השופט "שבר" עוד חזרה שהשתרשה במס הכנסה

השופט מגן אלטוביה "שובר" עוד חזקה שהשתרשה במס הכנסה, והפעם בפסק הדין בעניין עמ"ה 1276/05 מילול אשר ואח'. באותו מקרה הגיש מר מילול - שכיר בחברה בשליטתו - הצהרת הון לתום שנת 2002.

הצהרת הון שהוגשה קודם לכן הייתה לשנת 1996. פקיד השומה טען כי למר מילול יש גידול בהון, שמשמעותו הכנסות נוספות שלא דיווח עליהן. פקיד השומה ביקש להטיל עליו סנקציה שמופיעה בסעיף 191ב לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). הסנקציה האמורה מטילה קנס בשיעור 10% מההכנסה כמס בשנה הראשונה, ו-20% מההכנסה בשנים שלאחר מכן, בכל השנים שהיה חייב לנהל ספרים ולא ניהל.

עמדת רשות המסים (מס הכנסה) כפי שפורסמה בקובץ הפרשנות (חבק) היא שהפרש ההון - חזקה שנבע מעסק שהנישום היה חייב לנהל לגביו ספרים ולא ניהל. הנטל לסתור חזקה זו מוטל על הנישום.

כבוד השופט מגן אלטוביה קובע כך: משנקבע כי לנישום יש גידול בהון, ומשלא נפסלו ספרי החברה שבשליטתו ולא הוכח כי ניהל עסק - אי אפשר לקבוע שהנ"ל ניהל עסק ללא ספרים. כמובן ניתן למסותו על "הכנסה" זו, אולם ללא הטלת הסנקציה.

מכאן עולה ששכיר שהוא בעל שליטה ויש לו גידול בהון, אולם ספריו לא נפסלו ולא הוכח שהיה לו עסק שלגביו לא ניהל ספרים - פקיד השומה לא יכול להטיל עליו את הסנקציה שבסעיף 191ב לפקודה

הכותב - עורך הירחון "ידע למידע" ומרכז תחום המסים בחברת "חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ"