המלחמה בשורטים: כבר רואים איך זה פוגע בשווקים

בשעה שתשומת הלב התקשורתית והציבורית מתמקדת בעיקר בהתגלגלות משבר החוב באירופה, התרחשו בשבוע שעבר שני אירועים משמעותיים שעשויים להיות הצעד הראשון בדרך ליצירת מציאות פיננסית חדשה.

בגרמניה הודיע בשבוע שעבר הרגולטור על איסור זמני על ביצוע פעולות שורט (מכירה בחסר) על אגרות חוב ממשלתיות ועל מניות של עשרה בנקים וחברות ביטוח גרמניות. בעיני השווקים מדובר במהלך שנועד להכשיר את הקרקע לייסוד של רגולציה פיננסית כלל-אירופית. במקביל, בארצות הברית אישר הסנאט ביום שישי הצעת חוק היסטורית להידוק הרגולציה בשווקים הפיננסיים. טיוטת החוק, שעוד טעונה את אישור בית הנבחרים, כוללת שורה של צעדים שנועדו להגדיל את הפיקוח על הבנקים, בתי ההשקעות ושאר הגופים שמנהלים את כספי הציבור. צעדים אלה פותחים חזית מעניינת בין הממשלות לשווקים הפיננסיים.

אין ספק כי המשבר הפיננסי של 2008 המחיש לכל את הנפיצות של השווקים הפיננסיים וחשף תופעות פסולות של בצע ונטילת סיכונים מופרזת. ואולם, האתגר בגיבוש התקנות החדשות יהיה בניסיון להפריד בין צעדים מתחייבים שנועדו להפחית את הסכנה להיווצרות בועות פיננסיות לבין צעדים פופוליסטיים שעשויים בטווח הארוך לפגוע בצמיחה של השווקים.

בעקבות המשבר התקבעה בקרב הציבור הדעה כי בסופו של חשבון העם משלם את מחיר הבצע וההתנהלות חסרת האחריות של המנהלים בוול-סטריט. הדוגמה שסימלה בצורה המובהקת את התחושה הזו היתה החילוץ של חברת AIG על ידי ממשל בוש שמומן מכספי משלם המיסים. גם במשבר החוב של גוש האירו ניכרת מתיחות בין הממשלות, המנסות לגייס הון בשוקי החוב, לבין המשקיעים בשווקים הפיננסיים המייצרים אי-שקט תמידי ומלבים את הפאניקה ואת תנודות המחיר.

האיסור הגרמני על ביצוע פעולות שורט משקף במידה רבה את העוינות שנוצרה בין הציבור הרחב והממשלות לבין המשקיעים הספקולטיביים. שורט היא פעולה שמאפשרת למכור נכס שאינו בחזקתך, ועל ידי כך להרוויח מירידת ערכו של הנכס. אפשרות זאת מהווה פתח עבור ספקולנטים לגרוף רווח מירידות שערים.

במובן מסוים ניתן לומר כי עסקת השורט נתפסת בעיני רבים כמסמלת את ניגוד האינטרסים שבין הכלכלה לבין הספקולנטים, מכיוון שהיא מאפשרת לסוחר להרוויח מקריסה של הנכסים ומביאה להגברת התנודתיות והאצת הירידות. ואמנם, בהתייחסה לאיסור ביטאה הקנצלרית מרקל היטב את רחשי ההמון הללו באומרה כי האיסור נועד למנוע מתאוות הרווח של השווקים הפיננסיים להמיט אסון על הכלכלה. ואולם, כפי שציינתי לעיל, בגיבוש התקנות הרגולטוריות החדשות חשוב שלא לשפוך את התינוק עם המים.

עוד תכניות

מעבר לשימוש, יש יאמרו לרעה, יש יאמרו לגיטימי, של הספקולנטים באפשרות השורט, פעולה זו נועדה בבסיסה כדי לסייע למוסדות פיננסיים ובתי עסק לגדר את עסקאותיהם ולהגן על עצמם מפני תנודות המחיר. האיסור על ביצוע פעולות שורט אמנם יקשה על ספקולנטים לגרוף רווח מירידות ערך של נכסים, אולם הוא גם יקשה על מוסדות השקעה ובנקים לגדר מפני סיכונים והדבר עשוי לפגוע בתנועת ההון בשווקים הפיננסיים.

החשש הנוסף הוא כי המהלכים הללו בסופו של דבר יפגעו באמון של המשקיעים בנכסים הללו (האג"ח האירופיות), ויביאו לירידה הדרגתית בערכם. כך קרה בשנת 2008, כאשר נאסר בארצות הברית על ביצוע שורט על שורה של מניות פיננסיות. בבחינה לאחור, ניתן לראות כי המהלך אמנם מיתן את התנודתיות במניות הללו, אולם בסופו של דבר הביא לירידה עקבית וניכרת בערכן.

דוגמה ראשונה לפגיעה באמון של המשקיעים בנכסים הללו קיבלנו בשבוע שעבר, בכישלון הנפקת האג"ח של ספרד. ספרד ביקשה להנפיק 8 מיליארד אירו של אג"ח לטווח קצר, אולם ההנפקה עוררה ביקושים דלים וספרד נאלצה להפחית את היקף ההנפקה. כאשר פוגעים ביכולת של השווקים להגן על עצמם, הנכונות שלהם ליטול סיכון (ואין חולק כי בתנאים הכלכליים הנוכחיים מדובר בנכסים נושאי סיכון לא מבוטל) ולקנות את הנכסים הללו יפחת, והדבר בסופו של דבר יפגע בערכם של הנכסים עצמם.

גם בארצות הברית מתוכננת כעת רפורמה נרחבת של שוק הנגזרים. כעת זוהי ללא ספק שעתם של הלוביסטים הפיננסיים מצד אחד והפוליטיקאים הפופוליסטיים מצד שני, ומעניין יהיה לראות מי ינצח בכיפוף הידיים ומה תהיה דמותה של המציאות הפיננסית החדשה.

יוחאי שויגר הוא אנליסט ב-FXCM ישראל