לא מצליחים להשקיע במניות לטווח ארוך? שימו לב - זו הסיבה
ד"ר שביט עומד בראש הכנס השנתי "פסיכולוגיה של השקעות- המקום שבו אנשי אקדמיה ופרקטיקה נפגשים", אשר יתקיים זו השנה השנייה בביה"ס למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, ב-1/12/09.
על תהליך קבלת ההחלטות של משקיע משפיעים פרמטרים רציונאליים כמו רווחיות, מינוף וצפיות להכנסה עתידית. עם זאת, יש לזכור כי פרמטרים אחרים שאינם רציונאליים עלולים גם הם להשפיע על המשקיע ולעיתים באופן משמעותי יותר מפרמטרים רציונאליים.
חשוב לציין כי יחסו של המשקיע לסיכון (אהבת סיכון או שנאת סיכון) הוא פרמטר רציונלי וקובע את המשקל שייתן המשקיע לנכסים שונים בתיק כגון אגרות חוב, מניות ואופציות.
לעומת זאת אנו יודעים כי משקיעים סובלים מסלידה מהפסדים (LOSS AVERSION). המשמעות היא שהמשקל אותו הם נותנים להפסדים גדול מהמשקל אותו הם נותנים לרווחים. למשל אם המשקיע קונה שתי מניות, באחת מרוויח 100 ש"ח ובשניה מפסיד 100 ש"ח הוא אמנם מאוזן כלכלית אך מופסד "נפשית". הסיבה היא שלהפסד של 100 ש"ח הוא נותן משקל גדול יותר מאשר לרווח של 100 ש"ח.
זו הסיבה שמשקיעים ברובם אינם מסוגלים להשקיע לטווח ארוך. למרות שבממוצע לאורך זמן שוק המניות נותן תשואה חיובית, חוויית ההפסדים בטווח הקצר מונעת מהמשקיע להשאיר את המניות בתיק ההשקעות שלו. הסלידה מהפסדים מובילה גם לתופעה לא רציונלית ששמה "אפקט הדיס פוזיציה". על פי אפקט זה המשקיעים מוכרים מהר יותר מניות מרוויחות מאשר מניות מפסידות. המשקיעים מרגישים שאם לא ימכרו את המניות שהפסידו אז למעשה ההפסד לא קיים. המשקיע יעשה הכל על מנת להמנע מחוויית ההפסד. זה גם קשור לתופעת ה"עלות השקועה" שמסבירה שמהמר בקזינו נשאר גם לאחר הפסדים על מנת לנסות להחזיר לעצמו את מה שהפסיד וכל זאת על מנת להמנע מחוויית ההפסד.
בשנים האחרונות התפתח המחקר בתחום הפסיכולוגיה של המשקיעים ואנו מגלים מדי יום תופעות חדשות ומעניינות. המחקר בתחום עדיין צעיר אך הוא מתבסס בעיקרו על מחקרים מתחום הפסיכולוגיה ומתחום השיווק. ולהלן מספר דוגמאות:
אנו יודעים שבשיווק יש השפעה למחיר עגול. מחיר של 10 ש"ח אינו שונה כלכלית ממחיר של 9.99 ש"ח אך פסיכולוגית הם שונים. אפקט המחיר העגול חשוב מאד גם בשוק המניות. עלייה של מדד תל אביב 25 מ- 995 נקודות ל- 1001 נקודות היא הרבה יותר משמעותית למשקיעים מעלייה של המדד מ- 993 נקודות ל- 999 נקודות למרות שמדובר פחות או יותר באותה עלייה (6 נקודות). הסיבה היא כמובן שלחציית קו ה 1000 נקודות יש אפקט פסיכולוגי. בשנים האחרונות התגלה כי למשקיעים יש נטייה לעקוב אחרי מניה למרות שמכרו אותה מזמן בהפסדים. המטרה היא לחזק את בטחונם שהמכירה בהפסד הייתה כדאית כי אם לא היו מוכרים היו מפסידים יותר. לעיתים המשקיעים לא מודעים לעובדה שייתכן שבתהליך חיפוש האינפורמציה ימצאו שהמניה דוקא עלתה מה שיגרום להם לחרטה גדולה.
נמצאו גם קשרים בין בניית תיק ההשקעות ובין השמירה על בריאות. משקיעים בעלי נטייה להשמנה ומעשנים מוגדרים כאוהבי הווה שאינם יכולים לדחות סיפוקים. זה כמובן ישפיע גם על רצונם לעשות רווח מהיר ולהשקיע באופן ספקולטיבי.
בשנים האחרונות המחקר בתחום משתמש גם בשיטות רפואיות לבדיקת הקשר בין המבנה הפיזיולוגי לבין קבלת החלטות ההשקעה. המחקר החדשני ביותר מנסה להבין מה המבנה הפיזיולוגי של משקיע ספקולטיבי ושל משקיע סולידי. אנו מגלים אנזימים השולטים ברצוננו לחפש ריגושים שמשפיעים גם על ההשקעה בבורסה. חוקרים מגלים אותות חשמליים במוח האדם שמשפיעים על יחסנו להפסדים בעזרת מכשירי FMRI.
תחום הפסיכולוגיה של השקעות עובר בשנים האחרונות שינויים רבים ותופס תאוצה בעולם האקדמי. גם בפרקטיקה מתחילים להבין כי לתחום זה חשיבות גדולה ומיישמים חלק מהמחקרים כבר היום.
ד"ר טל שביט, מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
