לא יהיה אמריקאי שלא ישמע: שדרני רדיו פופולריים באמריקה ישדרו מישראל במשך שבוע
30 שדרני רדיו פופולריים מצפון אמריקה יגיעו ארצה במהלך השנה הקרובה. כל אחד מהם ישדר למיליוני מאזיניו במשך שבוע שלם את פניה החיוביים של ישראל – בתרבות, באמנות, ברפואה ובשאר תחומים שאינם באים לביטוי בתקשורת העולמית. זוהי התוכנית הגרנדיוזית שנרקמת בימים אלה במשרד ההסברה והתפוצות כדי להציג את ישראל ותרומתה לעולם, כפי שנודע לאייס.
מטרת התוכנית היא להגיע אל קהל-היעד בעולם - בעיקר בצפון אמריקה - אשר ניזון אודות ישראל בעיקר מחדשות בהקשר מדיני-ביטחוני, בד"כ שלילי, דרך רשתות טלוויזיה עולמיות כגון FOX ,BBC ,ABC ו-CNN כמו-גם מהעיתונות העולמית הכתובה.
לפי אנשי המשרד, רוב קהל-היעד אינו מקבל את המידע מרשתות אלו אלא בעיקר מכלי התקשורת המקומיים במקום מגוריו (רדיו, טלוויזיה או עיתונות), ולכן הרעיון הוא לעקוף את רשתות התקשורת הארציות ולבנות קמפיין שיתוקשר דרך גופי המדיה המקומיים.
לפיכך, מבקשים במשרד להביא ארצה עד תחילת השנה הבאה ומדי חודש 2-3 שדרנים, מקומיים או ארציים, בעלי תוכניות אקטואליה יומיות המשודרות בשעות שונות של היום. כל אחד מהם ישדר מכאן במשך שבוע בשידור ישיר, כשהתוכן והמסרים יהיו קשורים לישראל מצדדים שונים.
השדרנים יעשו זאת ללא כל תמורה, כך שההוצאה על כלל הפרויקט היא מינורית ביחס למבצע בסדר גודל כזה - והיא תכלול בעיקר את הוצאות הטסתם, האירוח והפקת השידורים. יש לציין כי בשל החשיפה שיש לשדרנים אלו בארצם, הנאמדת במיליוני מאזינים ביום, עלויות הפרויקט נחשבות זעומות יחסית לחשיפה החיובית האדירה לה תזכה המדינה – לעומת קמפיין פרסומי ממומן.
בשנת 2000 זה הצליח
את ביצוע הפרויקט מייעד המשרד לחברת יחסי הציבור הישראלית NCSM Strategic Marketing, המתמחה במסעות יחסי ציבור במדינות ובשפות שונות בו-זמנית, לאחר שבחיפושים שנערכו במאגרי מידע ובהתיעצויות עם מומחים בתחום לא נמצאה חברה נוספת שמסוגלת להרים פרויקט שכזה.
לאייס ידוע כי המשרד כבר פנה אל החברה, וזו העבירה באחרונה את הצעתה לתקצוב הפרויקט – הכולל את איתור השדרנים והבאתם, עבודת הרקע, מערך הלוגיסטיקה ובניית המסרים – מתוקף ניסיונה בפרויקט דומה שביצעה בשנת 2000, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה שהביאה למפולת בהסברה הישראלית בעולם.
מסתבר שכבר באותה שנה ערכה NCSM פיילוט במסגרתו הביאה כ-100 שדרנים מרחבי ארה"ב, במבצע שמאחוריו עמדו ארגונים אמריקאיים ובהם איחוד הקהילות היהודיות של צפון אמריקה (UJC), שגייסו לעזרתם טייקוני תקשורת כגון מורט צוקרמן, בעלי ה’ניו יורק דיילי ניוז’, שהיה אז פעיל באיחוד.
בין השאר, למשל, הגיע ארצה השדרן מייקל מדבד מסיאטל, בעל תוכנית רדיו בת 3 שעות המשודרת מדי יום ברחבי ארה"ב (כ-124 מקומות), שמספר מאזיניה מוערך ב-1.8 מיליון איש ביום.
לדברי גורמים שהיו מעורבים במבצע הוא נחל הצלחה רבה: הרייטינג של התחנות עלה, מאזינים אמריקאיים הועלו לשידור ונשמעו גם בארץ, ולפי אנשי משרד ההסברה הביא השידור ההוא למאות פניות ופידבק חיובי מאוד מכל רחבי ארה"ב. עם זאת, הפרויקט חדל מסיבות תקציביות.
לידי אייס הגיעה חוות דעת של מנהל תחום ההסברה בתפוצות של המשרד, שי אטיאס, שהמליץ למשרד האוצר על פטור מפרסום מכרז לפרויקט. לדבריו, בדיקת היצע החברות מצאה כי NCSM היא "היחידה שהוכיחה שהיא מסוגלת לבצע את כל השלבים: עבודת הכנה לפני התוכנית ושידורה, פולואו-אפ עם התחנה והשדרן, וליווי יחצני למימוש הערך ההסברתי לאחר השידור".
לעקוף את המדיה הגדולה ולהביא את השדרנים מרצונם החופשי
לפניית אייס הסביר אבי יאיר, מייסד ומנכ"ל חברת NCSM, ש"הרעיון הוא לעקוף את המדיה הגדולה בארה"ב ולהביא את השדרנים, לבנות להם לו"ז. הם באים לפה מרצונם החופשי. העניין הוא לשכנע אותם לבוא, ולתאם איתם לפי תחומי העניין שלהם את מי להביא אליהם לראיון.
"לפעמים הם דורשים גם פלשתינים לראיון. זה קרה גם ב-2000 עם השר סופיאן אבו זיידא, והיו כאלה שהתעניינו בהיי-טק והבאנו להם את מייקל אייזנברג, משקיע אמריקאי שחי בארץ ומעורב בפיתוח של חברות סטארט-אפ.
"הרדיו הוא כלי התקשורת מספר אחת בארה"ב. אנשים שנוסעים לעבודה בבוקר במשך שעה-שעתיים מאזינים לו, וברגע שמשודרת תוכנית על ישראל ומראיינים אנשים על החיים האחרים שמעבר לסכסוך, כמו ספורט וספרות, זה משנה את הדעה ותורם להמון תחומים בארץ.
"לקחת שדרן לאירועים ולסיורים בארץ, לשדרות שיראיין שם בשידור חי מישהו מהתושבים, או ששדרן יספר שישב בבית קפה בתל אביב וראיין את דיויד גרוסמן - לדבר כזה אין ערך, במובן הכספי".
האם השדרנים ייבחרו לפי עמדות פרו-ישראליות?
"אם אתה מביא שדרן שאוהב את ישראל, אז מה השגת בזה?! הכוונה היא להביא שדרנים אמריקאים, לא בהכרח יהודים אבל פופולריים לפחות ברמה ארצית כמו של רזי ברקאי. בגדול אין שם אנטי-ישראלים, ובמקרה הגרוע - אובייקטיביים".
