האירועים הבולטים בקונצרני ורגע האמת של אפריקה

זהו, הגיע זמן ההחלטה. החל מ- 30.08.09, שעה שהודיעה אפריקה ישראל על רצונה בהסדר כולל עם כל סדרות אגרות החוב שלה, חלפו כבר כמעט ארבעה חודשים תמימים (הזמן, מתברר, עובר מהר גם כשסובלים...), שבהם נמלאה הארץ כותרות רעשניות, פרשנים השחיזו עטים ומקלדות, עורכי דין פשטו ולבשו גלימות, ושוב פשטו ולבשו, וכל אלו, ולא רק הם, ירוצו היום בוודאי לשמוע את דבריה של כבוד סגנית הנשיא הגב' ורדה אלשיך.

נראה כי ממש כמו במותחן הוליוודי משובח, לקראת ההכרעה צפים ועולים גורמים חדשים המעלים את מפלס המתח. כך, לא פחות מעשרים וארבע הודעות שיגרה אפריקה ישראל השבוע, כולן ללא יוצא מן הכלל עסקו בעניני ההסדר: בקשה להקדמת הדיון, תגובת הנציגות הכללית, תגובת החברה, בקשה להקפאת תשלומים, ושוב תגובה ועוד אחת, בחירת נציגות נוספת, הודעה בדבר טעות בהצבעה ובקשה לביטול הנציגות הנוספת, פניה לבית המשפט בעניין, התפטרות נאמן, נייר עמדה מטעם הנציגות החדשה, שכלל לא ברור מה מעמדה כרגע, וכל זה עוד בתמצות.

אז הבה ונזכיר: על הפרק עומדת בקשת אפריקה ישראל לכינוס אסיפת נושים אחת של כל סדרות אגרות החוב, כשבמרכז המתנגדים עומדת נציגות אג"ח סדרה ט', הדורשת אישור של כל אסיפה בנפרד, מה שיאפשר לסדרה זו, כמו לכל סדרה אגב, להתנגד להסדר ובכך למנעו. בסופו של דבר, אם לא הושגה הסכמה בישיבה הלילית, שהתקיימה במוצאי שבת, תצטרך הבוקר כבוד השופטת להחליט האם מדובר בחברה סולבנטית, ומכאן יש לדחות, ככל הנראה, את בקשת אפריקה, או שמא בחברה חדלת פירעון עסקינן ואז יש לקבלה. לא ברור איך בדיוק אפשר לקבל החלטה מדויקת בנושא זה, אולם בהנחה שההכרעה אכן תינתן היום, וזאת הנחה לא ודאית, ההכרעה תהיה, כפי שכתבה השופטת אלשיך, "שחור או לבן".

אז יתכן שבשעה בה אתם קוראים את המילים הללו, הן כבר שייכות להיסטוריה. בכל מקרה, נראה, כי חשוב בכל "החברות שבהסדר", שלא למתוח את ההחלטה יותר מדי זמן, שכן חוסר ודאות, כידוע, גרועה מהודאות, אף אם תהא זו האחרונה הגרועה ביותר.

דוגמא להסדר הנמשך זמן רב מאד היא חברת אלרן, שם הגיעו הצדדים להסדר כבר לפני חודשים רבים, אולם הם לא הצליחו לממשו, ובינתיים ממשיכה החברה להגדיל את הפסדיה, כשבור הגרעון בהון העצמי שלה הולך ומעמיק. כתוצאה מכך, ההסדר הישן, נראה, כבר אינו בתוקף עוד, והחברה מציעה כעת הצעת הסדר חדשה, אולם הפעם, היא מתעתדת לעשות זאת בתהליך קצר יחסית (פניה לבית המשפט בבקשה להסדר לפי סעיף 350 עד לסוף חודש ינואר הקרוב, במידה והמחזיקים יתנו "אור ירוק" להסדר).

ההסדר החדש מבוסס על המרה מלאה של אגרות החוב (לפי יחס של 2.69 אג"ח למניה), המוחזקות על ידי בעלי השליטה בחברה (שגם יזרימו לתוכה כ- 8 מיליוני ש"ח), בהיקף של 71 מיליוני ערך נקוב מתוך 122 מיליוני אגרות חוב, הנמצאות במחזור בשתי הסדרות.

גם מחזיקי האג"ח מן הציבור יזכו להיפגש עם מניות אלרן, לאחר שעל פי ההסדר יומרו 60% מאחזקותיהם למניות (לפי יחס משופר של 2 אג"ח למניה). יתרת הסדרה שתיוותר בידי הציבור, תידחה ותשולם בשלושה תשלומים בין השנים 2015-2017, ותישא ריבית של 7% צמוד למדד.

בהסדר זה יקבלו מחזיקי האג"ח ויתר הנושים הבלתי מובטחים שיעבוד, בדמות מניות החברה שמחזיקה בשרשור בכ- 0.7% ממניות Yes, וכן שיעבוד על יתרת המניות הבלתי משועבדות, שהחברה מחזיקה באלרן נדל"ן, כשבנוסף התחייבה החברה שלא לשעבד את מניות DTH שברשותה.

כפי שכבר ציינתי, המגעים בנושא אלרן נמשכים זמן רב, קרוב לשנה, מה שבוודאי לא תורם לאף אחד מן הצדדים, ויתכן, שסופסוף אנו מגיעים אל הישורת האחרונה, או לפחות מצליחים להשקיף אליה, כמשה על פסגת הר נבו.

מי שדינם, לפחות לעת עתה, כדין משה, אלו הם מחזיקי אגרות החוב של חברת סובריין, שמנהלים משא ומתן מזה זמן רב מול החברה, על אף שזו האחרונה משלמת במלואם את תשלומיה, הכוללים בשלב זה רק ריביות בהיקפים נמוכים, על פי לוח הסילוקין המקורי.

