מתכוננים לצרות שבדרך? שימו לב למהלכים של באפט וביל גרוס

המשבר החמור מזה מספר עשורים, תקופת שפל כלכלי, סדר עולמי חדש, שלל אותיות באנגלית כגון W, V, U ועוד דרכים רבות לתאר את תמונת הכלכלה הגלובאלית בשנתיים האחרונות. אך מה שבאמת מעניין הוא כמובן איך גוזרים רווחים מכלכלה מדממת ואיך שומרים על מקום העבודה. אה, ועוד משהו שולי - מתי הבנק הפדראלי יזהה שארה"ב מסוגלת לנשום גם בלי מכשירי החייאה ויבחר ליישם את אסטרטגיית היציאה מהמדיניות המוניטארית המרחיבה.

אתחיל דווקא בפן המאקרו כלכלי. המשבר האחרון התאפיין יותר על הנייר מאשר בצורה פיסית. הרי מפלס המים באוקיינוס לא עלה וגרר אחריו אסון טבע, לא פרצה מגפה שמאיימת על האנושות (לא, שפעת החזירים עדיין לא באמת מאיימת על האנושות), לא נגמר הנפט ועדיין (פלא) יש מה לאכול.

הרבה לפני תיאר זאת יפה פרופ' אברהם גרוספלד ניר, מומחה עולמי בתחום ניהול ביצועים, בטור שכתב ב-Bizportal, כאשר כינה את המשבר האחרון כמשבר של , להבדיל ממשבר קשה פי כמה - משבר של חוסרים. לראייה, האמריקנים ייצרו יותר מדי מכוניות, חשבו שהם טובים יותר מהיפנים, לא למדו דבר מהאחרים דבר והסוף של תעשיית הרכב האמריקנית כבר ידוע לכולם.

התנהלות קלוקלת לא פסחה כידוע גם על ענף הפיננסים. לא ארחיב את הדיבור על מנהלי השקעות חמדנים בוול סטריט שניפחו קצת יותר מדי את הבלון, וסופו של כל בלון, ממש כמו בסיפור הילדים מעשה בחמישה בלונים, אצטט: "אופס טראח, מה קרה? הבלון התפוצץ, הבלון נקרע" הסוחרים בוול סטריט ובכל העולם בכו ובכו. זמן לסדר הכול מחדש.

המיליארדר האגדי, וורן באפט, שכל פעם מצליח מחדש לעורר השראה בקרב ציבור המשקיעים ומוכיח שלא איבד את המגע הקסם אפילו לא לרגע, אמר לפני מספר שבועות שיותר מדי מנהלי השקעות לא שילמו את המחיר על חלקם במשבר. מה שאומר דבר מאוד פשוט - הם עדיין שם בחוץ (יותר נכון לומר - בתוך בתי ההשקעות והבנקים), זאת אומרת שמישהו שכשל בעבודתו מסתובב חופשי וממשיך לעסוק בדיוק באותו הדבר. הקצנה רק לצורך המחשה - אם היו אלה רוצחים או אנסים שמסתובבים חופשי, לא הייתם פוקחים עין קצת יותר?! נקודה למחשבה.

עשירים פחות או עניים יותר - רק תבחרו

נחזור לשלב התיקונים. לסדר מחדש את הכלכלה זה בוודאי משהו שהאזרח הפשוט לא יכול לעשות שכן מספיק מחקרים הראו שהוא פועל בצורה לא רציונאלית, אחרת סביר שהיה מכניס לשיקול בבחירת ההשקעות את מרכיב הסיכון, כלומר ביטא, ועוד. אבל זה כבר ממש לא משנה - ממשלת ארה"ב כבר נכנסה בשיא הכוח ואיך הם בחרו לעשות שרירים? באמריקה כמו באמריקה, רק הכסף מדבר. הממשל הנפיק והנפיק אגרות חוב ממשלתיות, יזם תוכניות גרנדיוזיות והוריד את הריבית לאפס - כל האמצעים כשרים במטרה להשיב דופק לכלכלה החבוטה.

שימו לב מה קרה בינתיים, מבין שלל נתוני המאקרו ששופכים קצת אור על מצבו של הצרכן, של הממשל ושל הכלכלה בכלל, עולים כמה עיקריים - שיעור האבטלה כמעט והכפיל עצמו בשנתיים האחרונות ועלה במהלך המשבר ל-10.2%, השיעור הגבוה ב-26 השנים האחרונות. מספר האמריקנים שמחפשים עבודה ולא מוצאים עומד כעת על 15.7 מיליון. עוד מהשלכות המשבר, עושרו של הצרכן נפגם קשות והבנק המרכזי ממשיך ומדפיס כסף.

