בשוק האג"ח: ההתפתחויות בשבוע הראשון של 2010
לא הרבה התפתחויות קרו בשבוע הראשון של שנת 2010 בתחום הסדרי החוב, כשאין כל ספק שהשנה נפתחה ברגל ימין ובעליות שערים מרשימות, שכמותן ראינו רק בשבועות הטובים במיוחד של 2009.
אבל פטור בלא כלום אי אפשר, וגם בשבוע החולף סיפקו לנו החברות את ליטרת הבשר שלנו, וגם בשבוע המתחיל היום נראה כי מספר חברות יתנדנדו להן בין חיים ומוות, ועל כך בהמשך.
נפתח השבוע בקבוצת החברות, שהיו עד לא מזמן תחת קבוצת בוימלגרין (דרך אזורים), קרי: לגנא, אנגל אירופה ואנגל משאבים. אין זה סוד, שבאזורים ניסו מזה זמן להיפטר מן המשקולת הכבדה, שרבצה על החברה, בדמות אשכול החברות שהוזכר לעיל, שכן אשכול זה מניב בעיקר פרי באושים בדמות חובות עצומים גם במאזן החברות (כל אחת סולו) וגם במאזנה של אזורים, כך שלא זו בלבד שזה האחרון מתנפח ללא צורך, אלא שהאחזקה המדוברת עלולה לגרום לאזורים עצמה להיכנס לבעיות מול נושיה בשל הפרת ההתניות הפיננסיות הנדרשות ממנה, ומכאן הרצון העז להיפטר ממנה.
בסופו של דבר נמצא הפתרון ומחזיקי אגרות החוב של לגנא קיבלו, ללא תמורה, את אחזקתה של אזורים (והשליטה כאמור) בלגנא, אולם כלל לא ברור האם בכך יצאו המחזיקים נשכרים, או שמא המחיר ששולם על המניות הוא גם מה שהן שוות. תחת לגנא נמצאות חברת הבת אנגל אירופה, ותחתיה של אנגל אירופה החברה הנכדה אנגל משאבים, כאשר עיקר הנכסים נמצאים בחברה הנכדה ובחברות הבנות שלה, כשגם למולם נמצא כמובן חוב ברמת הסולו של אנגל משאבים.
היות שכלל לא ברור האם החוב בחברה הנכדה יכול להיות משולם במלואו, לא ברור מה הטעם בנסיונות לגבש הסדרי חוב ו/או העברות שליטה בחברות האם והסבתא, אלא אם ההסדר הינו הסדר כולל, שבו מוסדר גם החוב הנמצא באנגל משאבים עצמו, כך שהמשקיעים רואים לנגד עיניהם את מצב החברות בסוף התהליך, ובפרט שווי הנכסים באנגל משאבים מול שווי החוב הנותר בה. זה מקור הנסיון להגעה לשליטה באנגל אירופה, הצעה שאושרה ע"י נציגות מחזיקי אגרות החוב של החברה, שבו מוסדר החוב גם בה וגם באנגל משאבים.
על פי הצעת ההסדר קבוצת המשקיעים החדשה תשקיע 40 מיליוני ש"ח באנגל אירופה כנגד הקצאת מניות, ומשם בהזרמה לאנגל משאבים, כאשר כל האג"ח המונפק של אנגל אירופה יומרו למניות החברה (למעט 10 מיליון ע"נ ובנוסף אג"ח בגובה החזר הלואת בעלים שניתנה לאנגל משאבים), כאשר בתמורה יקבלו המשקיעים החדשים כ- 70% ממניות אנגל אירופה, שבתורה תחזיק לאחר ההסדר 80% באנגל משאבים.
גם מחזיקי אגרות החוב של אנגל משאבים נדרשים על פי הצעה זו להמיר את אגרות החוב שברשותם למניות החברה, כאשר יתרת הערך הנקוב שתישאר במחזור תהא קצת פחות מ- 100 מיליון ערך נקוב, והיא (כמו גם אגרות החוב של אנגל אירופה שתיוותרנה במחזור) תפרס לתקופה ארוכה, על פני כ-10 שנים.
מדובר על מתווה ראשוני מאד, שגם אם גובש במידה זו או אחרת עם נציגות מטעם מחזיקי אגרות החוב של אנגל אירופה, הרי שהבעיה המרכזית כאמור של החברה האם, היא תלותה הכמעט מוחלטת בחברה הבת, אנגל משאבים, ולמעשה במחזיקי אגרות החוב שלה, שהם אלו שיצטרכו להחליט האם לקבל את ההצעה, לדחותה, לנסות לשפרה, או אפילו לחפש משקיע/ים אחר/ים שאולי יבחרו לבצע את השקעתם באופן ישיר דרך חברת הבת ולא כעסקת חבילה כוללת. בכל מקרה נראה כי עוד רחוקה הדרך עד גיבוש ההסדר הכולל בקבוצת החברות, שנראה כי כולן יחד (וכל אחת בנפרד כמובן) נמצאות כרגע במצב רגיש ושברירי ביותר.
חברה אחרת, שדווקא השבוע נראה כי סיימה באופן כמעט סופי את הסדר החוב בה היא דירקט קפיטל, שהיתה בין הראשונות לקרוס במשבר האחרון, לאחר שבסוף שנת 2008 הודיעה, כי היא אינה מסוגלת לשלם את התשלום, שמיועד היה להיות משולם בחודש דצמבר 2008 (קרן וריבית).
ניכר בהסדר בדיירקט, שהוא נבנה בתקופה בה השוק היה מבולבל, רמת המחירים היתה שונה ונמוכה משמעותית מזו השוררת היום, ובשל ראשוניותו של ההסדר, בתקופתו, טרם ניתנו פסקי הדין האחרונים, שהגנו מאד על זכויות מחזיקי אגרות החוב.
טכנית, ההסדר בדיירקט הוא פשוט מאד: המחזיקים ממירים את כל אגרות החוב שברשותם ומקבלים בתמורה 100% ממניות החברה, כאשר בעלי המניות הנוכחיים מדוללים למעשה לחלוטין, ובכך באה לידי ביטוי בכירותן של אגרות החוב על פני המניות בדיני הנשייה. לאחר (או תוך כדי) צעד זה, תזרים חברת יורופורט לדיירקט 20 מיליוני ש"ח ובתמורה תקבל 37% מהחברה, כשבשלב מתקדם יותר צפוי כי היא תיהפך לבעלת השליטה בחברה.
בסך הכל נראה שמדובר בצעד הגיוני לא רק בחברה זו אלא גם בחברות רבות נוספות, המגיעות בתקופה זו להסדרים, אולם במקרה זה כאמור ההסדר בוצע באופן משולש גם עם בעליה הקודמים של החברה וגם עם בעליה הנכנסים, ולמעשה, אפשר לומר בדיעבד, לאחר פסקי הדין בעניין אפריקה ישראל ובעניין שטאנג, שהמחזיקים קיבלו את מה שהיה שייך להם ממילא, ומאידך ויתרו על מספר זכויות, שיתכן כי אם ההסדר היה נבנה בימים אלו, לא היו מוותרים עליהן. כך או כך, באופן די צפוי נדחו השבוע ההתנגדויות האחרונות להסדר, ודיירקט קפיטל, שאם זכרוני אינו מטעני הוקמה על שלדה הבורסאי של קטלנה, שבעצמה הוקמה על שלדה הבורסאי של אופנת ברוך, תצא בקרוב מאד לדרך חדשה כחברה נטולת חוב כמעט לחלוטין.
כמו שהבטחתי, גם בשבוע שמתחיל היום תעמודנה מספר חברות בפני אסיפות מחזיקי אגרות חוב, שתצטרכנה להחליט כיצד לפעול מולן, בין אם בהסדר ובין אם בדרך של פרעון מיידי.
היום, למשל, תתכנסנה אסיפות המחזיקים של חברת סובריין וחברת אינטרקיור, כשבסובריין על סדר היום עומדת הצעה להעמדת החוב לפרעון מיידי, זאת בזמן שהחברה טוענת שאין כלל עילה לכך, בעוד שבאינטרקיור, שאמורה היתה לשלם בסוף חודש ינואר כ- 1.3 מיליוני ש"ח עבור ריבית חצי שנתית, מבקשים מאסיפת המחזיקים לדחות את התשלום ולמנות נציגות, שתבוא בדין ודברים עם החברה בנוגע להסדר.
גם בחברת קבלנים נקבעה למחר אסיפה, שעל סדר יומה העמדה לפרעון מיידי, לאחר שהחברה לא עמדה בתשלום ריבית חצי שנתית בסך 1.6 מיליוני ש"ח, שאמורה היתה לשלם בסוף חודש דצמבר.
אכן, נראה כי גם ב- 2010 לא יהיו יותר מדי רגעים דלים, וחומר לכתיבה ודאי לא יחסר.
מאת: ערן סטפק, סמנכ"ל בחברת קרנות הנאמנות של מיטב
* ערן סטפק, כותב הטור/כתבה, הינו סמנכ"ל בחברת קרנות הנאמנות של מיטב - ניהול קרנות נאמנות (1972) בע"מ ובמיטב ניהול השקעות בע"מ, ועשוי לעסוק בין היתר, ברכישת/מכירת ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים עבור לקוחות ו/או קרנות נאמנות ו/או עצמו. כל האמור בטור/כתבה לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. מיטב ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקים ובשיווק השקעות ואינה עוסקת בייעוץ להשקעות. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים.
