתים קרובות היא אצל לקוחות הסוחרים באופן עצמאי, הלקוח קובע אסטרטגיה, בודק ניתוחים שונים וקורא עיתונות כלכלית, הוא בעל תיק השקעות וכל יום בודק את הכל שוב ושוב ו...שוב,לעיתים תוצאות הניתוח דורשות לא לעשות דבר ופשוט להמתין להמשך ההתפתחות, פשוט כלום, לא לשנות את הרכבו של התיק לא לקנות ולא למכור- לא לעשות דבר.
משקיעים אשר פתחו את המחשב במגמה לסחור, בדקו ניתוחים קראו דוחות והגיעו למסקנה הזאת לעיתים אינם מסוגלים לבצע אותה- הם עושים על מנת לעשות . להיכנס למשחק להיות אקטיביים כי זה הרצון הטבעי שלנו ולא כי צריך , הם הופכים תיק מיטבי לתיק טוב פחות והכל על מנת לספק את היצר לעשות, לספק את הגירוד המרגיז הזה בידיים שיוצר ריגוש חדש. כמה מהקוראים טור זה נפלו במלכודת הזאת ומתחרטים שנקטו פעולה שכל האינדיקטורים אמרו לחכות?
בספרות הפסיכולוגית השימושית ראוי להזכיר את "ניסוי המרשמלו" שנערך באוניברסיטת סטנפורד בשנות ה-60 של המאה הקודמת, נבדקה קבוצה של בני 4 לכל אחד מהם ניתן מרשמלו כשהובטח להם שיקבלו מרשמלו נוסף, רק אם יוכלו להמתין 20 דקות לפני שיאכלו את הראשון. חלק מהילדים לא היו מסוגלים להמתין וחלק כן. לאחר מכן עקבו החוקרים אחר הילדים עד גיל ההתבגרות ומצאו שבעלי היכולת להמתין היו סתגלניים יותר ואחראיים יותר (על פי סקר הורים ומורים).
אז מה לעשות? לעיתים פשוט לא לעשות,למרות הגירוד באצבעות, הידיעה שקיים מסיח הגורם לנו לפעול גם במצבים בהם עליינו לשבת על הגדר, המאבק המובנה בין מה נכון-צריך לעשות לבין מה שרוצים, בסיפוק דחפים התמידית והאבחנה האישית בין מה שצריך לעשות לבין מה שהפרט רוצה לעשות היא הדרך לנצחון, שאל את עצמך לפני כל פעולה, האם הפעולה היא תוצאה של ניתוח קר (צריך) או הניתוח הקר נועד על מנת להצדיק את עשיית הפעולה (רוצה)? מאת: אלי אברמוביץ ודיוויד סלומון ממקימי המכון הישראלי לקבלת החלטות עוסקים בטיוב תהליכי קבלת החלטות של אירגונים, מנהלים ומשקיעים פרטיים. כמו כן, משמשים יועצים אסטרטגים ומנהלי משא ומתן עבור אירגונים בארץ ובחו"ל לשאלות [email protected]
