עובדת שלא החלה לעבוד בשל שמירת הריון, עשויה להיחשב שנעדרה בשל שמירת ההריון
תקציר בל 1861/05 - בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת - על ידי כב' השופט חיים ארמון - ניתן ב-6.9.2009 - התובע: ענת לגזיאל - הנתבע: המוסד לביטוח לאומי
העובדות
ענת לגזיאל (להלן: "התובעת") הועסקה בשני מקומות עבודה בעבודות זמניות, כפי שיפורט להלן: מקום עבודה אחד היה חברת מרמנת-ארגון וניהול פרוייקטים בע"מ (להלן: "מרמנת"), במסגרת אותם היא מבצעת עבור משרד הינוך, כגון - בדיקת בחינות בגרות. מקום העבודה השני היה בעיריית צפת, שם הועסקה במילוי מקום של גננות בגני ילדים, לפי קריאה.
המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") דחה את תביעת התובעת לגמלת שמירת הריון, בטענה שהתובעת לא הפסיקה את עבודתה כתוצאה משמירת הריון.
בית הדין דן בשאלה, האם הוכח במידה מספקת שאלמלא הייתה התובעת מצויה בשמירת הריון, היא אכן הייתה עובדת בעיריית צפת או במרמנת- לטענת התובעת, אם היא לא הייתה באותה עת בשמירת הריון, היא הייתה עובדת בעיריית צפת וכן במועד החורף במרמנת. לטענת המל"ל, טענה זו של התובעת לא הוכחה.
פסק הדין
בית הדין דחה את התביעה בקובעו, כי לא ניתן לקבוע שאכן הוכח שאלמלא הייתה התובעת בשמירת הריון, היא אכן הייתה עובדת במקומות העבודה דלעיל.
בית הדין ציין, כי אילו היה רואה את גרסת התובעת כמוכחת, והיה מתברר שבשל שמירת ההריון התובעת לא החלה לעבוד במה שהייתה צפויה לעבוד בו, היה צורך לשקול את השאלה המשפטית אם ניתן לראות מצב זה כמצב של "היעדרות מהעבודה" בשל שמירת ההריון. לדעת בית הדין, פרשנות גמישה מספיק של ההגדרה האמורה בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ב-1995, הייתה מאפשרת לקבוע כך. אולם, כאמור לעיל, משלא הוכח שאכן התובעת הייתה עובדת בצהרון בעיריית צפת ובמועד החורף במרמנת, אלמלא שמירת ההריון, הרי שלא ניתן לראות את התובעת כמי ששמירת ההריון גרמה לה להיעדר מהעבודה.
