התמלוגים בשוק הגז: האם לשנות מדיניות? 70% לא מרוצים מהמצב הקיים
נושא שיעור התמלוגים הראוי שעל חברות הגז לשלם למדינה התחמם לאחרונה ועלה לכותרות עם הודעתה של חברת נובל אנרג'י על סבירות של 50% להפקת גז בהיקף של 16 TCF במבנה 'לוויתן'. בעוד שחברות הגז מתנגדות לכל שינוי בסידור הקיים, במיוחד בכל הקשור לממצאים רטרואקטיביים ותגליות שהוכחו, עולים קולות שקוראים לחלק את הרווחים שיזרמו, בין אם בתגליות עבר ובין עם עתידיות, באופן שיטיב יותר עם המדינה.
החברות מצידן טוענות כי אין משנים כללים באמצע המשחק. טענה שנראית לכאורה הגיונית - החברות מכלכלות את צעדיהן לפי תמונת מצב מסויימת, כך שנראה ששינוייה "תוך כדי תנועה" מהווה הפרה של כללי המשחק בין הרגולטור לבין המגזר הפרטי.
טענה זו נשמעת הגיונית, אך הקבוצה התומכת בשינוי שיעורי התמלוגים גם באופן רטרואקטיבי על תגליות קיימות (כמו 'דלית', 'תמר' ו'ים תטיס') מציינת בתשובה כי התנגדות החברות לכללי המשחק היא חד כיוונית בלבד. הם מזכירים כי היזמים הפרטיים לעולם לא התנגדו להקלות שקיבלו בעבר - הרי לא השמיעו קולות מחאה כאשר הורד מס החברות, למשל.
טענה נוספת של חברות הגז היא שהן לקחו על עצמן את הסיכון בחיפוש הגז, דבר הכרוך בעלויות רבות, זאת ללא שום השתתפות מהמדינה, שכעת רוצה להגדיל את חלקה בעוגת הרווחים. מולם, המצדדים בהעלאת שיעור התמלוגים, לפחות בכל הקשור לתגליות עתידיות (כולל גם את 'לווייתן' שעדיין לא נחשבת לתגלית), טוענים כי התגליות האחרונות ('תמר' ו'דלית') משנות את התמונה ואת הסיכון שלוקחות על עצמן החברות. לפי הגיון זה, העובדה שנמצאו כבר מאגרים גדולים באזור מורידה את הסיכון שהחברות לוקחות על עצמן, ועל כן אין סיבה שלא יגזרו קופון קטן יותר.
טענה עקרונית פחות ותועלתנית יותר של התומכים בשינוי המדיניות היא העובדה שמדובר בכסף רב שלכאורה יכול ללכת למקומות חשובים במערכת הציבורית, כמו חינוך ובריאות הסובלים מתת תקצוב.
שאלה זו של האיזון הרווח הראוי בין היזם לבין הציבור בעת הפקת משאבי טבע היא לא פשוטה, כך נראה, על כן לא פלא שאפילו שר האוצר שטייניץ מתקשה להחליט כיצד יש לטפל בסוגיה.
שטייניץ, שמוביל את המהלך להעלאת שיעור התמלוגים מ-12.5% כיום לכיוון ה-16%, אמר החודש כי "תגליות הגז שייכות לכל עם ישראל", זאת חודשיים לאחר שענה לח"כ שלי יחימוביץ' כי שיעור התמלוגים כיום הוא "שיעור תמלוגים מקובל במדינות דמוקרטיות הפועלות בתחום חיפושי הנפט בשיטה של רישיונות או זיכיונות ואף נחשב גבוה מעט עבור מאגרים במים עמוקים". לדבריו, "מציאת מאגרים אינה בהכרח מגדילה את הסיכוי לתגליות נוספות".
לפי סקר שערך Bizportal מעלה כי רוב הגולשים מסכימים עם שטייניץ ב' ואינם מפחדים מאיום החברות שהעלאת שיעור התמלוגים תבריח משקיעים.
השאלה הייתה: האם על המדינה להעלות את שיעור התמלוגים בשוק הגז?
1. כן, גם באופן רטרואקטיבי על תגליות קיימות.
2. כן, אבל רק בנוגע לתגליות עתידיות.
3. לא, שיעור התמלוגים היום הוא הגיוני.
4. אין לי דעה בנושא.
רוב ברור של מעל לשני שליש מהמשתתפים בסקר (69.6%) באתר לא חושש מהעימות עם חברות הגז וחושב שיש מקום לשינוי במדיניות התמלוגים הקיימת, כלומר יש להעלות את שיעור התמלוגים שמשלמות החברות למדינה, בין אם רק על תגליות עתידיות ובין אם גם באופן רטרואקטיבי על תגליות עבר.
הקבוצה הגדולה ביותר, 38.6%, מבקשת להגיע לאיזון בין דרישת המדינה לבין טענות חברות הגז (תשובה מספר 2). יתכן וקבוצה זו מקבלת את הסברה שהסיכון שלוקחות על עצמן החברות כיום אינו זהה לתקופה שקדמה לתגליות האחרונות, או שפשוט מסכימה עם טיעון החברות שאין זה הוגן לשנות את התנאים "תוך כדי משחק".
עם זאת, נתון מעניין יותר הוא שקצת פחות מהם, אך עדיין קבוצה לגמרי לא קטנה של כמעט שליש ממשתתפי בסקר (30.9%) רוצים לראות את השינוי חל גם על תגליות עבר (תשובה מספר 1). מדובר כאן בין השאר על מאגר 'תמר' הנחשב לתגלית הגדולה ביותר עד כה שעדיין לא מופק ממנו גז, אך בנוסף גם על מאגרי 'ים תטיס' שנתגלו לפני כעשור ומהם מופק כבר גז.
בין אם הם מקבלים את טענות החברות או שפשוט מסכימים עם שיעור התמלוגים המשולם כיום, כרבע (24.1%) מהנשאלים לא חושב שצריך כלל לעשות שינוי כלשהו במדיניות התמלוגים. יתר הנשאלים (6.3%) ענו כי הם חסרי דעה בנושא זה.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה