על מדד שבו המצב הפך למוגזם ומחייב כניסה לשורט
קצת מוזר בשבילי לכתוב טור שכותרתו מבשרת על הצורך במכירה סיטונאית של אג"ח, הרי אני זה שמטיף ללא הרף על היתרונות הגדולים של השקעה בשוק אג"ח.
אבל האמת חייבת להיאמר והמעשה הנכון חייב להיעשות, רוב רובם של סדרות אג"ח המרכיבות את מדדי התל-בונד וגם אג"ח קונצרניות שלא מרכיבות מדדים אלו, הגיעו לתשואות מגוחכות שעצם הרעיון של להחזיק אותם ויותר מזה לרכוש אותן, בתשואות הנוכחיות, הוא לדעתי טעות, שתתברר ככזאת בטווח הבינוני.
אני לא מכיר מנהל השקעות או משקיע רציני הרוכש היום חלקים נרחבים מסדרות האג"ח המרכיבות את מדדי התל, בונד על מנת להשקיע בהן לטווח ארוך, הסיבה היחידה שמישהו רוכש מדדים אלו היא לצרכי מסחר והשקעה מזדמנת, מתוך אמונה שצונאמי הכסף הנכנס לשוק אג"ח הקונצרני בחודשים האחרונים (מדובר על כ 6 מיליארד ש"ח בחודשיים שנכנסו לקרנות נאמנות ותעודות סל המתמחות באג"ח כללי וקונצרני), יחלצו אותו מהשקעה נחותה זו במחיר גבוה יותר, ומכאן בתשואה נמוכה עוד יותר. המעניין הוא שאסטרטגיה זו בינתיים מצליחה להם.
מדדי התל-בונד עלו בממוצע כ-4% מתחילת השנה, ונסחרים היום במחירי שיא היסטוריים ובמרווחי שפל אל מול אג"ח ממשלתיות, אשר גם הן מנופחות במחירן, ונסחרות בפערי שפל אל מול אג"ח המקבילות להן בארה"ב אשר גם שם התשואות של אג"ח נחשבות כסוג של בועה. אני מניח שהבנתם את הרעיון.
להלן טבלה המציגה את הנתונים נכון להיום(לשם הפשטות וחוסר הרצון להיגרר להערכות אינפלציה ההשוואה היא נומינלית):
הנתון הבולט מהטבלה הוא שבכל אחת מהאפשרויות התשואה הבסיסית היא נמוכה מאוד, נמוכה מדי על מנת שיהיה משתלם לקבע אותה לטווח של 5 שנים (היא בקושי מדביקה את האינפלציה). כמו כן ברור שהמרווחים בין המנפיקים השונים ביחס לסיכון הכרוך בהשקעה בהם, לא מקבל התייחסות מספקת. בעצם הטבלה אומרת כי המשקיעים לא לוקחים מרווחי ביטחון בהשקעה ויוצאים מנקודת הנחה כי לא התרחש בעבר כל משבר ואין אחד כזה באופק, אולי, וכי היציבות הפיננסית תישמר לאורך זמן.
משקיע מן השורה המתבונן בטבלה, יכול לומר לעצמו כי הוא מאמין גדול במדינת ישראל, שהוא לא רואה סיכון גדול בהשקעה באג"ח המדורג גבוה לפי סולם הדירוג המקומי (לפי הסולם המקומי מדד התל-בונד השקלי מדורג AA-) , ולכן מה רע בתשואה נומינלית של 5.3% לשנה למשך 5 השנים הקרובות?
לטובת המשקיע החושב כך, אנסה להסביר בכמה העמלות מפחיתות את התשואה אותה הוא יקבל בסופו של יום מתוך 5.3% תשואה לשנה שהוא קונה בפועל, וכתוצאה מכך כמה בסופו של דבר יישאר בכיסו:
עמלת קניה מכירה חד פעמית של תעודת סל: 0.25%
עמלת משמרת שנתית בבנק : 0.3%(לאחר 50% הנחה).
עמלת ניהול שנתית של תעודת הסל : 0.3%.
וככה בין רגע יורדת התשואה השנתית בכ 0.7% לרמה של 4.6% נומינלי לפני מס.
עכשיו גם צריך לקחת את משתנה הסיכון, לאמור, מה הסיכוי של אחת או יותר מאג"ח המרכיבות את הסל, להגיע לאירוע אשראי שכתוצאה מכך תשלום האג"ח הנ"ל יידחה או יקוצץ.
הסטטיסטיקות של חברות הדירוג מראות כי סל ברמת הדירוג של מדד התל-בונד השקלי (וזה דומה מאוד למדדי התל-בונד האחרים ), שיעור חדלות הפירעון בו היא כ-0.3% בשנה (בשנים נורמאליות ולא בשנות משבר בהם האחוז עולה), לאמור יש סיכון שיימחקו מהתשואה 0.2%-0.3% (תלוי בהנחות) בשנה כתוצאה מאירועי אשראי. וכך התשואה המצופה יורדת כבר לשיעור של כ-4.3%.
מבדיקה זריזה שערכתי באתרי הבנקים, על מוצרי החיסכון שהם מציעים לתקופה דומה (תוכנית חסכון, פיקדונות), מצאתי כי התשואות המוצעות במוצרים בנקאיים טובות יותר מהרמה הנוכחית השוררת בשוק ההון.
אחרי שנימקתי את דעתי השלילית על מדדי התל-בונד השונים, עכשיו מגיעה השאלה מה עושים עם המידע הזה? מי שעוקב אחר הדברים שכתבתי בעבר , בוודאי יודע כי מהסיבות שנימקתי בכתבה זו ומהסיבה הנוספת שהיא עליית התשואות שאני צופה בשוק בשנים הקרובות (עליית הריבית), באופן טבעי כבר מימשתי את רוב אחזקותיי באג"ח המרכיבות את מדדי התל-בונד השונים, מימשתי אך לא מכרתי אותם בחסר וזאת בניגוד למכירה בחסר שכן ביצעתי באג"ח ממשלתיות לטווח ארוך בארה"ב(דרך רכישת TBT).
הסיבה לכך שעד עתה לא מכרתי בחסר את מדדי התל-בונד (מכירה בחסר היא מכירה של נכס שאינך מחזיק בו , מתוך צפייה שמחירו ירד ותקנה אותו זול יותר וכך ייווצר רווח) הינה כי למדתי בניסיון רב וקשה את תופעת העדר של המשקיעים בישראל , ונטייתו לרוץ לאפיקי השקעה רק בהסתמך על העבר הקרוב ולא תוך הסתכלות על העתיד הרחוק , ועדר זה היה דורס אותי אם הייתי הולך כנגדו ולכן התאפקתי והסתפקתי רק במכירת כל אג"ח שחשבתי כי התשואה עליו אינה מפצה מספיק על הסיכון .
עכשיו, ברמת התשואות הנוכחיות, משקיעים מנוסים המורגלים בתנודות יכולים לשלב בתיק ההשקעות מכשירי מכירה בחסר של מדדי התל בונד (מכירה בחסר ישירה של אג"ח המרכיבים את מדדי התל-בונד או רכישת תעודת סל שורט תל בונד).
משקיעים פחות מנוסים, טוב יעשו עם יתרחקו ממדדי התל-בונד.
מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
