על מדד שבו המצב הפך למוגזם ומחייב כניסה לשורט
קצת מוזר בשבילי לכתוב טור שכותרתו מבשרת על הצורך במכירה סיטונאית של אג"ח, הרי אני זה שמטיף ללא הרף על היתרונות הגדולים של השקעה בשוק אג"ח.
אבל האמת חייבת להיאמר והמעשה הנכון חייב להיעשות, רוב רובם של סדרות אג"ח המרכיבות את מדדי התל-בונד וגם אג"ח קונצרניות שלא מרכיבות מדדים אלו, הגיעו לתשואות מגוחכות שעצם הרעיון של להחזיק אותם ויותר מזה לרכוש אותן, בתשואות הנוכחיות, הוא לדעתי טעות, שתתברר ככזאת בטווח הבינוני.
אני לא מכיר מנהל השקעות או משקיע רציני הרוכש היום חלקים נרחבים מסדרות האג"ח המרכיבות את מדדי התל, בונד על מנת להשקיע בהן לטווח ארוך, הסיבה היחידה שמישהו רוכש מדדים אלו היא לצרכי מסחר והשקעה מזדמנת, מתוך אמונה שצונאמי הכסף הנכנס לשוק אג"ח הקונצרני בחודשים האחרונים (מדובר על כ 6 מיליארד ש"ח בחודשיים שנכנסו לקרנות נאמנות ותעודות סל המתמחות באג"ח כללי וקונצרני), יחלצו אותו מהשקעה נחותה זו במחיר גבוה יותר, ומכאן בתשואה נמוכה עוד יותר. המעניין הוא שאסטרטגיה זו בינתיים מצליחה להם.
מדדי התל-בונד עלו בממוצע כ-4% מתחילת השנה, ונסחרים היום במחירי שיא היסטוריים ובמרווחי שפל אל מול אג"ח ממשלתיות, אשר גם הן מנופחות במחירן, ונסחרות בפערי שפל אל מול אג"ח המקבילות להן בארה"ב אשר גם שם התשואות של אג"ח נחשבות כסוג של בועה. אני מניח שהבנתם את הרעיון.
להלן טבלה המציגה את הנתונים נכון להיום(לשם הפשטות וחוסר הרצון להיגרר להערכות אינפלציה ההשוואה היא נומינלית):
הנתון הבולט מהטבלה הוא שבכל אחת מהאפשרויות התשואה הבסיסית היא נמוכה מאוד, נמוכה מדי על מנת שיהיה משתלם לקבע אותה לטווח של 5 שנים (היא בקושי מדביקה את האינפלציה). כמו כן ברור שהמרווחים בין המנפיקים השונים ביחס לסיכון הכרוך בהשקעה בהם, לא מקבל התייחסות מספקת. בעצם הטבלה אומרת כי המשקיעים לא לוקחים מרווחי ביטחון בהשקעה ויוצאים מנקודת הנחה כי לא התרחש בעבר כל משבר ואין אחד כזה באופק, אולי, וכי היציבות הפיננסית תישמר לאורך זמן.
משקיע מן השורה המתבונן בטבלה, יכול לומר לעצמו כי הוא מאמין גדול במדינת ישראל, שהוא לא רואה סיכון גדול בהשקעה באג"ח המדורג גבוה לפי סולם הדירוג המקומי (לפי הסולם המקומי מדד התל-בונד השקלי מדורג AA-) , ולכן מה רע בתשואה נומינלית של 5.3% לשנה למשך 5 השנים הקרובות?
לטובת המשקיע החושב כך, אנסה להסביר בכמה העמלות מפחיתות את התשואה אותה הוא יקבל בסופו של יום מתוך 5.3% תשואה לשנה שהוא קונה בפועל, וכתוצאה מכך כמה בסופו של דבר יישאר בכיסו:
עמלת קניה מכירה חד פעמית של תעודת סל: 0.25%
עמלת משמרת שנתית בבנק : 0.3%(לאחר 50% הנחה).
עמלת ניהול שנתית של תעודת הסל : 0.3%.
וככה בין רגע יורדת התשואה השנתית בכ 0.7% לרמה של 4.6% נומינלי לפני מס.
עכשיו גם צריך לקחת את משתנה הסיכון, לאמור, מה הסיכוי של אחת או יותר מאג"ח המרכיבות את הסל, להגיע לאירוע אשראי שכתוצאה מכך תשלום האג"ח הנ"ל יידחה או יקוצץ.
הסטטיסטיקות של חברות הדירוג מראות כי סל ברמת הדירוג של מדד התל-בונד השקלי (וזה דומה מאוד למדדי התל-בונד האחרים ), שיעור חדלות הפירעון בו היא כ-0.3% בשנה (בשנים נורמאליות ולא בשנות משבר בהם האחוז עולה), לאמור יש סיכון שיימחקו מהתשואה 0.2%-0.3% (תלוי בהנחות) בשנה כתוצאה מאירועי אשראי. וכך התשואה המצופה יורדת כבר לשיעור של כ-4.3%.
מבדיקה זריזה שערכתי באתרי הבנקים, על מוצרי החיסכון שהם מציעים לתקופה דומה (תוכנית חסכון, פיקדונות), מצאתי כי התשואות המוצעות במוצרים בנקאיים טובות יותר מהרמה הנוכחית השוררת בשוק ההון.
אחרי שנימקתי את דעתי השלילית על מדדי התל-בונד השונים, עכשיו מגיעה השאלה מה עושים עם המידע הזה? מי שעוקב אחר הדברים שכתבתי בעבר , בוודאי יודע כי מהסיבות שנימקתי בכתבה זו ומהסיבה הנוספת שהיא עליית התשואות שאני צופה בשוק בשנים הקרובות (עליית הריבית), באופן טבעי כבר מימשתי את רוב אחזקותיי באג"ח המרכיבות את מדדי התל-בונד השונים, מימשתי אך לא מכרתי אותם בחסר וזאת בניגוד למכירה בחסר שכן ביצעתי באג"ח ממשלתיות לטווח ארוך בארה"ב(דרך רכישת TBT).
הסיבה לכך שעד עתה לא מכרתי בחסר את מדדי התל-בונד (מכירה בחסר היא מכירה של נכס שאינך מחזיק בו , מתוך צפייה שמחירו ירד ותקנה אותו זול יותר וכך ייווצר רווח) הינה כי למדתי בניסיון רב וקשה את תופעת העדר של המשקיעים בישראל , ונטייתו לרוץ לאפיקי השקעה רק בהסתמך על העבר הקרוב ולא תוך הסתכלות על העתיד הרחוק , ועדר זה היה דורס אותי אם הייתי הולך כנגדו ולכן התאפקתי והסתפקתי רק במכירת כל אג"ח שחשבתי כי התשואה עליו אינה מפצה מספיק על הסיכון .
עכשיו, ברמת התשואות הנוכחיות, משקיעים מנוסים המורגלים בתנודות יכולים לשלב בתיק ההשקעות מכשירי מכירה בחסר של מדדי התל בונד (מכירה בחסר ישירה של אג"ח המרכיבים את מדדי התל-בונד או רכישת תעודת סל שורט תל בונד).
משקיעים פחות מנוסים, טוב יעשו עם יתרחקו ממדדי התל-בונד.
מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
