הדרך לניהול נכון של תיק ההשקעות שלכם
החל ממארס 2009 ועם פתיחת שנת 2010, שוק המניות הגלובלי דוהר בכיוון אחד בלבד. תקופה ארוכה של עליות שערים היא נהדרת לכולם: למשקיעים, לחברות ולכלכלה כולה. אך אחת הבעיות העלולות להתלוות לאידיליה כזו היא קהות חושים של המשקיעים. האמת העצובה היא שלמשקיעים אין זיכרון קצר - יש להם זיכרון קצרצר. אך למרות דעתי זו, אני כן מאמינה ביכולתם של אנשים ללמוד מהניסיון ובשנתיים האחרונות "הרווחנו" ניסיון יוצא דופן.
ההערכות הרווחות כעת הן להמשך השיפור בצמיחה הכלכלית העולמית. החששות הרווחים הם מפני מכשולים מעכבי צמיחה, כדוגמת שיעורי האבטלה הגבוהים בעולם. תנאי רקע אלו תומכים בסביבת ריביות נמוכה לאורך זמן. מעבר לעובדה שסביבה כזו היא בסה"כ טובה לפירמות (עלות מימון נמוכה וצמיחה התומכת ברווחים), המשמעות הנגזרת עבור המשקיעים היא שלעת עתה אין הרבה אלטרנטיבות מעניינות להשקעה מחוץ לשוקי המניות.
ללמוד מההיסטוריה
בודדים יכלו להרשות לעצמם להתייחס באדישות לירידות השערים שליוו את שנת 2008. גם מי שלא השקיע באופן עצמאי בשווקים, סביר להניח שהיה חשוף לירידות, בין אם בקרן ההשתלמות שלו ובין אם בחיסכון הפנסיוני. המשבר בלט במיוחד באופן הדרמטי והמהיר בו התגלגלו האירועים, אשר הותירו רבים, כולל אנשי מקצוע בכירים ומנוסים, פעורי פה. על אחת כמה וכמה, המשקיע ה"קטן" מצא עצמו חסר אונים.
בימים האחרונים ייצר נשיא ארה"ב כותרות סביב המהלכים ליצירת רגולציה, שתגביל את הסיכון שמציבות חברות הפיננסים על יציבות הכלכלה האמריקאית. חוסר הוודאות והחששות מפני השפעתה השלילית של הרגולציה המוצעת על פוטנציאל הרווח העתידי של בנקים ובתי השקעות בארה"ב באו מיד לידי ביטוי בירידה בתיאבון לסיכון של משקיעים בכל העולם. ההיסטוריה מלמדת שכאשר משקיעים מפחדים, הם מורידים את רמת הסיכון בתיקי ההשקעות שלהם והביטוי לכך בשווקים הוא חד ומהיר. ההיסטוריה מלמדת גם שכאשר כל זה קורה, יותר מדיי אנשים מוצאים עצמם מאוד מופתעים ולא מוכנים.
מה אתה יודע על הכסף שלך?
אז מה עושים? בטור הקודם שלי התייחסתי לכלים הקיימים היכולים לעזור בזיהוי סיכונים, בפרט בהשקעה באיגרות חוב. הפעם רציתי להתייחס לנושא של מעורבות המשקיע בתהליך ההשקעה. אם ניקח את המשבר האחרון כדוגמה, משקיעים רבים יכולים באמת לומר שגם מלומדים ומנוסים מהם לא הצליחו לנחש, לזהות, להבין ולהגיב בזמן. לכאורה, אם כך, אין טעם להשקיע מאמץ מיוחד.
אבל, מי שנופל לקטגוריית "המשקיע הקטן" הוא בדרך כלל אדם שעובד קשה מאוד כדי להגיע למצב בו יש לו מה להשקיע. "המשקיע הקטן", לצערי, מקדיש בדרך כלל מעט מדיי זמן ומאמץ בהבנת מונחים בסיסיים בעולם ההשקעות ובהבנת מהות הנכסים בהם הוא משקיע. להערכתי, הגיע הזמן שכל מי שמוצמדת לו תווית "המשקיע הקטן" ישאל את עצמו מספר שאלות קשות: 1. כמה זמן הוא משקיע בהשגת הכסף שיש לו? 2. כמה זמן הוא משקיע בשמירה עליו? 3. כמה הוא יודע על ההשקעות שלו? 4. עד כמה כדאי לו להטיל את האחריות (פסיכולוגית ומעשית) לכסף שלו על אנשים אחרים?
לקחת אחריות
המסקנות, לדעתי, הן פשוטות ביותר אך גם מרחיקות לכת. אנשי המקצוע תמיד יהיו שם לעזור, לכוון, להדריך, לייעץ ולעיתים (אם מדובר במנהלי תיקים) גם להחליט עבורכם. אבל כל זה לא מוריד מהאחריות של כל אחד ואחד מציבור המשקיעים.
האחריות הבסיסית ביותר שלכם היא לדעת מה הם נכסי ההשקעה שיש לכם (מהחיסכון הפנסיוני ועד הפיקדון היומי בחשבון העו"ש), מה מידת הסיכון אליה הייתם רוצים לחשוף את התיקים שלכם, באיזה כלים אתם משקיעים ואיך הם עובדים (מומלץ להתחיל במושגים הבסיסיים ביותר ? פיקדון, תכנית חיסכון, מניה, איגרת חוב, קרן נאמנות, תעודת סל ועוד') וגם לנהל מעקב צמוד ושוטף אחר ההשקעות.
אין ספק, האחריות הזו דורשת זמן ומאמץ. אני מאמינה שההשקעה הזו יכולה להניב עבורכם תמורה חשובה, גם בתחושת הביטחון וגם בביצועי ההשקעות.
גם היום, קיימים לא מעט גורמי סיכון במערכת הגלובלית שהם בעלי פוטנציאל ליצירת זעזועים. שאלת קיומה של בועת אשראי בסין, חדלות פירעון של מדינות במזרח אירופה, התפרצות אינפלציונית גלובלית ועוד. התממשותו של כל אחד מתרחישים אלו תשפיע על כיסו של כל אחד ואחד מאיתנו, "ציבור המשקיעים".
האם תהיו מוכנים למשבר הבא?
ליאורה קפלן אחראית על תחום השווקים הבינלאומיים בענף מחקר שוק ההון בלאומי.
המאמר פורסם לראשונה בבלוג של לאומי.
