מתח ומכניזם ה"פייט או פלייט" של המשקיעים
מתח מוגדר כמצב שבו האיזון הפנימי מופר, לאמור כאשר שיווי המשקל שלנו מופר אנו חווים מתח. באיזה מידה מתח משפיע על יכולת התפקוד שלנו בכלל ועל יכולת קבלת ההחלטות שלנו?
יש אנשים שטוענים שהם מצליחים לתפקד רק כאשר הם נמצאים בלחץ של זמן. כל עוד זמנם בידם הם נון-שולנטים וחסרי מעוף ועשייה, אך כאשר הדקה התשעים מתקרבת הם נכנסים לטרנס של עשייה ואזי הם מתפקדים במיטבם. האומנם? נחזור לנקודה זו בהמשך.
פייט או פלייט
בפסיכולוגיה המודרנית מוכרת התופעה של תגובת פייט או פלייט. משמעה הוא כאשר בן אדם נמצא בחוויה של איום ממשי או מדומה הוא נוטה לפעול באחד משני המצבים. או שהוא מחליט לברוח מהסכנה הנתפסת או שהוא מחליט להילחם באיום באופן ישיר. סוג תגובה זו יפה לעולם החיות כפי שהיא יכולה לפעול עלינו בני האדם. מתח המפר את האיזון הפנימי מזמין את המצב של תגובת פייט או פלייט.
לדוגמא, משקיע שחווה ירידה בתיק ההשקעות שלו זה מספר ימים מתחיל לחוות מתח הולך ועולה. דבר טבעי בהחלט. המתח הזה עלול להכניס אותו לתחושה של איום. אגב, מתח רציף מחליש את המנגנון החיסוני שלנו ואת יכולת החשיבה שלנו. איום של אובדן כסף מייצר אצלנו את החומרים הכימיים המביאים אותנו לצומת החלטה של לברוח או להישאר.
ככל שתחושת האיום עולה ועמה המתח כך ניטה להיכנס למלכודת "פייט או פלייט". מן המפורסמות היא שכאשר השוק יורד וממשיך לרדת משמע שהמשקיעים עושים " ויברח" - פלייט. העיקר לצאת עם מינימום נזק. האם רוב המשקיעים הפועלים מתוך האינסטינקט הזה צולחים? התשובה היא כמובן שלא. אלו שיצאו בנפילות האחרונות של סוף 2008 ותחילת 2009 פעלו ע"פ מנגנון הפלייט מול המתח והאיום הניתפס. אלא שנשארו עד היום לא הפסידו.
אינטליגנציה רגשית בשירות המשקיע
בני אדם אינם חיות למרות שאפקט העדר מאוד חזק אצלנו. בני אדם יכולים להפעיל מערכת תגובות הרבה יותר מורכבת ומגוונת אל מול מצב של איום וסכנה. חלק ממגוון התגובות העומדות לרשותנו בני האדם הינו היכולת להיכנס למשא ומתן עם האיום הנמצא מולנו. המשא ומתן לא מתנהל מול השוק אלא מתנהל בינינו
לבין עצמנו או בינינו לבין קבוצת עמיתים שאיתם אנו יכולים לדון ולפרוס את כל האפשרויות העומדות לנו מול האיום-סכנה. ניהול דיאלוג זה משחרר את המתחים וחווית האיום המיידי. דיאלוג טוב מאפשר הסתכלות מחודשת על המצב הקיים המאפשר ניתוח האיום והעלאת מרחב אפשרויות תגובה מושכלות , וזאת בניגוד לחיות שפשוט פועלות עך פי האינסטינקט הבריא שלהם קרי לברוח או להילחם באיום. בחזקת "על החיים ועל המוות". מוכר? זהו מאפיין של ניהול זמן לקוי, הדקה התשעים. יהיה מה שיהיה.
היכולת לנהל משא ומתן פנימי קרוי "אוריינות" משמע היכולת להכיר את המניעים הפועלים עליך ב"כאן ועכשיו". כאשר הסכנה או האיום הנתפס הולך וגובר דווקא אז חשוב לא לפעול מתוך האינסטיקינט של פייט או פלייט אלא דווקא מתוך ניתוח מקור האיום והעלאת מגוון אפשרויות פעולה מושכלות וגמישות..
זה מה שאנו מצפים מיועצי השקעות שיעשו. אך האם הם השכילו לגלות את התכונה האנושית הזאת מול האיומים בעבר או שמא פעלו כמו בעולם החיות . תשפטו בעצמכם.
אינטליגנציה רגשית הינה היכולת שלנו לפעול באופן מושכל תחת איום ומתח. אומרים שכאשר הפגזים נופלים בקרבתנו המנהיג מרים את הראש למעלה במטרה לבחון מה המהלך הטוב ביותר שהוא יכול לעשות בעוד שהמפקד השכיח, שומר את הראש שלו למטה ועוצם את עינייו בתקווה שהכל יעבור בשלום ושאף אחד כולל עצמו לא יפגע. .
השאלה הגדולה היא האם אנו פועלים ע"פ מכניזם הפלייט או פייט או שמא אנו הצלחנו להתבגר ולבחון את מקור האיום באופן מושכל תוך העלאת מגוון פתרונות אפילו יצירתיים קמעה.
ניתן לאמן את עצמינו להיות שקולים תחת אש. האיום והמתח לא חייב להיות המדריך של ההשקעות שלנו. חשוב לפתח דיאלוג פנימי רגוע ושקול. טוב יהיה שכל משקיע ילמד לדבר עם מספר חברים לפני שהוא לוקח החלטת השקעה. זה לא בשמים וזה טוב.
דבר נוסף ואחרון, טוב שכל משקיע יקבע לעצמו כללי אצבע שיהוו עבורו סימני דרך וגבולות להתנהלות בשעת קרב. הכללים הללו ישמרו אותנו מלהיכנס למכניזם של פייט או פלייט ויחסכו לנו מפחי נפש ואובדן כסף טוב.
***דיוויד סלומון ואלי אברמוביץ ממקימי המכון הישראלי לקבלת החלטות עוסקים בטיוב תהליכי קבלת החלטות של אירגונים, מנהלים ומשקיעים פרטיים. כמו כן משמשים יועצים אסטרטגים ומנהלי משא ומתן עבור אירגונים בארץ ובחו"ל. לשאלות [email protected]