באחת הפעמים האחרונות תארתי כאן בטור את מרכיבי ההסדר, שהמשמעותיים ביותר בהם היו רכישת אג"ח על ידי חברת האם והחרגתם (הנחתתם) של אלו יחד עם אגרות החוב המוחזקות על ידי חברת הבת, אל מול אגרות החוב המוחזקות בידי הציבור, קרי, ראשית הציבור נפרע מן החברה ורק לאחריו חברות האם והבת.

ובכן, באסיפת מחזיקי אגרות החוב, שהתכנסה ב- 10.12.09, לא היה המניין החוקי, וכך היא נדחתה ל- 17.12.09, ובשעה שמחזיקי אגרות החוב צובאים על דלתות הבנקים ו/או חברי הבורסה, על מנת להשיג את ייפוי הכח המיוחלים, הודיעה החברה, יום אחד בלבד לפני האסיפה, שהיא "בוחנת מחדש את הנושא שעומד על סדר היום", ולכן מבטלת אותה.

לא ברור מהן סיבותיה של החברה לפניית הפרסה הזאת והאם הבחינה הנ"ל תגרום לה להישאר נאמנה להסדר או לשנותו, אולם נראה כי מחזיקי האג"ח בהחלט יכולים להרגיש מתוסכלים, בשעה שכבר ראו את הארץ המובטחת, אך בינתיים לפחות, הם אינם מורשים להגיע אליה.

עוד חברה שמשקיעיה אינם זוכים לעדנה בעת האחרונה היא מלרג , שכזכור, מלבד הודעה על ביטול חוזה עם מע"צ נאלצה לתקן את דו"חותיה, באופן שישקף את העובדה, שחלק לא מבוטל ממזומניה משועבדים לבנקים. בחברה כנראה עובדים בחריצות רבה, שכן בלילה שבין חמישי לשישי, בשעה 1:25 בדיוק, שעה בה חלקנו מתעוררים לבכי התינוקות, חלקנו משיקים כוסיות, וחלקנו ישנים שנת ישרים לאחר עוד שבוע עבודה מאומץ, בדיוק בשעה הזאת שיגרה החברה הודעה לבורסה בדבר תיקון נוסף בנושא יתרת המזומנים המשועבדים.

אם לתמצת את הדיווח, היקפם הכללי של מזומניה של החברה ליום 30.9.09 לא השתנה, אולם מתוך 27.5 מיליוני ש"ח, רק 4 מיליון הינם מזומנים "חופשיים", שאינם משועבדים, לאחר שבתיקון הראשון, שפורסם לפני כ- 10 ימים, מספר זה היה 12 מיליון (מתוך ה- 27 כזכור). שתי סדרות החוב של מלרג, שהינן קצרות טווח, נסחרו עד לפני כשבועיים במחירים של כ- 85 אגורות ואף 95 אגורות, אך את שבוע המסחר החולף סיימו ב"קידומת" 6 (כלומר שישים ומשהו אגורות), מה שמשקף חשש כבד מאד של המשקיעים בדבר יכולתה של החברה לשרת את חובה במלואו ובמועדו.

אז לאלו מכם שהצליחו להגיע עד הלום ולעבור את ה- ויה דלורוזה של פסיקות השופטים, ההסדרים המבוטלים, התיקונים בדו"חות וכ"ו, מגיע לשמוע גם סיפור אופטימי אחד לסיום, והשבוע הוא שייך לחברת אוסיף.

אוסיף לא הצליחה לעמוד בתשלום, שאמור היה להיות משולם למחזיקי אגרות החוב מסדרה ד' בחודש יוני.

לאחר תלאות רבות (בסגנון הסיפורים שהוזכרו כאן השבוע), הסדרים שקמים ונופלים, הגיעו החברה והמחזיקים להבנות, שבמרכזן מכירת פרויקט ההתפלה ויה מאריס של החברה והעברת תמורתו למחזיקי אגרות החוב (כשבינתיים מקבלים המחזיקים חלק מהתשלום באמצעות חברת האם ישרס). עסקת ויה מאריס אכן הושלמה לפני מספר ימים, ועל כן נראה, כי אם לא תהיינה הפתעות בלתי צפויות יקבלו המחזיקים היום את יתרת החוב, שחייבת להם החברה בגין התשלום המדובר מחודש יוני, ובכך תהפוך החברה לאחר חצי שנה של חדלות פרעון לחברה מן המניין.

יחד עם זאת בעוד חצי שנה בדיוק, במהלך חודש יוני 2010, תעמוד בפני החברה משימה גדולה אף יותר מזו שעמדה בפניה ביוני 2009, כשמלבד תשלום זהה למחזיקי אגרות החוב מסדרה ד', תגיע לפרעון סופי גם אגרות החוב מסדרה ה', בתשלום אחד, שאמנם מגובה בשיעבוד (שאף עליו ניטשת מחלוקת), אך התשלום למחזיקים גבוה ממנו. האם תצליח אוסיף לעמוד במשימה הכבדה הזאת? נמתין לחודש יוני ונקבל כנראה את התשובות.

מאת: ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר במיטב בית השקעות

* ערן סטפק, כותב הטור/כתבה, הינו מנהל השקעות בכיר במיטב - ניהול קרנות נאמנות (1972) בע"מ ובמיטב ניהול השקעות בע"מ, ועשוי לעסוק בין היתר, ברכישת/מכירת ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים עבור לקוחות ו/או קרנות נאמנות ו/או עצמו. כל האמור בטור/כתבה לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. מיטב ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקים ובשיווק השקעות ואינה עוסקת בייעוץ להשקעות. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים.