המדד מקטין את הסיכוי שלנו לפגוש סכום הוני בפרישה

החל מינואר 2008 מיועדים כל אפיקי החיסכון הפנסיוני למטרת קצבה, דהיינו לקבלת תשלום חודשי מיום הפרישה. אדם הפורש לגמלאות מעוניין בסכום כסף חד פעמי (וגם זקוק לו) שישמש אותו, נניח, לרכישת מכונית, למימוש החלום לנסיעה גדולה לחו"ל וכן הלאה - ככל שדמיונכם מרשה לכם.

תיאורטית, את הצורך הזה אפשר לממש בכמה דרכים. לחוסכים ותיקים יש בוודאי כספים בתוכניות הוניות ישנות והם ישמשו למטרה זו. אלה שיש להם קרן ההשתלמות יכולים כמובן לנצל אותה לצורך העניין. פיצויים גם הם אפשרות מעניינת, אך משיכתם עלולה להגדיל את המס שנשלם על הפנסיה כל חיינו.

אפשרות נוספת היא (קבלה בסכום חד פעמי) של חלק מהקצבה שלנו. בקרנות הפנסיה ובחלק מתוכניות הביטוח ניתן להוון רבע מהפנסיה החודשית לתקופה של עד חמש שנים, וזאת במסגרת התנאים של התוכנית.

במסגרת תיקוני החקיקה מינואר 2008, ניתנה אפשרות נוספת להיוון קצבה ובהיקף גדול הרבה יותר. נאמר שם כי מי שזכאי לקצבה חודשית שעולה על סכום הקצבה המזערית, יוכל להוון את ההפרש מעל אותו המינימום. אם יש לנו פטור ממס על הקצבה, ייתכן שניהנה גם מפטור על ההיוון. אז מהו אותו סכום קצבה מזערי אשר מעליו ניתן לבצע היוון של הקצבה? ובכן, מדובר בסכום נומינלי בסך 3,850 ש"ח שנקבע בחוק ומתעדכן מדי שנה על פי המדד הידוע ב-1 במארס. נכון להיום, אפריל 2010, סכום הקצבה המזערי עומד על סך 4,125 ש"ח. לפיכך, רק מי שיש לו קצבה הגבוהה מסכום זה, רשאי להוון כספים שהופקדו בתוכנית החל משנת 2008, ובתנאי שלאחר ההיוון לא תישאר לו קצבה הנמוכה מהסכום המזערי.

ושוב, תיאורטית, זוהי גישה הגיונית ובריאה. המדינה רוצה להבטיח לאזרחיה קצבה מינימלית לכל החיים ורק לאחר מכן לאפשר להם קבלת סכומי כסף חד פעמיים גדולים. אבל האם זה מה שבאמת יקרה? האם הגישה ההגיונית הזאת תחזיק מעמד לאורך זמן?

לצערי הרב, לא. המנגנון הנוכחי יצמצם עוד ועוד את היכולת של האזרחים לבצע את ההיוון, וככל שיחלוף הזמן לא תיוותר לרוב האוכלוסייה שום אפשרות ליהנות מסכומים הוניים. ומדוע? בגלל מנגנון ההצמדה.

כפי שאמרתי, הקצבה המזערית צמודת מדד ולכן היא תמשיך ותעלה עוד ועוד ללא גבול. מצד שני, החיסכון שלנו לפנסיה נשאר באותה רמה - כפונקציה של השכר שממנו אנו חוסכים והתשואות נטו המושגות על החיסכון. אם כך, יוצא שאדם שיש לו קצבה של 6,000 ש"ח יכול להוון היום 1,875 ש"ח ממנה. בעוד כעשור לערך ולאור עליית המדד הצפויה, אדם שיש לו קצבה של 6,000 ש"ח לא יוכל להוון אף לא שקל אחד,ולכן לא תוכל אוכלוסייה צעירה, הנמצאת בתחילת החיסכון שלה לפנסיה, ליהנות מאפשרות לקבלת סכומים חד פעמיים בפרישה לגמלאות.

הסיכוי להוון קצבה הולך ופוחת למי שמחזיק תוכנית שאין בה מקדמי המרה מובטחים, כלומר - החוסכים בקרנות פנסיה ובקופות גמל. בתוכניות אלה צפוי החוסך לגלות כי בעת הפרישה, ההון שצבר מתורגם לקצבה נמוכה יותר בגלל עליה בתוחלת החיים ובכך קטן הסיכוי שלו להגיע לקצבה המזערית.

לדעתי, מניעת אפשרות לסכומים חד פעמיים מאנשים הפורשים לפנסיה היא בעיה, אך לאמיתו של דבר, הפתרון לבעיה הזאת פשוט מאוד. כל שצריך לעשות הוא לתקן את ההגדרה של הקצבה המזערית ולבטל את הצמדת הסכום למדד. כך יישמר היחס בין הקצבה המזערית לבין הקצבה שהחוסכים משיגים בפועל, ויתאפשר להם היוון.

מי ירים את הכפפה ויבצע את התיקון?

מאת: ניר וילף - יועץ פנסיוני