מי ה'חזיר' האמיתי באירופה, ואיך סטנלי פישר קשור לזה?
עם הורדת הדירוג של פורטוגל ויוון, נשמע קול צעקה מהדהד ממדינות אירופה הקלאסיות בדבר הניהול הכושל ובזבזני של תקציבי המדינות ה"חזירות", כפי שמכונות המדינות הפחות עשירות בגוש היורו (P.I.I.G.S - Portugal, Italy, Ireland, Greece & Spain). מדינות אלה מואשמות על ידי חברותיהן העשירות יותר כי יצרו חובות בלתי הגיוניים של למעלה מ-90% מהתוצר בפורטוגל ו-125% ביוון, ועכשיו מושיטות את ידן לעזרה.
גוש היורו אכן נמצא בצומת דרכים, ולא ברור אם דרכו להתפוררות, התנתקות חלקית או סטגנציה. קיים סיכוי, שאם מדינות כמו יוון, פורטוגל ואיטליה לא יוכלו למחזר את החובות שלהן - הן יתבקשו, בנימוס אך בתקיפות להתנתק מגוש היורו.
נראה, על פניו, כי ממשלות יוון, ספרד, פורטוגל, אירלנד ואיטליה ניהלו בשנים האחרונות מדיניות רשלנית של צמיחה, תוך גידול ניכר בתקציב על חשבון החוב הלאומי. בעוד ששאר מדינות הגוש - המחזיקות העיקריות באותו חוב - נשארו עם כאב הראש.
אך לסיפור הזה יש שני צדדים; מדינות כמו יוון ופורטוגל החלו לצבור חובות, בין היתר, בגלל הריבית הנמוכה של גוש היורו והנזילות הרבה שאפיינה את השנים האחרונות, לפני המשבר הנוכחי. נראה כי הבועה הזו אינה שונה מבועת הנדל"ן של ארה"ב - שתיהן ניזונו מריביות נמוכות ואין סוף נזילות. הכניסה לגוש היורו משמעותה לא רק ויתור על המטבע המקומי, אלא ויתור על היכולת לנהל מדיניות מוניטארית עצמאית. מאידך, הפיתוי הוא נגישות למקורות מימון זולים ביורו וההזדמנות בשווקים גדולים ומפותחים.
אז למה זה חשוב? מדינות כמו יוון ופורטוגל נחשבו בזמן כניסתן לגוש היורו ל"מתפתחות" או "פחות מפותחות". המשמעות הייתה, שבמדינות אלו, לעומת שאר אירופה הקלאסית, רמת המחיה הייתה נמוכה וכתוצאה מכך, יוקר המחיה ועלות כוח האדם היו נמוכים. עם כניסתן לגוש היורו, הן איבדו חלק ניכר מהיתרון התחרותי שלהן - מחיר. עד מהרה, המחיר של עובד פורטוגלי או איטלקי ביורו השווה את עצמו למחיר של עובד בכל גוש היורו. זו הסיבה שלנו, הישראלים, מדינות נופש כגון יוון וספרד הפכו כמעט בין לילה ליקרות כמעט כמו כל מקום אחר באירופה. דוגמה מן העבר ניתן לראות באיחוד גרמניה המזרחית, לקראת סוף שנות השמונים. אז הועברו מפעלים שלמים ממערב גרמניה למזרח, כדי לנצל את כוח האדם הזול ואת עלות המחיה הנמוכה. אבל, עם הזמן, כאשר אותם משאבים יכולים לנוע באופן חופשי - לא נותרה סיבה לפועל ממזרח גרמניה להישאר במזרח ולהרוויח רבע ממה שחברו מרוויח בצד המערבי, ועד מהרה יתרון המחיר נמחק. בדומה, בשנים האחרונות הרבה מפעלים עברו מאירופה ה"חזירית" למדינות מזרח אירופה שמחוץ לגוש היורו.
אי יכולתן של מדינות "החזירים" לתמרן בתקופת המשבר הנוכחי באופן עצמאי, באמצעות כלים בסיסיים כגון ריבית ושערי חליפין - רק העצימה את הבעיה וגררה אינפלציה כמעט דו-ספרתית (מעל 9% בפורטוגל) ואחוזי אבטלה ניכרים (מעל 18% בספרד).
אז מי יותר חזיר? המדינות המתפתחות, שנכנסו לגוש היורו וניצלו את הריבית הנמוכה, שמשקפת את רמת הסיכון המצרפית של הגוש, כולל מדינות מערביות מבוססות כגון גרמניה, צרפת ואנגליה, כדי לצבור חוב עצום ולממן שיפור ניכר ברמת החיים של אזרחיהם? או מדינות אירופה הקלאסית המבוססות, שמחקו בהינף יד יתרון תחרותי משמעותי בהפרשי עלויות, קלטו כוח אדם זול ושיפרו משמעותית את מצבן הכלכלי?
חוסר הרצון הנוכחי של מדינות אירופה הקלאסית לעזור באופן ישיר כנראה קשור בין היתר למצבן הכלכלי הבעייתי. אנגליה וגרמניה ניצבות בפני גירעונות לא קטנים משלהן וחלק ניכר מהונן מושקע בחובות של מדינות "חזיריות" אירופאיות. לא ברור אם ביכולתן כלל לעזור ומאידך, ללא אותה עזרה - חלק ניכר מהונן נתון בסכנה. מכאן, שקיים סיכוי שאם מדינות אלו לא יוכלו לפרוע את חובן, הן יתבקשו להתנתק מגוש היורו כדי לא לגרור אחריהן את שאר חברי הגוש. מדינת ישראל שורדת את המשבר הנוכחי, בין היתר בגלל היכולת של בנק ישראל וסטנלי פישר להוביל מדיניות מוניטארית עצמאית. לכל אלו שחשבו בעבר כי לישראל היה עדיף לוותר על השקל לטובת הדולר - התשובה כנראה היא לא!
דרך אגב, אנחנו לא לבד. יש עוד מדינה אחת בעולם, עם כ-7 מיליון תושבים וגם הם אינם חווים את המשבר הנוכחי במלא עצמתו כמונו. היא נמצאת בלב אירופה, ובחרה במשאל עם שלא להצטרף לגוש היורו - שוויץ!
*אלון בירון הוא מנהל החטיבה לאסטרטגיה ופיננסים בבנק מרכנתיל
