להשקיע במניות או באג"ח? תסתכלו על העשור האחרון ותבינו
בספרו המפורסם Stocks for The Long Run מצביע פרופ' ג'רמי סיגל על כך שבטווח הארוך מניות מנצחות את האג"ח. בניגוד לפרשנות המקובלת, פרופ' צבי בודי אינו מפריך זאת אלא מעלה תהיות על הסיכון הכרוך בכך למשקיעים. לא לנו להכריע מי צודק, בסה"כ אנחנו רוצים לחזור הביתה בשלום, ואם אפשר, עם כספנו בידינו.
מבין מדדי המניות הקייימים בת"א, אני מעדיף לבחור את ת"א 100 כמדד הייחוס. מדדי היתר סובלים מסחירות נמוכה ועוד שלל בעיות טכניות. ת"א 25 למרות הסחירות העוצמתית יוצר שתי בעיות: האחת של פיזור, והשניה של תחלופה: אחוז גבוה ביחס של הנכסים החברים בו התחלף לאורך התקופה. אחיו המתון, ת"א 100, הוא מפוזר יותר ונתון פחות לתהפוכות.
התשואה השנתית של מדד ת"א בעשור האחרון, בהנחה מקובלות של השקעת הדיווידנדים מחדש בתיק ההשקעות, מביאה אותנו ל-12% בדיוק. מסתבר שלאחר רכבת ההרים שכללה שתי התרסקויות (2002, 2008) ושני ראלים מטורפים שבאו מייד אח"כ (2003, 2009) קיבלנו תשואה שהיא בהחלט בטווח "הסביר" המתאים למודלים שלמדנו ב-MBA. פרמיית הסיכון שלנו, מעל אג"ח ממשלתי קצר עומדת על 6% לערך, לא רחוק מהמספר שנוקבת הספרות. מאידך, אחזקה כזאת עלתה לנו באינספור נדודי שינה.
משקיע שהחזיק את ת"א 100 ברציפות ב-120 החודשים האחרונים "זכה" לראות את המדד נופל ביותר מ-5% לא פחות מ-20 פעמים. שבע פעמים קיבל המשקיע החרד התקף בינוני עם צניחות של 10% ויותר, וגם התקף קשה אחד של נפילה של 20% בחודש בודד ראינו, בהחלט לא חוויה מתאימה לעם משקיעים עם נטיה לדאגנות חולנית, כמו שהוכיחה הבריחה החוזרת מהשוק ברגע הלא נכון, והחזרה בטיימינג גרוע לא פחות.
מכאן שהשוואה בין השקעה טהורה במדד מניות להשקעה טהורה באג"ח היא בעלת משמעות זהה להשוואת השקעת 50 אלף ש"ח בגן לשני ילדים לשנה, להשקעת 13 אלף דולר בטיול מסביב לעולם בשנה. ההשקעה זהה - קהל היעד שונה בתכלית.
אבל האם אפשר לקבל יותר מתערובת? נניח שנשקיע 10% מהכסף במניות, ואת השאר במק"מ, עם תשואה צנועה מאוד וסיכון אפסי. קיבלנו תשואה שנתית ממוצעת של 6.4%, ממש כמו אג"ח צמוד לטווח של 3 שנים, עם סטיית תקן שהיא כמעט מחצית מזו של אחזקת תיק טהור של אג"ח. נראה טוב לא? אם נשקיע 30% במניות, כבר נמחק לנו החיוך. אמנם נקבל תשואה כמו של הטוב במדדי האג"ח שלנו אבל באיזה מחיר... סטיית התקן גבוהה יותר וחשוב מכך, נכנסנו לתחום של בעיות שינה, יש לנו כבר יותר מ-3 ארועים של ירידות של 5% ומעלה.
למי לא נשווה? למי שלכאורה הוא המועמד המתבקש להשוואה לתיק מעורב של מניות ואג"ח ממשלתי - האג"ח הקונצרני. כפי שראינו
חזרה לשוק ההון, המסקנה שלי פשוטה: מי שהיה מוכן לקחת כדורי שינה כשצריך ולהתעלם ממה שאמרו אריק/אהוד/ביבי ו/או אחמיניג'אד/נסראללה ו/או יוסף השכן "המבין במניות" על שוק ההון, קיבל בעשור האחרון דיווידנד נאה. מי שלא רצה סיכון, טוב היה לו להשאר באג"ח ממשלתי. כנראה שיש סיבה מדוע העשירים מנפיקים אג"ח קונצרני לעניים ומשאירים לעצמם את המניות.
עדו קאליר, מומחה למימון, אג"ח, חיסכון ארוך טווח ורגולציה של שוק ההון, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
