חודש מאי מעורר סימני שאלה בדבר פרעון חובות

חודש מאי 2010 סומן זה מכבר כאחד מחודשי המפתח בשוק אגרות החוב הקונצרניות, שכן רבות מההנפקות בשנות הגאות העליזות הונפקו בחודש זה. עובדה זו גורמת לכך שמועדי התשלום של אגרות חוב רבות, ובפרט תשלומי הקרן שלהן, התנקזו לעבר סוף חודש זה. אלא שתקופה ארוכה, בוודאי החל מסוף שנת 2008 וגם עמוק לתוך 2009 התהוו בלא מעט חברות סימני שאלה רבים בדבר היכולת לפרוע את חובותיהן, במיוחד שככל שלוח הסילוקין העיק מוקדם יותר (למשל בשנת 2009), שאלת יכולת הפרעון נהפכה קונקרטית ומיידית, והוכרעה או לחיוב על ידי תשלום מלא, או לשלילה- הסדר או הליכי פירוק.

אולם נראה כי השוק דימה צל הרים כהרים. מאי 2010 הולך ומסתיים לו, ובעוד כיומיים שלושה תשלמנה לא מעט מן החברות תשלומי ואף חלק מתשלומי הקרן. כך, אם לא תהיינה הפתעות מרעישות של הרגע האחרון יזכו מחזיקי אגרות החוב של החברות (וזו רשימה חלקית ביותר) ורדינון נדל"ן, עמוס הדר אגח א,
ברגרואין אגח א, פולאר בינלאומי, שרם פודים גרופ, אלעזרא אגח א (תשלום קרן שלישי כבר) ורבות אחרות כאמור, לראות, שלחשבון הבנק שלהם מתוספים תשלומי ריבית וקרן בגין אחזקתם באגרות החוב אלו, זאת לאחר שהן נסחרו, בעיקר בסוף 2008, ברמות ששיקפו חשש גבוה מאד מחדלות פרעון.

מאידך, לא רק בשורות טובות מביא עמו חודש מאי. לאחר שלא מעט חברות כבר מזמן נמצאות בהליכי הסדר מול מחזיקי אגרות החוב שלהן, ואילו חלקן מצטרפות, או עשויות להצטרף בקרוב מאד.

כך למשל חברת אלוני מיתר. מדובר בחברה קטנה למדי, שגייסה אף היא בשנות הגאות בבורסה, אולם נקלעה לעסקה בעייתית בפולין והיא איננה מצליחה להיחלץ ממנה, לא כל שכן לשרת את חובה למחזיקי אגרות החוב שלה.

החברה נאלצה להודיע השבוע כי היא אינה מסוגלת לשלם את תשלום הריבית החצי שנתית, שיועד היה להיות משולם בסוף חודש זה. תשלום הריבית, הצנוע למדי יש לומר, הינו אף נמוך ממיליון ש"ח.

לא ברור מה יחליטו לעשות מחזיקי אגרות החוב של החברה, שכבר התכנסו פעמים רבות לאחרונה בגין אחזקתם זו, והאם הם ילכו בדרכם של מחזיקי אגרות החוב של חברת קבלנים, שאף היא כשלה במשימתה לשלם את תשלום הריבית החצי שנתית כבר בסוף חודש דצמבר 2009.

במקרה זה הועמדו אגרות החוב של חברת הקבלנים לפרעון מיידי כבר אז ולאחר הליכים משפטיים, לא ארוכים מדי, הועברה החברה לכינוס נכסים במהלך חודש מאי. כעת, במהלך השבוע הנוכחי, תכונס אסיפת המחזיקים בחברה על מנת לעדכן את אלו האחרונים כיצד מתקדמים הליכים אלו, ומהן הציפיות הכלליות להחזר החוב מן החברה, אף אם יהא זה החזר חלקי.

מי שעדיין, כ- 48 שעות לפני שעת השין, אינם יודעים האם יקבלו את כספם במועדו, אלו הם מחזיקי אגרות החוב מסדרה 2 ו-3 של חברת ארזים, שאמורים היו לקבל את כספם ב- 1.6.2010, כשבמקרה זה מדובר בתשלומי ריבית וחלק מתשלום הקרן.

