בית המשפט פסק: בנק לאומי שהעמיד משכנתא באופן פסול, ישיב את התמורה ממימוש הנכס

בית המשפט קיבל את תביעתו של הנאמן בפשיטת רגל כנגד בנק לאומי למשכנתאות, אשר העניק משכנתא באופן פסול תוך קנוניה עם "מאכרים" ולאחר שהחוב לא נפרע מימש את המשק החקלאי של החייבים. בית המשפט קבע, כי על הבנק רובצת האחריות לתוצאות האופן הפסול בו הועמדה המשכנתא והורה לבנק להעביר את התמורה שנתקבלה ממימוש הנכס של החייבים לקופת הנאמן על נכסיהם, עו"ד רונן מנור.

מעשה בבני זוג בעלי זכויות במשק חקלאי, אשר היו שקועים בחובות כבדים לנושיהם. על מנת להיחלץ מחובותיהם, הופנו החייבים לסיועם של "מאכרים" אשר בתמורה לסכומי כסף נכבדים הצליחו לארגן לחייבים הלוואה מובטחת במשכנתא על המשק, מבנק לאומי למשכנתאות, תוך שימוש בקרובי משפחה כלווים פיקטיביים. החייבים לא עמדו בפירעון ההלוואה והבנק נקט בהליכים למימוש המשק החקלאי.

הנאמן על נכסי החייבים, עו"ד רונן מנור, הגיש לבית המשפט תובענה כנגד הבנק והצדדים המעורבים, במסגרתה ביקש, בין היתר לחייב את הבנק, לאור מעורבותו הפסולה בהליך מתן ההלוואה, להעביר את התמורה ממכירת הנכס לקופת הנושים ולהגיש תביעת חוב כיתר הנושים. הבנק טען, בין היתר, כי העסקה טופלה בהתאם לנהלים וככל עסקה אחרת ובנסיבות אלו הנו בעל שעבוד בתמורה ובתום לב.

בית המשפט בחן את חומר הראיות וקבע, כי ההסכמים השונים אשר חתמו החייבים לגבי המשק החקלאי היו הסכמים פיקטיביים אשר מטרתם הייתה לאפשר העמדת הלוואה לחייבים, באופן המתיישב עם נהלי הבנק על מנת לסייע להם להיחלץ מהמשבר הכלכלי אליו נקלעו. לצורך כך, שיתף הבנק פעולה עם "המאכרים" אשר פעלו על מנת להכשיר את העברת הזכויות הפיקטיבית במשק והעמדת המשכנתא לחייבים.

בית המשפט מתח ביקורת חריפה על התנהלות הבנק בפרשה זו, הוכח כי ההלוואה הועמדה במהירות הבזק באופן חריג, ללא מתן הסבר נאות ללווים ובהיעדר כל דרישה וחקירה לגבי יכולת ההחזר. הבנק ידע היטב כי מדובר בפיקציה תוך שימוש באנשי קש.

לדברי בית המשפט, בלאומי התעלמו מכמה סוגיות. א. היותו של ההסכם בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה. ב. סכום ההלוואה הגבוה וסכומי ההחזר למול יכולת ההחזר של הלווים. ג. העובדה כי הלווים מעולם לא עברו להתגורר במשק וכי החייבים נשאו בהחזרי ההלוואה. ד. העובדה כי עפ"י הסכם המכר הייתה אמורה להשתלם כל התמורה חצי שנה לפני פינוי המשק. ה. העובדה כי הצדדים דיווחו לשלטונות המס על עסקה אחרת-ללא תמורה. ו. העובדה כי הלווים כבר נטלו בעבר מאותו הבנק משכנתא על דירתם בירושלים אשר לא סולקה למרות הרכישה הפיקטיבית. ז. אי רישום משכון מצד המוכר לטובת הקונה והיעדר דיווח על העסקה למינהל מקרקעי ישראל.

בסופו של דבר קיבל בית המשפט את תביעת הנאמן כנגד הבנק והורה להשיב את הגלגל אחורה ולהעביר את התמורה ממימוש המשק על ידי הבנק לידי הנאמן, אשר יפעל לחלוקת התמורה בין הנושים השונים, בכפוף לזכותו של הבנק כבעל משכנתא בדרגה ראשונה.

בשורה התחתונה, בית המשפט פסק כי "על הבנק רובצת האחריות לתוצאות האופן הפסול בו העמיד את המשכנתא על הנכס, כפועל יוצא, מוטלת על הבנק החובה לשלם את התמורה שנתקבלה אצלו בגין הנכס הממושכן לידי התובע, עו"ד מנור, הנאמן על נכסי בני הזוג אליהו". בנוסף, חויב הבנק בהוצאות ושכר טרחה הנאמן בסך של 25,000 ₪ בצירוף מע"מ.