כמה סיבות להפקיד עוד שני אחוזים לחיסכון הפנסיוני

לעיתים השוק הפנסיוני הוא סבך לא פשוט לאזרח הממוצע. עם זאת, על כל אדם שחוסך לגיל פרישה בקרן פנסיה, בביטוח מנהלים או בקופת גמל, להבין את עקרונותיו ולנצל את היתרונות היחסיים שנותנת המדינה לחוסכים.

תקרת ההפקדה המזכה של תגמולי העובד היא היום 7%, אך רוב ציבור החוסכים מפריש 5% בלבד. בהגדלת שיעור ההפרשות ב-2% נוספים גלומים כמה יתרונות:

1. הגדלת החיסכון הפנסיוני הכולל לגיל הפרישה - הגדלת שיעור הפרשות תגמולי העובד עשויה להגדיל באופן משמעותי את גובה הצבירה לגיל הפרישה. לדוגמה, אדם בן 30, המרוויח שכר פנסיוני בסך 7,000 ש"ח. אם יגדיל את הפרשותיו לתגמולי העובד מ-5% ל-7% ויפרוש בגיל 65, יגדיל את חסכונו הפנסיוני בכ-120,000 ש"ח, תמורת הפקדה חודשית בסך 91 ש"ח בלבד. כמובן שדחיית גיל הפרישה יגדיל את גובה החיסכון (הפקדה של 2% משכר 7,000 ש"ח = 140 ש"ח, בניכוי החזר של 35% כמפורט בסעיף 2 לעיל).

הנחות חישוב:

ריאלית שנתית צפויה בשיעור 4.26% (אף על פי שהתשואה הריאלית הממוצעת בקרנות פנסיה חדשות ב-10 שנים אחרונות הייתה כ-6%), דמי ניהול מפרמיה 6% ומצבירה 0.50%. השכר לא גדל ריאלית עד גיל הפרישה (הצמדה למדד בלבד).

2. הטבות מס - זיכוי לפי סעיף 45א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 על הפקדה לתגמולי העובד (להלן: "הפקודה")

אחד הכלים שהמדינה משתמשת בהם כדי להניע את הציבור לחסוך לגיל פרישה הוא הטבת מס על הפקדות לכספי הפנסיה, ולכן יש לנצל הטבה זו באופן מרבי.

גובה הזיכוי המקסימלי בשנת 2010 הוא 567 ש"ח (8,100 * 7.0% * 35%).
לדוגמה - אם אותו אדם בן 30 המרוויח שכר פנסיוני בסך 7,000 ש"ח יגדיל את הפרשותיו לתגמולי העובד מ-5% ל-7%, הוא יקבל תוספת ריאלית של כ-21,000 ש"ח נטו להכנסתו בגין כל תקופת החיסכון (35 שנים).

3. פטור ממס רווחי הון על כספי החיסכון הפנסיוני - היום מחויב כל אזרח שחוסך באמצעות מכשירי חיסכון כמו קרנות נאמנות, פיקדונות בנקאיים וכד' מחויב בתשלום מס רווחי הון בשיעור 20% על הרווחים הריאליים. בדוגמה שנתתי בסעיף 1 לעיל, אדם בן 30 שהיה חוסך באופן עצמאי סכום בשיעור 2% משכרו הפנסיוני היה משלם מס רווחי הון בסך כ- 9,000 ש"ח. נוסף על כך הוא גם לא היה נהנה מזיכוי בשיעור 35% לפי סעיף 45א לפקודה, זיכוי שהיה מגדיל את משכורתו נטו בגין כל הפקדה.

שלושת היתרונות שתיארתי לעיל מצביעים על הכדאיות שבהגדלת הפרשת תגמולי עובד ב-2% נוספים.

עם זאת, כל חלופה נמדדת אל מול אלטרנטיבה. משום כך בחנתי את האפשרות להגדלת תגמולי העובד לטובת חיסכון פנסיוני אל מול אלטרנטיבה סבירה, שהיא חיסכון של 2% באופן עצמאי באמצעות תוכנית חיסכון כמו קרנות נאמנות, פיקדון בנקאי וכד'.

שתי החלופות שהשוויתי הן:
א. הפקדה של 2% נוספים לחיסכון פנסיוני.
ב. הפקדה של 2% נוספים לתוכנית חיסכון שמנוהלת באופן עצמאי.

הטבלה הבאה מראה את היתרון היחסי שגלום בהפקדת 2% הנוספים לטובת החיסכון הפנסיוני.

מכאן שניתוב 2% להפקדה בחלופה א' מגדיל את ערך הכסף ב-48% ביחס לחלופה ב', ונוסף על כך הוא מגדיל את הצבירה לגיל הפרישה בכ-11%.
כלל אצבע נוסף שכדאי לזכור הוא שהגדלת ההפקדה לתגמולי העובד בשיעור 2% לכל 1,000 ש"ח מהשכר הפנסיוני, בעבור אדם בן 30 שיפרוש בגיל 65, תביא לתוספת צבירה של כ-17,000 ש'. בנוסף העובד ייהנה מזיכוי ממס של כ-3,000 ש'.

ניתן לבדוק מהו גובה החיסכון הצפוי בעזרת הסימולציה שמצורפת למאמר שבאתר החברה.

הכותב אלכסיי טרקשינסקי, מחברת אליאור ויסברג בע"מ שמתמחה בייעוץ אקטוארי ופנסיוני. www.actuary-ifrs.com

הערות הכותב
[1]כדי לתת אומדן השוואתי לניהול השקעות עצמאי הנחתי תשואה צפויה בשיעור 3% ריאלי
[2]לפי 20% על הרווחים הריאליים