מקרה ארזים הוא אחד המקרים המסובכים יותר בשוק, שכן לארזים יש סדרת אגרות חוב נוספת, סדרה 4, שאמורה להיפרע רק בעוד מספר שנים ומחזיקיה חוששים מהתשלומים הקרובים שישולמו, אם ישולמו, למחזיקי הסדרות הקצרות.
כך, פנו מחזיקי סדרה זו אל החברה בדרישה להסדר כולל בין כל הסדרות לבינה, כשבשלב זה טענה החברה עדיין, שהיא מתכוונת לשלם את כל חובותיה במועדם, ללא אפליה ולפי לוח הסילוקין הרגיל.

אלא שהצהרות לחוד ומציאות לחוד. החברה "נכנעה" ללחצם של מחזיקי אגרות החוב מסדרה 4, והסכימה להיכנס להליך של הסדר מולם, אלא שהסדר זה לא כלל רק את שני הצדדים המדוברים, אלא גם את מחזיקי אגרות החוב הקצרות, שנדרשו בהסדר זה לוותר על תשלומי הקרן (הריביות אמורות להמשיך ולהיות משולמות כסדרן) הקרובים, ולפרוס את התשלומים שנותרו להם לשנים רבות.

כמובן שמחזיקי אגרות החוב הקצרות, שכלל לא שותפו בהסדר, לא רוו נחת בראותם אותו, והם הגישו את התנגדותם לו בבית המשפט. אולם בתווך הודיעה החברה כי היא לא הגיעה להסכמות עם אחד הבנקים המממנים את נכסי החברה בגרמניה (מקבצי דירות) ועל כן הוא עלול להעמיד את חובותיה כלפיו לפרעון מיידי וכך גם לממש את השיעבוד שיש לו בעניין זה (2119 דירות).

חמושה במידע החדש הזה הגיעה החברה לדיון המשפטי, כשפיה בשורה: בניגוד ל- 17.5.2010, אז הודיעה החברה לבית המשפט כי היא סבורה שיש ביכולתה לשלם את תשלומי הקרן הקרובים, הרי שכעת, שמונה ימים בלבד לאחר מכן, אין היא יכולה לעמוד מאחורי האמירה הנ"ל.

משכך, יתכן ואף נתייתר הדיון המשפטי בדבר עתירתם של מחזיקי אגרות החוב מסדרה 4 של החברה, שעניינה היה אי תשלומם של תשלומי הקרן המדוברים למחזיקי הסדרות הקצרות, אולם בעוד החברה שוקלת האם יש ביכולתה לשלם אם לאו, ממש עוד זה מדבר וזה בא, שוב מודיעה החברה על התפתחות במקבצי הדירות המדוברים, בשעה שמתברר כי כעת היא מנהלת משא ומתן עם צדדים שלישיים למכירת המקבצים או לצירופם כשותפים בהם.

האם הידיעה הנ"ל תהיה הסולם לירידה מהעץ עבור החברה? האם בסופו של דבר ולאחר תהליך מייגע תודיע החברה כי ביכולתה לשלם (ואיך יגיבו לכך מחזיקי 4)? או שתבחר להודיע כי אין ביכולתה לעשות כן (ואז איך יגיבו לכך מחזיקי אגרות החוב הקצרות, 2 ו 3)?

*ערן סטפק, כותב הטור/כתבה, הינו סמנכ"ל בחברת קרנות הנאמנות של מיטב - ניהול קרנות נאמנות (1972) בע"מ ובמיטב ניהול השקעות בע"מ, ועשוי לעסוק בין היתר, ברכישת/מכירת ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים עבור לקוחות ו/או קרנות נאמנות ו/או עצמו. כל האמור בטור/כתבה לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. מיטב ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקים ובשיווק השקעות ואינה עוסקת בייעוץ להשקעות. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים