אתה הבנת את זה, ברוך? מחקר: ב-90% מהידיעות לא תדעו שמאחוריהן עומד דובר או יחצן
זוהי הפעם השנייה בה זוכה רייך בפרס. הפעם הקודמת היתה בשנת 2008, בעקבות מחקר שבחן כיצד אזרחים מהשורה מצליחים לעשות חדשות בהשוואה לעיתונאים מסורתיים, וגילה כי המגבלות העיקריות שלהם מתרכזות בקשיי הנגישות למקורות המידע. הפעם עסק המחקר הזוכה בתחום שבו נזרקו לאוויר עד כה הערכות שונות: נמצא כי דוברים ויחצנים בישראל ’בוחשים’ אומנם ב-76% מכלל הידיעות המתפרסמות - אך בחלק גדול מהמקרים פונים העיתונאים למקורות מידע נוספים ו’מדללים’ את חלקם, כך שבסופו של דבר הם מהווים 41% ממקורות המידע של מה שלבסוף מתפרסם. ועם זאת, לפי המחקר, השפעתם של דוברים ויחצנים על קביעת סדר היום היא עצומה: חצי מהידיעות יוצאות לדרך על סמך מידע שמקורו מהם, והם מצליחים להשתלט הידיעות ולספק את כל המידע ב-22% מהידיעות. בהשוואה לעולם, מצאו מחקרים בארה"ב ובאנגליה סדרי גודל דומים של מעורבות (40%-50% מהידיעות), אולם לדעת רייך ייתכן שבישראל המצב חמור יותר, כיוון שהדוברים והיחצנים כאן מעורבים בהרבה יותר ידיעות באופן שיכול להעניק להם השפעות שהעיתונאים לא בהכרח מודעים להן, כגון בתדרוך מרואיינים אחרים. בכל מקרה, לפי רייך, ההתקרבות למחצית ממקורות המידע היא סימן לחולשה מצד העיתונות: במקום שהמידע יסופק ע"י המופקדים על האינטרס הציבורי - הוא מסופק ע"י המופקדים על האינטרס של לקוחותיהם. לדעת רייך, הבעיה החמורה ביותר היא שב-90% מהמקרים שבהם מעורב דובר או יחצן מושמטת עובדה זו מהידיעה, באופן המטשטש את היכולת של הקורא לדעת מי באמת עומד מאחורי המידע ועד כמה הוא ראוי לאמון. עם זאת, הראה המחקר כי העיתונות המודפסת חסינה יותר מול הדוברות והיח"צ בהשוואה לאינטרנט ולרדיו - שהוא שיאן ההסתמכות על דוברים ויחצנים. ממצאי המחקר מבוססים על שיטת מדידה שפיתח ד"ר רייך ובה העיתונאים עצמם משחזרים, מקור אחר מקור, כיצד השיגו כל אחת מידיעותיהם. המחקר הקיף למעלה מ-800 ידיעות מהעיתונים הארץ, ידיעות אחרונות ומעריב מאתרי ynet, nrg והארץ ומתחנות הרדיו של קול ישראל, גלי צה"ל וחדשות ערוץ 10 המשודרות ברדיו האזורי.
