בשוק המעו"ף: חשש לירידות יש, אבל לפי מספר הפוזיציות - פאניקה עדיין אין
את סגנון שבוע המסחר היה אפשר להרגיש כבר בפתיחת המסחר ביום ראשון:
השוק חושש מאוד מירידות עתידיות ופתח ב-1073 נק'. סטיות התקן עלו לכ-23.5 כאשר היה לחץ קניות בפוטים מחוץ לכסף.
בכל שבוע המסחר היה אפשר לחוש בחשש מסויים של הסוחרים אשר התבטא בריסק גבוה מאוד (לעיתים מעל 5%), שיפוע סקיו חד (לעיתים מעל 0.8%) וחוזה לחוץ מאוד על מחיר ה-BID.
תמחור זה הגיע הן מפרמטרים טכניים שליליים, הן מנתוני מאקרו (בעיקר בחו"ל) ובעיקר מכותרות שליליות של מנהיגי דעה כאלה ואחרים המבטיחים ירידות חדות בקרוב שהתחרו בין עצמם מתי הם יתחילו ועד לאן הם יורידו את השוק.
בימים שני ושלישי הגיע לחץ מכירות מגופים אשר לחצו מאוד את מחירי החוזים וגררו את השוק לירידות תוך יומיות. מחיר החוזים נסחרו לעיתים ב-2 נקודות מתחת לשוק, תמחור אשר חיש מהר תומחר למכירת סלים ע"י תעודות הסל ולחיצה נוספת על מחיר הספוט.
למרות החשש הגדול ניתן לראות כי פניקה גדולה אין כאן וכי מספר הפוזיציות עולה בהתמדה כל יום בכ 20K פוז (הגיע לכ 450K) כאשר בירידות יש לחץ מכירות על אופ ה PUT ובעליות לחץ (גדול אף יותר ) על אופ ה CALL, כך שמחירי האוכפים על הכסף נשחקו בהתמדה ובמיוחד בסוף יום רביעי.
נקודה נוספת הפוכה לתמחור הפסימי היא ביחס ה-P/C שנסחר סביב 0.85 ? 0.95. יחס זה מבטא מסחר ללא לחץ יוצא דופן על אופציות הפוט.
תבנית המסחר השבוע היתה תיקון ועליות שערים חזרה לנקודת אמצע לאחר המכירות, כאשר ביום רביעי הגיע באמצע היום קונה בשוק הספוט (=שוק נכס הבסיס). קונה זה לא מצא בקלות מוכרים (קצת מוזר?) והריץ את השוק מעלה לכיוון 1090 נק' כאשר מחירי החוזים נגררים מאחור בלית ברירה, הסטיה והאוכף הכסף נשחקים משמעותית, והסקיו עולה לשיפוע של 0.9%. הסטיה והסקיו מסמנים כי העליות הללו אינן שורט סקוויז, והן מאופיינות ע"י השוק כעליות "זמניות" ללא אפשרות המשך וכי עוד מעט תתהפך המגמה.
סה"כ השבוע ירדה מעט התנודתיות של נכס הבסיס כאשר הסטיה בפועל היא 18% בשנה האחרונה, 24% בחודש האחרון במדידות יומיות, ו-24% בשבוע האחרון במדידות חצי שעתיות.
הסטיה הגלומה היא 23% באופציות הקצרות ו-22% באופציות הארוכות. עדיין נמוך משמעותית מהסטיות הגלומות ב-VIX (33%) כאשר מחירי הנגזרים משקפים צפי לירידות מטה או דשדוש מעלה בתנודתיות נמוכה מהתנודות בשווקי חו"ל והמתאם בין המדדים ממשיך לרדת.
שבת שלום.
הסקירה נכתבה ב 10:00 10.06.10.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
משרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמשמה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
מצד אחד משקיעים יותר מאי פעם בעיצוב משרדים, מצד שני מודל העבודה מהבית פופולרי יותר מאי פעם- במה חברות צריכות להשקיע כשהן באות לעצב משרד?
שוק המשרדים, בניגוד לשוק המגורים, תמיד פעל בגלים. אין בו קו צמיחה אחיד או יציב, אלא תנועות חדות שנובעות ממבנה הכלכלה, מהחלטות רשויות ומהשינויים בתרבות העבודה. כיום אנו נמצאים באחת הנקודות המשמעותיות ביותר שידע התחום בשנים האחרונות: היצף בשטחי משרדים לצד אי־ודאות מתמשכת.
אחת הסיבות המרכזיות למצב היא מדיניות הרשויות המקומיות, שמעדיפות בניית משרדים על פני מגורים מסיבות של ארנונה. לכך הצטרפה האופוריה שאחרי הקורונה, תקופה שבה רבים האמינו שהשוק עומד לחזור בגדול. ניתנו היתרי בנייה רבים, ופרויקטים של משרדים יצאו לדרך כמעט בכל עיר מרכזית. אך במקביל, התרבות הארגונית השתנתה: עבודה מרחוק, לפחות יום או יומיים בשבוע, הפכה לנורמה ולא רק בהייטק, אלא גם בענפים מסורתיים. כך מצאנו את עצמנו עם כמות עצומה של פרויקטים זמינים, אך עם פחות עובדים שמגיעים למשרד מדי יום.

למרות ההצפה, לשוק יש חוקיות ברורה: בניינים ממותגים, יוקרתיים, חדשניים ובעלי נגישות תחבורתית גבוהה ימשיכו להוביל את הביקושים למשרדים אלה כאשר העלות עבור עיצוב משרד יוקרה כבר עלה מעל ל-5,000 שקל למטר רבוע . סוגיה נוספת היא מיקום המשרד, כאשר מיקום בנקודת מפתח, קרבה לרכבת ישראל או לקווי הרכבת הקלה וסביבת עירוב שימושים ושירותים מעניקים לבניינים יתרון משמעותי.
- שירותי משרד שמגדילים הכנסות בעסק
- 5 דרכים להפוך משרד קר למרחב נעים ומעורר השראה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך למשל, חברת Google בחרה להעביר את משרדיה במיקום אסטרטגי שקרוב יותר לתחנת הרכבת, שינוי של 300 מטר שהיה שווה מבחינתם השקעה לוגיסטית ותקציבית למגדל TOHA 2. דוגמא שמדגישה היטב את החשיבות של נגישות ויעילות, שהפכו לשיקול מרכזי בבחירת משרד.
מתי יתרחש המפנה הבא וההיצע יקטן? אינני נביא. אך ברור שהגלים ימשיכו, והשוק יתעדף תמיד את האיכותי והנחשק.
