על מדד שבו המצב הפך למוגזם ומחייב כניסה לשורט
קצת מוזר בשבילי לכתוב טור שכותרתו מבשרת על הצורך במכירה סיטונאית של אג"ח, הרי אני זה שמטיף ללא הרף על היתרונות הגדולים של השקעה בשוק אג"ח.
אבל האמת חייבת להיאמר והמעשה הנכון חייב להיעשות, רוב רובם של סדרות אג"ח המרכיבות את מדדי התל-בונד וגם אג"ח קונצרניות שלא מרכיבות מדדים אלו, הגיעו לתשואות מגוחכות שעצם הרעיון של להחזיק אותם ויותר מזה לרכוש אותן, בתשואות הנוכחיות, הוא לדעתי טעות, שתתברר ככזאת בטווח הבינוני.
אני לא מכיר מנהל השקעות או משקיע רציני הרוכש היום חלקים נרחבים מסדרות האג"ח המרכיבות את מדדי התל, בונד על מנת להשקיע בהן לטווח ארוך, הסיבה היחידה שמישהו רוכש מדדים אלו היא לצרכי מסחר והשקעה מזדמנת, מתוך אמונה שצונאמי הכסף הנכנס לשוק אג"ח הקונצרני בחודשים האחרונים (מדובר על כ 6 מיליארד ש"ח בחודשיים שנכנסו לקרנות נאמנות ותעודות סל המתמחות באג"ח כללי וקונצרני), יחלצו אותו מהשקעה נחותה זו במחיר גבוה יותר, ומכאן בתשואה נמוכה עוד יותר. המעניין הוא שאסטרטגיה זו בינתיים מצליחה להם.
מדדי התל-בונד עלו בממוצע כ-4% מתחילת השנה, ונסחרים היום במחירי שיא היסטוריים ובמרווחי שפל אל מול אג"ח ממשלתיות, אשר גם הן מנופחות במחירן, ונסחרות בפערי שפל אל מול אג"ח המקבילות להן בארה"ב אשר גם שם התשואות של אג"ח נחשבות כסוג של בועה. אני מניח שהבנתם את הרעיון.
להלן טבלה המציגה את הנתונים נכון להיום(לשם הפשטות וחוסר הרצון להיגרר להערכות אינפלציה ההשוואה היא נומינלית):
הנתון הבולט מהטבלה הוא שבכל אחת מהאפשרויות התשואה הבסיסית היא נמוכה מאוד, נמוכה מדי על מנת שיהיה משתלם לקבע אותה לטווח של 5 שנים (היא בקושי מדביקה את האינפלציה). כמו כן ברור שהמרווחים בין המנפיקים השונים ביחס לסיכון הכרוך בהשקעה בהם, לא מקבל התייחסות מספקת. בעצם הטבלה אומרת כי המשקיעים לא לוקחים מרווחי ביטחון בהשקעה ויוצאים מנקודת הנחה כי לא התרחש בעבר כל משבר ואין אחד כזה באופק, אולי, וכי היציבות הפיננסית תישמר לאורך זמן.
משקיע מן השורה המתבונן בטבלה, יכול לומר לעצמו כי הוא מאמין גדול במדינת ישראל, שהוא לא רואה סיכון גדול בהשקעה באג"ח המדורג גבוה לפי סולם הדירוג המקומי (לפי הסולם המקומי מדד התל-בונד השקלי מדורג AA-) , ולכן מה רע בתשואה נומינלית של 5.3% לשנה למשך 5 השנים הקרובות?
לטובת המשקיע החושב כך, אנסה להסביר בכמה העמלות מפחיתות את התשואה אותה הוא יקבל בסופו של יום מתוך 5.3% תשואה לשנה שהוא קונה בפועל, וכתוצאה מכך כמה בסופו של דבר יישאר בכיסו:
עמלת קניה מכירה חד פעמית של תעודת סל: 0.25%
עמלת משמרת שנתית בבנק : 0.3%(לאחר 50% הנחה).
עמלת ניהול שנתית של תעודת הסל : 0.3%.
וככה בין רגע יורדת התשואה השנתית בכ 0.7% לרמה של 4.6% נומינלי לפני מס.
עכשיו גם צריך לקחת את משתנה הסיכון, לאמור, מה הסיכוי של אחת או יותר מאג"ח המרכיבות את הסל, להגיע לאירוע אשראי שכתוצאה מכך תשלום האג"ח הנ"ל יידחה או יקוצץ.
הסטטיסטיקות של חברות הדירוג מראות כי סל ברמת הדירוג של מדד התל-בונד השקלי (וזה דומה מאוד למדדי התל-בונד האחרים ), שיעור חדלות הפירעון בו היא כ-0.3% בשנה (בשנים נורמאליות ולא בשנות משבר בהם האחוז עולה), לאמור יש סיכון שיימחקו מהתשואה 0.2%-0.3% (תלוי בהנחות) בשנה כתוצאה מאירועי אשראי. וכך התשואה המצופה יורדת כבר לשיעור של כ-4.3%.
מבדיקה זריזה שערכתי באתרי הבנקים, על מוצרי החיסכון שהם מציעים לתקופה דומה (תוכנית חסכון, פיקדונות), מצאתי כי התשואות המוצעות במוצרים בנקאיים טובות יותר מהרמה הנוכחית השוררת בשוק ההון.
אחרי שנימקתי את דעתי השלילית על מדדי התל-בונד השונים, עכשיו מגיעה השאלה מה עושים עם המידע הזה? מי שעוקב אחר הדברים שכתבתי בעבר , בוודאי יודע כי מהסיבות שנימקתי בכתבה זו ומהסיבה הנוספת שהיא עליית התשואות שאני צופה בשוק בשנים הקרובות (עליית הריבית), באופן טבעי כבר מימשתי את רוב אחזקותיי באג"ח המרכיבות את מדדי התל-בונד השונים, מימשתי אך לא מכרתי אותם בחסר וזאת בניגוד למכירה בחסר שכן ביצעתי באג"ח ממשלתיות לטווח ארוך בארה"ב(דרך רכישת TBT).
הסיבה לכך שעד עתה לא מכרתי בחסר את מדדי התל-בונד (מכירה בחסר היא מכירה של נכס שאינך מחזיק בו , מתוך צפייה שמחירו ירד ותקנה אותו זול יותר וכך ייווצר רווח) הינה כי למדתי בניסיון רב וקשה את תופעת העדר של המשקיעים בישראל , ונטייתו לרוץ לאפיקי השקעה רק בהסתמך על העבר הקרוב ולא תוך הסתכלות על העתיד הרחוק , ועדר זה היה דורס אותי אם הייתי הולך כנגדו ולכן התאפקתי והסתפקתי רק במכירת כל אג"ח שחשבתי כי התשואה עליו אינה מפצה מספיק על הסיכון .
עכשיו, ברמת התשואות הנוכחיות, משקיעים מנוסים המורגלים בתנודות יכולים לשלב בתיק ההשקעות מכשירי מכירה בחסר של מדדי התל בונד (מכירה בחסר ישירה של אג"ח המרכיבים את מדדי התל-בונד או רכישת תעודת סל שורט תל בונד).
משקיעים פחות מנוסים, טוב יעשו עם יתרחקו ממדדי התל-בונד.
מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