במילים אחרות, לארה"ב לא נוספו עוד משאבים, כלומר היצע הכסף הריאלי מוגבל, והתוצאה היא שבחלוקת העוגה מחדש - לציבור יש כעת הרבה פחות. האם ארה"ב פועלת בצורה נבונה או לא? הזמן יגיד. בינתיים מה שבטוח זה שהתוכניות של הממשל ושל הבנק המרכזי מכוונות מטרה - אחת מהן היא לסייע לרוכשי הבתים בפעם הראשונה, תוכנית הכוללות הטבה של 8,000 דולר כאשר במקביל, תוכנית רכישת אגרות חוב מגובות משכנתאות של ה'פד', תורמת להורדת הריבית על המשכנתאות לטווח של 15 ו-30 שנים.

ומה בישראל? מעניין מאוד. בחלוקת הכספים החדשה במשק המקומי, הממשל מעלה את המס (לדוגמה - העלאת המע"מ על פירות וירקות ושאר ירקות), אך לא ממש נוקט במדיניות הרחבת ההוצאה הממשלתית, ושלא יספרו סיפורים על קרנות מנוף לעסקים בגובה 1.5 מטר. הרי אם ראש הממשלה ושר האוצר רוצים להעלות את התוצר המקומי הגולמי - הרי כל ינוקא בחוג ללימודי הכלכלה בשנה א' יודע שיש להעלות את ההוצאה הממשלתית או את ההוצאה הצרכנית במטרה להעלות את התוצר - בהינתן שהאחרונים חטפו פאניקה במשבר האחרון והראשונים בוחרים רק לדבר , לא ברור לי כיצד באוצר בחרו בצמד המילים "בלימה ותנופה". בשורה התחתונה, אנחנו עניים יותר או עשירים פחות? איך שתבחרו.

אני מתנצל אם אני חוטא ומדבר על הליגה המקומית בכדורגל אחרי שעסקנו בסופר קלאסיקו שנקרא כלכלת ארה"ב. אבל זה המצב בין ישראל וארה"ב, אנחנו מדברים והם עושים. קשיים בשוק הדיור - בארה"ב יוצרים תוכנית לטובת רוכשי בתים (רכישה ראשונה) ואנחנו עוסקים בדיבורים רמים על רפורמה במנהל מקרקעי ישראל. בעיית אבטלה - אובמה יערוך סיעור מוחין בבית הלבן בשיתוף אקדמאים, אנשי עסקים מהשורה הראשונה ועוד, וקרוב לוודאי ייזום תוכנית ליצירת משרות במשק וכאן? חוזרים לרוב על המנטרה הידועה ומוצאים את הפתרון לבעיה בכך שיש לקרב את האוכלוסייה החרדית והנשים הערביות לשוק התעסוקה.

הרי הן ארה"ב והן ישראל תצאנה בסופו של דבר מהמשבר שכן כך קרה בכל המשברים הקודמים, ומכיוון שתורו של ביבי לשבת כעת בכס השלטון, אני כבר רואה את הנאום המושלם: "הצלחנו לחלץ, במאמץ משותף וביוזמות אדירות, את המשק המקומי מהמשבר הכלכלי ואף יצאנו ממנו מחוזקים ועם הפנים לצמיחה". התנהלות האוצר בישראל בהשוואה חפוזה להתנהלות משרד האוצר האמריקני מזכירה לי בדיחה ישנה, זאת המספרת על הזבוב שרוכב על הפיל, שבורחים יחדיו מלהקת טורפים ובמהלך המנוסה מעיר הזבוב באוזני הפיל: "איך אנחנו משאירים להם אבק הא...".

טוב שיש מבוגר אחראי, קוראים לו פרופ' סטנלי פישר, שבחלוקת הכסף מחדש נוקט במדיניות אגרסיבית מאין כמוה ומתערב בשוק המט"ח מכמה סיבות שחלקן ידועות לכולם, כמו פיחות השקל למען שמירה על פעילות הייצוא במשק, ועוד סיבות הידועות רק לו. בכל אופן, אני לא אתפלא אם בין היתר אומר לעצמו פישר שאם מחלקים את הכסף מחדש, אין לו ברירה אלא להשתתף במשחק ולשחק בהתקפה, כחלוץ חוד בודד. פישר רוכש דולרים ובעצם זורק שקלים לשוק - הדפסת כסף? אולי. בכל מקרה, פישר הוא זה שנמצא עם היד על הדופק (וגם על ההדק) בכל הקשור להתפרצות אינפלציונית ואני מניח שהוא גם לא ממש חושש שמא יגמרו לו השקלים.

הגורואים מתקוטטים: מי ינצח?

