עצם לכלבי השמירה

"שלום, זה אופק?"
כן, אני קצת עסוק...מי זה?
"זו גלית מעוצמה תקשורת חוויתית. לא מפריע לך שאני מתקשרת לסלולרי, נכון?"
למען האמת קצת מפריע...מאיפה יש לך את המספר?
"מסתובב אצלנו במשרד, כולם אומרים שאתה כזה חמוד, ממש שווה לדבר אתך"
טוב... בואי נקצר... אני באמצע 17 דברים בערך...
"קיבלת את הידיעה ששלחתי על הופעת התזמורת הסימפונית של גדרה בסין?"
קיבלתי, אין לנו ממש מה לעשות איתה, זה לא שייך לסוג החומרים שמטופלים בעיתון הספציפי שלנו"
אבל זו ידיעה צרכנית מובהקת. תזמורת אתה יודע"
מה צרכני בה?
"אם היא לא צרכנית היא בטוח שיווקית. תראה איזה מהלך שיווקי, איך הצליחו לשווק את עצמם מעבר לים, ואפילו לסין הגיעו"
סליחה, זה לא חלק מההתנהלות הרגילה של תזמורת, שהיא מופיעה, בארץ ומחוצה לה? תראי, כמו שאמרתי לך זה לא ממש מתאים לעיתון אז...

"אבל יש פה גם תרומה לקהילה, וצעד חברתי נדיר. הם הזמינו להופעה איזה 20 ילדים סינים עם תסמונת ABC"
מה זה תסמונת ABC?
"אני לא בדיוק יודעת, אבל הם מאוד מסכנים"
טוב, בואי נקצר... כמו שאמרתי לך בהתחלה אין לנו ממש מקום לידיעה כזו...
"אוי מצוין. זה אומר שתשים כיתוב תמונה? יש לי כותרת מצוינת: פרצו את גדר סין, אתה מבין? משחק מילים כזה, חומת סין, גדר סין, גדרה"
כן אה... יפה... לא נראה לי שתמונה..
"זה גם יוסיף לך תרבותיות קצת לעיתון וצבע. המון סינים עם כינורות. אולי תכתוב בתמונה שניים סינים עם כינור גדול?"
גלית, אנחנו לא עוסקים בתזמורות - אולי תפני למוסף...
"טוב. אז אני ישלח לך שוב את הידיעה, וגם לריכוז מערכת ולכתבים, וגם אשלח עם שליח דיסק עם תמונות, ונדבר שוב אחר הצהריים, כן? ואני גם אשלח לך כרטיסים להופעה הקרובה שלהם בארץ. כמה אתה רוצה?"
גלית, אני ומוסיקה קלאסית זה לא בדיוק מתערבב... אין לי מקום לידיעה...
"טוב אז נדבר שוב אחה"צ ובשבוע הבא ריקי מהמשרד תדבר איתך על הכרטיסים. אתה רוצה גם כרטיסים למקהלת הילדים של זכרון יעקוב? טוב נו, עוד נדבר הרבה בטח. יאללה חייבת לרוץ "
גלית! גלית! גלית? הלו?

טוב, כמובן שהשמות והאירועים בדויים - אבל הכוונה ברורה. בימים האחרונים עשיתי חישוב בלתי מדעי בעליל, ממנו עלה שכל יום אני שורף כשעה ורבע על שיחות סרק, מיילים סרק, ותכתובות סרק עם יחצנים, שכל קשר בין מה שהם שולחים לבין תכני העיתון מקרי בהחלט. זה יותר מ-25 שעות בחודש, בהם יכולתי לעשות ג'וגינג, להיפגש עם חברים, או לשפר את העולם (טוב, אולי לא לשפר את העולם אבל בהחלט לטחון כמה המבורגרים...).

לפי מחקר שהתפרסם בימים האחרונים, דוברים ויחצנים בישראל ’בוחשים’ ב-76% מכלל הידיעות המתפרסמות. לפי המחקר, השפעתם של דוברים ויחצנים על קביעת סדר היום היא עצומה: חצי מהידיעות יוצאות לדרך על סמך מידע שמקורו מהם, והם מצליחים להשתלט הידיעות ולספק את כל המידע ב-22% מהידיעות. אתם קולטים? כולם באים בטענות ל"תקשורת", אבל למעשה את העצמות לכלבי השמירה מספקים משרדי היח"צ – וכמה אחריות יש להם מעבר לחובה ללקוח?

אני יודע שהיחצנים מבצעים רק את התפקיד שלהם. בעל/ת המשרד בא אליהם בבוקר עם הדרישה החד-משמעית: "האייטם הזה נכנס, לא מעניין אותי שום תרוץ שלך או שלהם". עשרות ומאות גופים 'לא סקסים' מתחרים כל יום על מקום בעיתון. לחלק מהם מגיע להתפרסם, וחלק מהידיעות כלל לא נקראות על ידי העיתונאים.

באחרונה יצא לי להסתכל על כמה עבודות יח"צ לא רעות בכלל, כששפטתי עבודות לקראת תחרות היח"צ "האריה השואג". הרמה של היח"צ בארץ השתפרה פלאים. היחצנים מבינים הרבה יותר טוב את הצרכים של העיתונאי, והם "תופרים" את החומרים שלהם בדיוק לפי מידותיו. אבל האם החומרים הללו תפורים גם לפי מידות הקוראים? האם היחצנים צריכים בכלל להתחשב בקוראים?

התשובה היא שלילית, לשתי השאלות, והיא מהווה תמרור אזהרה חשוב לעיתונאים באשר הם. ככלבי השמירה של הדמוקרטיה, אתם צריכים גם לזכור תמיד מי מספק לכם את העצמות, ולמה.