שימו לב: הציבור הישראלי מאמץ את "אשליית הכסף"
נגיד שהייתי אומר לך שהשכר שלך עולה ב-5% השנה ובנוסף המחירים השנה עלו ב-10%. במקרה זה סביר להניח שהיית שמח/ה מאד על תוספת השכר. במקרה אחר הייתי אומר לך שהשכר שלך ירד ב 5% ובנוסף המחירים השנה ירדו ב 10%. במקרה זה סביר להניח שהיה לך קושי רב לקבל את הבשורה על ירידת השכר.
התחושה החיובית במקרה הראשון לעומת התחושה השלילית במקרה השני מדגימה את אחת התופעות הידועות במחקר הכלכלי של השנים האחרונות והיא "אשליית הכסף" (Money illusion). הרי במקרה הראשון תקבל תוספת נומינלית של 5% למרות שריאלית הפסדת כ-5%. במקרה השני תהיה לך ירידה נומינלית של 5% אך תוספת ריאלית של כ-5%.
מחקרים רבים בתחום הראו כי רובנו חושבים במונחים נומינליים ולא במונחים ריאלים. אחד היישומים החשובים של תופעה זו היא הפער בין עובדים ומעסיקים. המעסיקים חשופים יותר לעליית המחירים ולעיתים מרווחים יותר כי הם מקבלים מחירים גבוהים יותר עבור המוצרים או השירותים אותם הם מוכרים. מהצד השני העובדים אינם מקבלים תוספות שכר על פי עליית המחירים ולכן הרווח של המעסיקים עולה. העובדים "מרגישים" את עליית המחירים לאט יותר מהמעסיקים ולכן דורשים תוספות שכר רק בדיעבד (לעיתים על ידי שביתות או אמצעים אחרים).
החוקרים בתחום זה מסבירים כי כמו בכל דבר אנו מחפשים קיצורי דרך מחשבתיים. חשיבה ריאלית קשה לנו בגלל הצורך לתרגם את הכסף לכח קניה ולכן אנו חושבים נומינלית.
בתקופה האחרונה אנו עדים לעליות מחירים משמעותיות החורגות מיעדי האינפלציה של ממשלת ישראל. הציבור מתחיל לחוש כי המחירים עלו ושכרו נשחק אך עם זאת עדיין אין שינוי מגמה. עליות המחירים היו בתקופה בה הביקושים היו אומרים להיות נמוכים בגלל המיתון אך הריבית הנמוכה חיזקה את הביקושים. התחזיות לגבי עליות המחירים לא אופטימיות ואנו צפויים לעליות נוספות בשנת 2010. עם זאת, לא נראה כי השכר הממוצע במשק עולה באותו הקצב כמו עליית המחירים (והוא אפילו יורד) ולכן בקרוב הציבור יתחיל להרגיש את השינוי הריאלי.
כשהציבור יבין את הפגיעה בכח הקניה שלו אז נראה שינוי מגמה וייתכן ותהיה ירידה בביקושים. יכול להיות למשל שציבור לוקחי המשכנתאות יתחיל להבין כי כוח הקניה שלו פחת לאחרונה והיכולת לעמוד בתשלומי המשכנתא נפגעה. ייתכן וציפיות הציבור ישתנו בהתאם, דבר שיחמיר את הירידה בביקושים.
אשליית הכסף היא התשובה לאותם רבים שאינם מבינים כיצד הציבור ממשיך לקנות בעוד שהמחירים עולים והשכר אינו משתנה ואף יורד. השפעת המחירים קיימת אצל הציבור אך קצב ההשפעה הוא איטי. הציבור מבין לאט יותר את המשמעות הריאלית של השינויים הנומינליים, ורק שהוא מבין זאת הוא משנה את התנהגותו.
בנק ישראל צריך לתכנן היטב את מדיניות הריבית על מנת שלא נגיע לא מוכנים לרגע שבו "אשליית הכסף" של הציבור הישראלי תפוג כלא היתה.
ד"ר טל שביט הוא ראש המחלקה למימון, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.