אז בשורה התחתונה, איך בוחרים היכן לשים את הז'יטונים? אני לא זוכר תקופה בה מומחי ההשקעות הגדולים בעולם היו כל כך חלוקים בדעותיהם. אם הכלכלן נוריאל רוביני יפגוש את גורו הסחורות, ג'ים רוג'רס, בסמטת רחוב חשוכה, אני לא הייתי רוצה להיות שם. במקביל, אנליסטית הפיננסים המוערכת, מרדית' וויטני, מתקשה להסביר את הלך הרוח בבורסות, "אני לא יודעת מה קורה בשווקים כרגע כי אין בכך כל היגיון", אמרה לפני כמה ימים בראיון לרשת CNBC.

אז להתרחק משוק המניות ולשים את הכסף באגרות חוב ממשלתיות כי וויטני צופה חזרה למיתון ב-2010? אם נחזור לשוק המניות, לנקוט באסטרטגיית השקעה סקטוריאלית, מדדית, סלקטיבית? בתקופה שבה נראה שהשליטה נמצאת כרגע רק בידי אחת - אלת אי הוודאות, אולי כדאי להקשיב דווקא למישהו מתון ומחושב, מישהו שיודע לזהות הכי טוב את המגמות ומגיב בהתאם.

מכיוון שסביר שהעולם לא ייפול לתוהו ובוהו כלכלי, גם במידה וכלכלת ארה"ב תגמגם בהמשך, עדיין נמשיך לצרוך מוצרים, ייתכן מאוד שיושקעו קצת פחות כספים במו"פ ונהיה עדים "למצב הנורמאלי החדש", כפי שמכנה זאת ביל גרוס, שטוען בין היתר כי בשנים הקרובות נחווה צמיחה מתונה, שיעורי אבטלה גבוהים יחסית ופיקוח ממשלתי. כדאי לקרוא בשקידה את הסקירות למשקיעים שגרוס מפרסם, שכן מי שמכהן כמנכ"ל המשותף בקרן האג"ח הגדולה בעולם, עם נכסים בשווי של כ-940 מיליארד דולר נכון לסוף ספטמבר, חייב לדעת דבר או שניים על מגמות ארוכות וקצרות טווח.

גרוס אומר עוד משהו, תשקיעו כמו וורן באפט שמשקיע בתשתיות. על כן, באסטרטגיית בחירת המניות נראה שכדאי לעקוב טוב טוב אחרי וורן באפט, כן, זה שהכפיל ברבעון השלישי את שיעור האחזקה שלו בוול מארט (סימול: WMT) וקנה לראשונה ממניות ענקית המזון נסטלה העולמית, בעלת השליטה באסם. אציין כי למרות המהלך, אני לא מעריך שנראה בזמן הקרוב את באפט מצטלם להנאתו בזמן אכילת במבה, בטח שלא בעת אכילת במבה בטעם תות.

באפט כהרגלו ואולי באופן קיצוני קצת יותר, משחק דפנסיבי, אבל אגרסיבי במיוחד. הרכישות של האורקל מאומהה על ידי חברת האחזקות שבבעלותו, ברקשייר הת'וואי (סימול: BRK-A). ברבעון השלישי הסתכמו בכ-2.23 מיליארד דולר, הסכום הגדול ביותר שהוציא במהלך רבעון בודד מזה כשנה.

זה לא כולל כמובן את ההשקעה הגדולה ביותר בהיסטוריה של באפט, ההשקעה בחברת הרכבות ברלינגטון נורת'רן סנטה פה, (מישהו אמר דפנסיבי?!)

בשורה התחתונה, נראה שבאפט לא איבד את מגע הקסם שלו ולו לרגע ושילוב של תשומת לב מרבית לשני מנהלי ההשקעות שנחשבים כיום לטובים בעולם (לא לריב חברים, באפט עדיין לפני גרוס), עשוי למנוע שברון לב כואב במיוחד למשקיעים ובמקום לחכות שברננקי יחל להרים את הריבית בארה"ב, הכינו תוכנית חלופית ותהיו עם היד על הדופק.

לסיכום, הצרה הגדולה ביותר היום בארה"ב, כאמור, היא נסיגת ה'פד' מתוכנית רכישת אגרות החוב מגובות המשכנתאות. קשה כרגע להאמין שאדון סמית' מליטל-רוק, ארקנסו (על משקל גברת כהן מחדרה) או כל אחד אחר בארה"ב, יתפוס את מקומו של ה'פד' בשוק האג"ח ויתמוך בנכסים וזאת למרות שכרגע המון כסף עדיין שוכב בשוליים. הערכה שלי, חודש מארס בשנת 2010, תאריך היעד להפסקת התמיכה בשוק האג"ח, לא באמת יהיה החודש בו הפדרל ריזרב יכריז על הנסיגה מתוכנית ההתערבות בשוק האג"ח.

את הסקירות החודשיות שמפרסם ביל גרוס ושאר המנהלים הבכירים בקרן פימקו ניתן לקרוא באתר http://www.pimco.com. וניתן לעקוב (בתשלום) ולהתחקות אחר פעולותיו של וורן באפט באתר גורו פוקוס: http://www.gurufocus.com/