מה קורה באברבוך: המנייה שנסחרה במכפיל של יותר מ-60 צנחה ב-75% בחודשיים

אין חברות רבות בשוק ההון, שכשמסתכלים על גרף המנייה שלהן, בטווח של השנתיים האחרונות, לא רואים צורה של U, V או L. הסיבה טמונה בכך שמשבר הסאב-פריים, שהפך בהמשך למשבר האשראי העולמי, לא פגע רק בתוצאות החברות בפועל אלא גם החזיר את רוב המשקיעים לפוקוס, לפחות בעניין המכפילים.

מניית אברבוך היא מהזן הנדיר הזה - זה שלא חווה טלטלה של ממש בשנתיים האחרונות שהסתיימו בספטמבר 2009 - שנה לאחר קריסת ליהמן ברדרס. מניית החברה הבורסאית לא רק שלא ירדה בתקופה הזו, אלא אף הוסיפה לערכה 50%.

אברבוך הינה חברה משפחתית, הנמצאת בשליטת שלושת האחים - שמחה, שלום ושאול אברבוך - ואמם גיסיה שקיבלה את מניות החברה ביוני השנה בהתאם לעיזבון האב מרדכי ז"ל. החברה עוסקת ביבוא ושיווק של מוצרי עץ ומוצרי לוואי מעץ, הכוללים: לבידים, עצים קשים ורכים , פורמייקה ועוד ומעסיקה כ-100 עובדים.

מניית אברבוך לא הייתה מוכרת כל כך למשקיע הישראלי במהלך השנים האחרונות, כנראה כתוצאה מחוסר התקשורת עם שוק ההון ומבנה ההחזקות המרוכז בחברה - 89% ממניות החברה מוחזקות ע"י חברי משפחת אברבוך - דבר שבין היתר גרם לסחירות מאוד נמוכה במניית החברה.

אחרי שנתיים של משבר - החברה נסחרה לפי מכפיל של 58

חשוב להבין, שלמרות שהמשבר בשוק ההון לא בא לידי ביטוי בגרף מניית החברה בתוצאותיה הוא הורגש. כתוצאה, מהמיתון העולמי חלו ירידות משמעותיות ונמשכות במחירי חומרי הגלם המיובאים מחו"ל דבר שגרר ירידות במחירי מוצרי החברה בשוק ופגע בשורה התחתונה של החברה - רווחי החברה ירדו מ-14.8 מיליון שקלים ב-2007 ל-6.29 מיליון שקלים ב-2008. עם זאת, ראוי לציין, כי שיא המכירות של החברה נרשם ברבעון השני השנה - סך של כ-57 מיליון שקלים.

בשכלול הנתונים ניתן לראות שבתחילת 2009 נסחרה מניית אברבוך לפי מכפיל רווח של 58 על תוצאות 2008 - מכפיל מופקע לכל הדעות.

הסיפור מתחיל: בתחילת חודש ספטמבר השנה הודיעה אברבוך כי קרן ההשקעות יורקוויל תשקיע עד 15 מיליון דולר במניות החברה (בהנחה של 5.5% על מחיר השוק). כיוון שלא היה בידי אברבוך תשקיף מדף בתוקף ההזרמה הותנתה בהגשת תשקיף מדף שיבטיח, כי מניות החברה שתימכרנה תהיינה חופשיות מכל חסימה ומגבלות מכירה חוזרת.

הסכם ההשקעה נועד לסייע לפיתוח העסקי של הקבוצה ובמקביל להפחית את האובליגו מול הבנקים ולהקטין את עלויות המימון. כמו כן, החברה אמרה כי היא בוחנת להרחיב את שטחי האחסון - דבר שיאפשר קליטה של מוצרים חדשים בתחום העץ.

במקביל, כתוצאה מההנפקה, תגדיל אברבוך את מספר מניות החברה המוחזקות ע"י הציבור - שכן יורקוויל יכולה למכור את המניות שתרכוש. עם זאת, ההסכם הסופי היה אמור להיחתם עד ה-1 בנובמבר - מה שבהתבסס על הודעות החברה, לא קרה עד היום.

המשקיעים מתעוררים

אך בתזמון די מפתיע לפרסום ההודעה קרה גם דבר שבאברבוך כנראה לא ציפו לו. ההסכם עם יורקוויל, ומצגת שפורסמה לשוק ההון בסוף אותו חודש (כחלק מהרצון של החברה לחזק את קשריה) הזכירו למשקיעים בשוק ההון כי אברבוך קיימת (אברבוך לא הוציאה בשנים האחרונות דיווחים שוטפים למעט על שינוי החזקות בעלי עניין ופרסום דוחות).

מעט המשקיעים שהחזיקו במניות החברה טרם ההודעה החלו מוכרים ממניות החברה וחותכים את שוויה מ-394 מיליון שקל, המגלם מכפיל רווח של יותר מ-60 ביום ההודעה, ל-134.5 מיליון שקלים - צניחה של 66% בשווי החברה, בימים בהם שוק המניות הכללי רושם עלייה של כ-10%.

בין ה-6 בספטמבר (יום פרסום ההודעה) ועד ה-4 בנובמבר (צנחה ב-74%), ב-41 ימי מסחר, הסתכם מחזור המסחר ב-13.7 מיליון שקלים בלבד כאשר המחזור הכולל ביחידות היה 583.9 אלף. לצורך השוואה, מתחילת 2009 ועד תחילת המכירות הסתכם מחזור המסחר ביחידות ב-292.4 אלף. בתוך כך, גל המכירות החד ביותר שפקד את המנייה התרחש בין ה-25 באוקטובר ל-4 בנובמבר, כאשר המנייה איבדה 65.1% - ללא כל סיבה ניראת לעין.

אברבוך סיכמה את 12 החודשים האחרונים שהסתיימו ב-30 ביוני 2009 עם רווח נקי בסך של 4.26 מיליון שקלים, או רווח של כ-0.5 שקלים למנייה - מה שמגלם מכפיל רווח של 32.

בעלי העניין עלולים למכור מניות - והמשקיעים לא ידעו

מכאן אנחנו מגיעים למהלך האחרון והעדכני ביותר שביצעה החברה. ב-9 בנובמבר ביצעו בעלי השליטה באברבוך "תרגיל" קטן שנועד להגדיל את שיעור אחזקות הציבור בחברה. שלושת האחים שמחה, שלום ושאול אברבוך העבירו לילדיהם חלק ניכר מאחזקותיהם תוך שהם נשענים על טענה כי ילדיהם אינם גרים עמם והם לא אחראים לפרנסתם.

בדרך זו הצליחו בעלי השליטה "להגדיל" את אחזקות הציבור בחברה ל-23.7% מ-11% ולעמוד בדרישות הבורסה לכניסה למדד היתר 120. מניית החברה הגיבה בהתאם ועלתה משער של 12.5 שקלים ל-17.6 תוך ארבעה ימי מסחר - זינוק של 40% - תוך ריכוז מחזורי המסחר הגבוהים ביותר שידעה המנייה בחמש השנים האחרונות לפחות.

אך הדבר גם יצר מצב בו המשקיעים בשוק ההון לא יכולים לדעת האם בעלי השליטה מוכרים בדרך זו גם מניות בשוק. כלומר, במצב הנוכחי, בו ילדי בעלי השליטה בחברה אינם בעלי עניין - הם לא מחויבים בדיווח על שינוי בהחזקותיהם בחברה - ואז בבורסה לא יכולים לדעת האם בני המשפחה מוכרים מניות בשוק ובכך יוצרים לחץ על המנייה. נציין, כי מדובר ב-1.05 מיליון מניות - 12.2% מההון המניות המונפק בחברה.

ברשות לניירות ערך ערכו ב-2004 דיון שעסק בבקשה של חברה שנסחרה ברשימת השימור לבצע הקצאה פרטית, אשר אם לא תתבצע תמחק החברה ממסחר. לצורך עמידה בהוראות הבורסה לעניין פיזור העביר בעל השליטה בחברה מניות למספר מחזיקים, זוגות של אחים ואב ובן. לכל אחד מהמחזיקים הועברו 4.9% ממניות החברה. אז קבעו ברשות כי בנסיבות העניין, כאשר הרכישה נעשתה ביחד עם אחרים, ומדובר בבני משפחה יראו אותם כמחזיקים יחד, כל עוד לא יוכח אחרת השאלה.

יתרה מכך, המקרה באברבוך הוא שונה, כי מעל ראש החברה לא מרחפת סכנת המחיקה מהבורסה, אלא רק המעבר לשימור, כך שיכול להיות שכל המהלך נועד מראש למכור ממניות החברה בשוק ולהביא להגדלת החזקות הציבור במנייה.

בתגובה ל-Bizportal מסרה רשות ניירות ערך, כי "הרשות פנתה לחברה ודרשה ממנה להעביר לידיה הבהרות בנושא. החברה העבירה את התייחסותה לנושא והוא מצוי כרגע בבחינה ברשות".

בשורה התחתונה, אין ספק שבאברבוך עשו את הדבר הנכון שהחלו לתקשר עם שוק ההון ומי יודע, אולי בהמשך אפילו השוק יוכל לעזור להם להמשיך להרחיב ולהגדיל את פעילות החברה (בעזרת גיוס כספים וכדומה), אבל, אפילו הם צריכים להסכים כי המהלך האחרון שעשו לא מריח טוב.