קצת מוזר בשבילי לכתוב טור שכותרתו מבשרת על הצורך במכירה סיטונאית של אג"ח, הרי אני זה שמטיף ללא הרף על היתרונות הגדולים של השקעה בשוק אג"ח.

אבל האמת חייבת להיאמר והמעשה הנכון חייב להיעשות, רוב רובם של סדרות אג"ח המרכיבות את מדדי התל-בונד וגם אג"ח קונצרניות שלא מרכיבות מדדים אלו, הגיעו לתשואות מגוחכות שעצם הרעיון של להחזיק אותם ויותר מזה לרכוש אותן, בתשואות הנוכחיות, הוא לדעתי טעות, שתתברר ככזאת בטווח הבינוני.

אני לא מכיר מנהל השקעות או משקיע רציני הרוכש היום חלקים נרחבים מסדרות האג"ח המרכיבות את מדדי התל, בונד על מנת להשקיע בהן לטווח ארוך, הסיבה היחידה שמישהו רוכש מדדים אלו היא לצרכי מסחר והשקעה מזדמנת, מתוך אמונה שצונאמי הכסף הנכנס לשוק אג"ח הקונצרני בחודשים האחרונים (מדובר על כ 6 מיליארד ש"ח בחודשיים שנכנסו לקרנות נאמנות ותעודות סל המתמחות באג"ח כללי וקונצרני), יחלצו אותו מהשקעה נחותה זו במחיר גבוה יותר, ומכאן בתשואה נמוכה עוד יותר. המעניין הוא שאסטרטגיה זו בינתיים מצליחה להם.

מדדי התל-בונד עלו בממוצע כ-4% מתחילת השנה, ונסחרים היום במחירי שיא היסטוריים ובמרווחי שפל אל מול אג"ח ממשלתיות, אשר גם הן מנופחות במחירן, ונסחרות בפערי שפל אל מול אג"ח המקבילות להן בארה"ב אשר גם שם התשואות של אג"ח נחשבות כסוג של בועה. אני מניח שהבנתם את הרעיון.

להלן טבלה המציגה את הנתונים נכון להיום(לשם הפשטות וחוסר הרצון להיגרר להערכות אינפלציה ההשוואה היא נומינלית):

הנתון הבולט מהטבלה הוא שבכל אחת מהאפשרויות התשואה הבסיסית היא נמוכה מאוד, נמוכה מדי על מנת שיהיה משתלם לקבע אותה לטווח של 5 שנים (היא בקושי מדביקה את האינפלציה). כמו כן ברור שהמרווחים בין המנפיקים השונים ביחס לסיכון הכרוך בהשקעה בהם, לא מקבל התייחסות מספקת. בעצם הטבלה אומרת כי המשקיעים לא לוקחים מרווחי ביטחון בהשקעה ויוצאים מנקודת הנחה כי לא התרחש בעבר כל משבר ואין אחד כזה באופק, אולי, וכי היציבות הפיננסית תישמר לאורך זמן.

משקיע מן השורה המתבונן בטבלה, יכול לומר לעצמו כי הוא מאמין גדול במדינת ישראל, שהוא לא רואה סיכון גדול בהשקעה באג"ח המדורג גבוה לפי סולם הדירוג המקומי (לפי הסולם המקומי מדד התל-בונד השקלי מדורג AA-) , ולכן מה רע בתשואה נומינלית של 5.3% לשנה למשך 5 השנים הקרובות?

לטובת המשקיע החושב כך, אנסה להסביר בכמה העמלות מפחיתות את התשואה אותה הוא יקבל בסופו של יום מתוך 5.3% תשואה לשנה שהוא קונה בפועל, וכתוצאה מכך כמה בסופו של דבר יישאר בכיסו:

עמלת קניה מכירה חד פעמית של תעודת סל: 0.25%

עמלת משמרת שנתית בבנק : 0.3%(לאחר 50% הנחה).

עמלת ניהול שנתית של תעודת הסל : 0.3%.

וככה בין רגע יורדת התשואה השנתית בכ 0.7% לרמה של 4.6% נומינלי לפני מס.

עכשיו גם צריך לקחת את משתנה הסיכון, לאמור, מה הסיכוי של אחת או יותר מאג"ח המרכיבות את הסל, להגיע לאירוע אשראי שכתוצאה מכך תשלום האג"ח הנ"ל יידחה או יקוצץ.

הסטטיסטיקות של חברות הדירוג מראות כי סל ברמת הדירוג של מדד התל-בונד השקלי (וזה דומה מאוד למדדי התל-בונד האחרים ), שיעור חדלות הפירעון בו היא כ-0.3% בשנה (בשנים נורמאליות ולא בשנות משבר בהם האחוז עולה), לאמור יש סיכון שיימחקו מהתשואה 0.2%-0.3% (תלוי בהנחות) בשנה כתוצאה מאירועי אשראי. וכך התשואה המצופה יורדת כבר לשיעור של כ-4.3%.

מבדיקה זריזה שערכתי באתרי הבנקים, על מוצרי החיסכון שהם מציעים לתקופה דומה (תוכנית חסכון, פיקדונות), מצאתי כי התשואות המוצעות במוצרים בנקאיים טובות יותר מהרמה הנוכחית השוררת בשוק ההון.

אחרי שנימקתי את דעתי השלילית על מדדי התל-בונד השונים, עכשיו מגיעה השאלה מה עושים עם המידע הזה? מי שעוקב אחר הדברים שכתבתי בעבר , בוודאי יודע כי מהסיבות שנימקתי בכתבה זו ומהסיבה הנוספת שהיא עליית התשואות שאני צופה בשוק בשנים הקרובות (עליית הריבית), באופן טבעי כבר מימשתי את רוב אחזקותיי באג"ח המרכיבות את מדדי התל-בונד השונים, מימשתי אך לא מכרתי אותם בחסר וזאת בניגוד למכירה בחסר שכן ביצעתי באג"ח ממשלתיות לטווח ארוך בארה"ב(דרך רכישת TBT).

הסיבה לכך שעד עתה לא מכרתי בחסר את מדדי התל-בונד (מכירה בחסר היא מכירה של נכס שאינך מחזיק בו , מתוך צפייה שמחירו ירד ותקנה אותו זול יותר וכך ייווצר רווח) הינה כי למדתי בניסיון רב וקשה את תופעת העדר של המשקיעים בישראל , ונטייתו לרוץ לאפיקי השקעה רק בהסתמך על העבר הקרוב ולא תוך הסתכלות על העתיד הרחוק , ועדר זה היה דורס אותי אם הייתי הולך כנגדו ולכן התאפקתי והסתפקתי רק במכירת כל אג"ח שחשבתי כי התשואה עליו אינה מפצה מספיק על הסיכון .

עכשיו, ברמת התשואות הנוכחיות, משקיעים מנוסים המורגלים בתנודות יכולים לשלב בתיק ההשקעות מכשירי מכירה בחסר של מדדי התל בונד (מכירה בחסר ישירה של אג"ח המרכיבים את מדדי התל-בונד או רכישת תעודת סל שורט תל בונד).

משקיעים פחות מנוסים, טוב יעשו עם יתרחקו ממדדי התל-בונד.

מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה