על מדד שבו המצב הפך למוגזם ומחייב כניסה לשורט

מיכה צ'רניאק מלהבה בית השקעות מייעץ לנו מה לעשות עם מדדי התל בונד. העצה מפתיעה
מיכה צרניאק |

קצת מוזר בשבילי לכתוב טור שכותרתו מבשרת על הצורך במכירה סיטונאית של אג"ח, הרי אני זה שמטיף ללא הרף על היתרונות הגדולים של השקעה בשוק אג"ח.

אבל האמת חייבת להיאמר והמעשה הנכון חייב להיעשות, רוב רובם של סדרות אג"ח המרכיבות את מדדי התל-בונד וגם אג"ח קונצרניות שלא מרכיבות מדדים אלו, הגיעו לתשואות מגוחכות שעצם הרעיון של להחזיק אותם ויותר מזה לרכוש אותן, בתשואות הנוכחיות, הוא לדעתי טעות, שתתברר ככזאת בטווח הבינוני.

אני לא מכיר מנהל השקעות או משקיע רציני הרוכש היום חלקים נרחבים מסדרות האג"ח המרכיבות את מדדי התל, בונד על מנת להשקיע בהן לטווח ארוך, הסיבה היחידה שמישהו רוכש מדדים אלו היא לצרכי מסחר והשקעה מזדמנת, מתוך אמונה שצונאמי הכסף הנכנס לשוק אג"ח הקונצרני בחודשים האחרונים (מדובר על כ 6 מיליארד ש"ח בחודשיים שנכנסו לקרנות נאמנות ותעודות סל המתמחות באג"ח כללי וקונצרני), יחלצו אותו מהשקעה נחותה זו במחיר גבוה יותר, ומכאן בתשואה נמוכה עוד יותר. המעניין הוא שאסטרטגיה זו בינתיים מצליחה להם.

מדדי התל-בונד עלו בממוצע כ-4% מתחילת השנה, ונסחרים היום במחירי שיא היסטוריים ובמרווחי שפל אל מול אג"ח ממשלתיות, אשר גם הן מנופחות במחירן, ונסחרות בפערי שפל אל מול אג"ח המקבילות להן בארה"ב אשר גם שם התשואות של אג"ח נחשבות כסוג של בועה. אני מניח שהבנתם את הרעיון.

להלן טבלה המציגה את הנתונים נכון להיום(לשם הפשטות וחוסר הרצון להיגרר להערכות אינפלציה ההשוואה היא נומינלית):

הנתון הבולט מהטבלה הוא שבכל אחת מהאפשרויות התשואה הבסיסית היא נמוכה מאוד, נמוכה מדי על מנת שיהיה משתלם לקבע אותה לטווח של 5 שנים (היא בקושי מדביקה את האינפלציה). כמו כן ברור שהמרווחים בין המנפיקים השונים ביחס לסיכון הכרוך בהשקעה בהם, לא מקבל התייחסות מספקת. בעצם הטבלה אומרת כי המשקיעים לא לוקחים מרווחי ביטחון בהשקעה ויוצאים מנקודת הנחה כי לא התרחש בעבר כל משבר ואין אחד כזה באופק, אולי, וכי היציבות הפיננסית תישמר לאורך זמן.

משקיע מן השורה המתבונן בטבלה, יכול לומר לעצמו כי הוא מאמין גדול במדינת ישראל, שהוא לא רואה סיכון גדול בהשקעה באג"ח המדורג גבוה לפי סולם הדירוג המקומי (לפי הסולם המקומי מדד התל-בונד השקלי מדורג AA-) , ולכן מה רע בתשואה נומינלית של 5.3% לשנה למשך 5 השנים הקרובות?

לטובת המשקיע החושב כך, אנסה להסביר בכמה העמלות מפחיתות את התשואה אותה הוא יקבל בסופו של יום מתוך 5.3% תשואה לשנה שהוא קונה בפועל, וכתוצאה מכך כמה בסופו של דבר יישאר בכיסו:

עמלת קניה מכירה חד פעמית של תעודת סל: 0.25%

עמלת משמרת שנתית בבנק : 0.3%(לאחר 50% הנחה).

עמלת ניהול שנתית של תעודת הסל : 0.3%.

וככה בין רגע יורדת התשואה השנתית בכ 0.7% לרמה של 4.6% נומינלי לפני מס.

עכשיו גם צריך לקחת את משתנה הסיכון, לאמור, מה הסיכוי של אחת או יותר מאג"ח המרכיבות את הסל, להגיע לאירוע אשראי שכתוצאה מכך תשלום האג"ח הנ"ל יידחה או יקוצץ.

הסטטיסטיקות של חברות הדירוג מראות כי סל ברמת הדירוג של מדד התל-בונד השקלי (וזה דומה מאוד למדדי התל-בונד האחרים ), שיעור חדלות הפירעון בו היא כ-0.3% בשנה (בשנים נורמאליות ולא בשנות משבר בהם האחוז עולה), לאמור יש סיכון שיימחקו מהתשואה 0.2%-0.3% (תלוי בהנחות) בשנה כתוצאה מאירועי אשראי. וכך התשואה המצופה יורדת כבר לשיעור של כ-4.3%.

מבדיקה זריזה שערכתי באתרי הבנקים, על מוצרי החיסכון שהם מציעים לתקופה דומה (תוכנית חסכון, פיקדונות), מצאתי כי התשואות המוצעות במוצרים בנקאיים טובות יותר מהרמה הנוכחית השוררת בשוק ההון.

אחרי שנימקתי את דעתי השלילית על מדדי התל-בונד השונים, עכשיו מגיעה השאלה מה עושים עם המידע הזה? מי שעוקב אחר הדברים שכתבתי בעבר , בוודאי יודע כי מהסיבות שנימקתי בכתבה זו ומהסיבה הנוספת שהיא עליית התשואות שאני צופה בשוק בשנים הקרובות (עליית הריבית), באופן טבעי כבר מימשתי את רוב אחזקותיי באג"ח המרכיבות את מדדי התל-בונד השונים, מימשתי אך לא מכרתי אותם בחסר וזאת בניגוד למכירה בחסר שכן ביצעתי באג"ח ממשלתיות לטווח ארוך בארה"ב(דרך רכישת TBT).

הסיבה לכך שעד עתה לא מכרתי בחסר את מדדי התל-בונד (מכירה בחסר היא מכירה של נכס שאינך מחזיק בו , מתוך צפייה שמחירו ירד ותקנה אותו זול יותר וכך ייווצר רווח) הינה כי למדתי בניסיון רב וקשה את תופעת העדר של המשקיעים בישראל , ונטייתו לרוץ לאפיקי השקעה רק בהסתמך על העבר הקרוב ולא תוך הסתכלות על העתיד הרחוק , ועדר זה היה דורס אותי אם הייתי הולך כנגדו ולכן התאפקתי והסתפקתי רק במכירת כל אג"ח שחשבתי כי התשואה עליו אינה מפצה מספיק על הסיכון .

עכשיו, ברמת התשואות הנוכחיות, משקיעים מנוסים המורגלים בתנודות יכולים לשלב בתיק ההשקעות מכשירי מכירה בחסר של מדדי התל בונד (מכירה בחסר ישירה של אג"ח המרכיבים את מדדי התל-בונד או רכישת תעודת סל שורט תל בונד).

משקיעים פחות מנוסים, טוב יעשו עם יתרחקו ממדדי התל-בונד.

מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.