בשוק המעו"ף: חשש לירידות יש, אבל לפי מספר הפוזיציות - פאניקה עדיין אין
את סגנון שבוע המסחר היה אפשר להרגיש כבר בפתיחת המסחר ביום ראשון:
השוק חושש מאוד מירידות עתידיות ופתח ב-1073 נק'. סטיות התקן עלו לכ-23.5 כאשר היה לחץ קניות בפוטים מחוץ לכסף.
בכל שבוע המסחר היה אפשר לחוש בחשש מסויים של הסוחרים אשר התבטא בריסק גבוה מאוד (לעיתים מעל 5%), שיפוע סקיו חד (לעיתים מעל 0.8%) וחוזה לחוץ מאוד על מחיר ה-BID.
תמחור זה הגיע הן מפרמטרים טכניים שליליים, הן מנתוני מאקרו (בעיקר בחו"ל) ובעיקר מכותרות שליליות של מנהיגי דעה כאלה ואחרים המבטיחים ירידות חדות בקרוב שהתחרו בין עצמם מתי הם יתחילו ועד לאן הם יורידו את השוק.
בימים שני ושלישי הגיע לחץ מכירות מגופים אשר לחצו מאוד את מחירי החוזים וגררו את השוק לירידות תוך יומיות. מחיר החוזים נסחרו לעיתים ב-2 נקודות מתחת לשוק, תמחור אשר חיש מהר תומחר למכירת סלים ע"י תעודות הסל ולחיצה נוספת על מחיר הספוט.
למרות החשש הגדול ניתן לראות כי פניקה גדולה אין כאן וכי מספר הפוזיציות עולה בהתמדה כל יום בכ 20K פוז (הגיע לכ 450K) כאשר בירידות יש לחץ מכירות על אופ ה PUT ובעליות לחץ (גדול אף יותר ) על אופ ה CALL, כך שמחירי האוכפים על הכסף נשחקו בהתמדה ובמיוחד בסוף יום רביעי.
נקודה נוספת הפוכה לתמחור הפסימי היא ביחס ה-P/C שנסחר סביב 0.85 ? 0.95. יחס זה מבטא מסחר ללא לחץ יוצא דופן על אופציות הפוט.
תבנית המסחר השבוע היתה תיקון ועליות שערים חזרה לנקודת אמצע לאחר המכירות, כאשר ביום רביעי הגיע באמצע היום קונה בשוק הספוט (=שוק נכס הבסיס). קונה זה לא מצא בקלות מוכרים (קצת מוזר?) והריץ את השוק מעלה לכיוון 1090 נק' כאשר מחירי החוזים נגררים מאחור בלית ברירה, הסטיה והאוכף הכסף נשחקים משמעותית, והסקיו עולה לשיפוע של 0.9%. הסטיה והסקיו מסמנים כי העליות הללו אינן שורט סקוויז, והן מאופיינות ע"י השוק כעליות "זמניות" ללא אפשרות המשך וכי עוד מעט תתהפך המגמה.
סה"כ השבוע ירדה מעט התנודתיות של נכס הבסיס כאשר הסטיה בפועל היא 18% בשנה האחרונה, 24% בחודש האחרון במדידות יומיות, ו-24% בשבוע האחרון במדידות חצי שעתיות.
הסטיה הגלומה היא 23% באופציות הקצרות ו-22% באופציות הארוכות. עדיין נמוך משמעותית מהסטיות הגלומות ב-VIX (33%) כאשר מחירי הנגזרים משקפים צפי לירידות מטה או דשדוש מעלה בתנודתיות נמוכה מהתנודות בשווקי חו"ל והמתאם בין המדדים ממשיך לרדת.
שבת שלום.
הסקירה נכתבה ב 10:00 10.06.10.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
- מחירי התרופות להרזיה בארה"ב ירדו ב-70% ועדיין הן פי 3 ממחירם בארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
