אפריקה אג"ח ט' וחלום הבלהות של אדון משה מחדרה
השבוע חלמנו חלום רע והזוי שעורר בנו סיוטים שמא יכול היה הוא לקרות לכל אחד מאיתנו: ינואר 2005, גב' כהן מחדרה, פונה למשה, לווה ממנו 100 שקל, שיוחזרו בינואר 2009, וקונה נכס נוצץ ממש סמוך לארובות העיר.
ינואר 2006, שווי הנכס הנוצץ עולה וגב' כהן חדורת בטחון במקצועיותה בשוק הנדל"ן החדרתי, פונה ליצחק ולווה ממנו 300 שקל, שיוחזרו בעוד 7 שנים, ורוכשת נכס נוסף וגדול במרכז העיר.
ינואר 2007, שווי נכסי גב' כהן גבוהים משווי רכישתם, וגב' כהן, המרגישה על גג העולם, מגובה "ברקורד מוכח" של הצלחות נדל"ניות, לווה 1000 שקל נוספים, שיוחזרו בעוד 10 שנים, ומגדילה את מסת נכסיה בעיר מגוריה בקנית 4 נכסים נוספים .
אוגוסט 2008, המשבר העולמי לא פסח גם על חדרה, ובמפליא מתברר כי אף שווי נכסי גב' כהן יכול להיות נמוך משווי רכישתם, אולם גב' כהן מצהירה קבל עם ועדה, שהיא את חובותיה יכולה ותחזיר ללא כל בעיה, ובפרט את חובה הקטן והקרוב למשה.
נובמבר 2008, בקופת גב' כהן 125 שקל ובבעלותה נכסים בשווי מוערך של 1,000 שקל (נמוך משווי רכישתם), מנגד לגב' כהן חובות של 1'300 שקל שאמורים להפרע בעוד מספר שנים וכן חוב של 100 שקל למשה, שאמור להיפרע בעוד כחודשיים.
חושבת גב' כהן במוחה הקודח, שווי הנדל"ן החדרתי בשפל כיום, שעלול להמשך עוד מספר שנים ואין זה העיתוי למכירת נכסיי, מנגד זוהי תקופה מצוינת לרכוש נכסים בזול.
פונה גב' כהן לכלי התקשורת ומודיעה כי למרות הבטחות העבר אם תשלם 100 שקל למשה כיום, הרי שלא תוכל לשלם בעתיד ליתר בעלי חובותיה! כך ממש, והארץ רעשה וגעשה.
שומע משה ותוהה, האם בתשלום חובי יימנע באופן וודאי תשלום החוב בעוד מספר שנים ליתר בעלי החוב? האם לפי חוק בעיותיה העתידיות של גב' כהן הינן בעיותיי? האם יתר בעלי החוב היו מוותרים על חובם למעני לו היה המצב הפוך?
פונה משה לגב' כהן ומבקש להפגש עימה ולקבל הסברים, אך נענה בתירוצים שונים ומשונים, על אף כי מועד תשלום החוב הולך וקרב וזמן ופגישה עם יתר נושיה מצאה גב' כהן כי נכון לקיים.
ובינתיים, גב' כהן ממשיכה לשלם ריביות לבעלי החוב השונים, שוכרת יועצי תקשורת/עו"ד וכלכלנים שונים עבורה ועבור בעלי חובותיה השונים, ממירה חובות של אחרים כלפיה למניות, ממשיכה להשקיע בתכנון ופיתוח נכסיה ונכסים נוספים, כי הרי מבחינתה עסקים כרגיל, ומשה? איתו היא תסתדר בסוף.
ואכן גב' כהן הסתדרה, בעזרת הכלכלנים והיועצים ששכרה לה ולבעלי החוב האחרים, הגיעה להסדר, לפיו הם ימחקו לה חלק מחובותיה, יפרסו את יתרת החוב לתקופות ארוכות יותר ובריביות מצחיקות, ומנגד היא תזרים סכומי כסף מזעריים ביחס לחובותיה (ואם תחפוץ אולי אף תשלם את יתרת חובותיה בעתיד), ומשה? משה לא מעניין, לא רלוונטי, עם משה לא מדברים, למשה לא משלמים, כי הרי עם משה "נסתדר" .
אך משה "החצוף" אינו מוותר, הוא את חובו לפי חוק הוא מעז לבקש ולקבל. פונה משה לתקשורת ולגבי כהן ומעלה טיעוניו, אף קולו משום מה נבלע ברעש שמעוררים חבריו. ועתה כל שנשאר למשה הקטן, הוא להכניס את ידו לכיסו המצומצם ולפנות לביהמ"ש בתקווה שזה יאכוף את החוק.
ואנו נושמים לרווחה, מזל שזה רק חלום רע, מזל שבמציאות הישראלית של ימינו סיפור שכזה לא יכול להתרחש, כי הרי בישראל חוק הוא חוק, הסכם הוא הסכם, ולמול סיפור קפקאי שכזה מערכות האכיפה והצדק בצוותא עם התקשורת היו קמות ונזעקות מיד.
מאת יריב יוריסטה, אנליסט בבית ההשקעות רוטשילד
