גורדי שחקים כפתרון למצוקת הדיור? תל אביב נכנסה לדירוג הערים "הגבוהות" בעולם

המועצה הבינלאומית לבנייה גבוהה וסביבה עירונית (Council on Tall Buildings and Urban Habitat) מפרסמת את רשימת הערים "הגבוהות" בעולם על פי מספר הבניינים שגובהם עולה על 100 מטרים.

תל אביב-יפו רבתי (כולל רמת גן) דורגה במקום 50 ברשימת הערים הגבוהות בעולם, עם 59 בניינים שגובהם עולה על 100 מטרים. במקום הראשון נמצאת הונג קונג, עם למעלה מ-2300 מבנים שכאלה. במקום השני, ובפער ניכר, ניצבת העיר ניו יורק עם 794 מבנים של למעלה מ-100 מטרים. הנתונים מתייחסים למגדלים קיימים ומגדלים שייבנו עד שנת 2010.

נציין כי, בהונג קונג היחס עומד על 3059 תושבים לכל מגדל מגורים. לשם השוואה, עבור כל מגדל גבוה בלוס אנג'לס יש יותר מרבע מיליון תושבים כך שהונג קונג מובילה גם ביחס של מגדלים גבוהים פר תושב. כמו כן, בהונג קונג יש יותר מגדלים גבוהים מאשר מארבע הערים המדרוגות אחריה.

ניו יורק במקום השני עם 794 מגדלים מעל 100 מ"ר והיחס עומד על 27,582 תושבים פר מגדל. טוקיו תופסת את המקום השלישי בדרוג עם 556 מגדלים בשטחה וכ- 60,000 תושבים פר מגדל, ובדובאי נכון לשנת 2010, יש 403 מגדלים מעל ל- 100 מ"ר עם יחס מעניין של כ- 3800 תושבים פר מגדל.

עוד בעשייריה הראשונה במקומות החמישי עד העשירי בהתאמה: שנחאי, בנגקוק, שיקגו, גואנז'ו (סין) סיאול, וקואלה לאמפור (מאלזיה). במקומות האחרונים ברשימה לפני תל אביב מדורגות דאלאס במקום ה- 49, ולאס וגאס במקום ה-48.

הנתונים מתפרסמים היום על ידי ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, ונציג הארגון בישראל, לקראת הכנס הארצי השנתי של איגוד המהנדסים שיערך בשבוע הבא במרכז אווניו שבקרית שדה התעופה.

נתון נוסף שעולה מהדו"ח, מגלה שסין הכניסה לדרוג לא פחות מ- 16 ערים זאת בהשוואה ל- 10 ערים בלבד מארה"ב, ו- 3 ערים בלבד באירופה (מוסקבה, פריז ואינסטנבול). בסך הכל, אסיה הכניסה לרשימה 26 ערים או 52% מחמישים הערים הגבוהות בעולם. מהנתונים עולה כי בשלוש הערים הגבוהות באירופה פחות מגדלים גבוהים מאשר בעיר אחת ( גונז'או ) בסין.

יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, דני מריאן, מציין כי בשנים האחרונות הבנייה לגובה הפכה לפתרון מקובל במרקם העירוני בעולם ובישראל. "הבנייה לגובה כבר אינה נתפסת כחריגה לא בהיבט האדריכלי, לא בהיבט הטכנולוגי והביצועי וגם לא בעיניו של המשתמש", אומר מריאן.

הוא הוסיף כי המהנדסים הישראלים מתכננים בניינים גבוהים בארץ ובעולם , משתתפים בקונגרסים בינלאומיים ומבחינת הידע ההנדסי "אין מניעה לתכנן או לבנות בישראל בניין בן 150 קומות או יותר".

דוד מציין כי "הבעיה היא שראשי ערים ומהנדסי ערים במקומות מסוימים מפחדים לאשר מבנים רבי קומות בשל החשש שלהם מהסביבה. השכנים לא מעוניינים בהגדלת הצפיפות וטוענים טענות של צל וכדומה. ראש העיר רוצה להיבחר בפעם הבאה ולא מעוניין להסתכסך עם האזרחים. רק בחצי שנה האחרונה ראינו את תוצאות מאבק התושבים במגדל אסותא וככר המדינה".

לדברי דוד, "הדרך הנכונה היא לבצע פינוי בינוי בבניה ישנה לשפר את סטנדרט הבנייה ולהקים מגדלים תוך יצירת יותר שטחים ירוקים בשטח המתפנה. המדיניות של הקברניטים היא תמיד פופוליסטית במדינה שלנו ולכן כל עוד זה לא יהיה פופוליסטי לבנות מגדלים לא יבנו. כולם חיים מהרייטינג. היתרון של מבנים רבי קומות הוא חד משמעי: שימוש טוב יותר בתשתיות ופינוי קרקע ויצירת ראות ירוקות".