הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD - חילופי מידע בין ישראל למדינות זרות
ב-10 במאי 2010, לאחר משא ומתן ארוך של כמה שנים, התקבלה ישראל כחברה בארגון ה- OECD(Organization for Economic Co-operation and Development - הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח).
במהלך אותו משא ומתן נדרשה ישראל לעמוד בכמה מבחנים ולחתום על הסכמים שונים כדי לעמוד בסטנדרטים של הארגון, דוגמת החתימה על האמנה בדבר המאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בין-לאומיות, התחייבות לרפורמות בתחומי הגנת הסביבה וכדומה. נוסף על כך, הארגון העריך את העובדה שישראל הוכיחה את חוסנה ואת יציבותה של כלכלתה, נוכח המיתון הכלכלי. ההצטרפות לארגון ה- OECDמהווה צעד חשוב בהשתלבותה של מדינת ישראל בכלכלה הגלובלית, ועל כך אנו מברכים.
השלכה מעניינת מכך הקשורה לתחום המיסוי היא בעניין חילופי המידע בין המדינות בענייני מס. נציין כי קיימת התחייבות הדדית לחילופי מידע בענייני מס בכל אמנות המס שבהן התקשרה מדינת ישראל. התחייבות זו מוסדרת באמנות המס שישראל צד להן, והיא נקלטת בדין הישראלי מכוח סעיפים 196 ו-197 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.
סוגיית חילופי המידע היא אחת מן הסוגיות החשובות במאבק שמנהלות מדינות כנגד תכנוני מס שאינם ראויים וכנגד משטרי מס מזיקים. ארגון ה-OECD התייחס לסוגיה זו במסגרת מאבקו לריסון תחרות מס מזיקה בין מדינות (הגבלת ההטבות של תושבים זרים על פי הדין הפנימי של המדינה). דוח הארגון במסגרת מאבק זה קבע כי אחד הקריטריונים להגדרת משטרי מס מזיקים הוא היעדר מנגנון של החלפת אינפורמציה ביחס לנישומים פעילים במדינות שונות בעולם.
דוח נוסף שפרסם ארגון ה-OECD קובע נורמות וסטנדרטים בעניין חילופי מידע בין מדינות. על פי סטנדרטים אלו, מדינה החברה בארגון נדרשת לחשיפת מידע הרלוונטי לאכיפת חוקי המדינה האחרת, וכן לאי הטלת חסמי סודיות בנקאית וזמינות של המידע. יצוין כי קיים מעקב על יישום סטנדרטים כגון אלו על ידי פורום ה-G-20.
בהקשר זה עולה השאלה - האם כעת, לאחר הצטרפותה של ישראל לארגון, היא תהא מחויבת לפעול על פי סטנדרטים אלו, או שתמשיך לראות בהם המלצות בלבד? כעיקרון, רשות המסים בישראל פועלת זה מכבר לקיום סטנדרטים אלו. ספק אם ניתן לראות בסטנדרט המפורש של הארגון כמחייב החלפת מידע אוטומטי. כך לדוגמה, קיימות מדינות שהן חברות בארגון ומוסרות מידע רק על פי דרישת המדינה הגומלת ולא באופן ספונטני או אוטומטי.
בהקשר זה נציין כי באחרונה פורסם שרשות המסים החלה בעבודת מטה המיועדת לנסח ולחתום על אמנות בילטראליות לחילופי מידע עם מדינות שחלק מהן נחשבות מקלטי מס, כגון ליכטנשטיין, ברמודה ועוד. צעד זה יאפשר העברת מידע בנוגע לחשבונות בנק של ישראלים המנוהלים בבנקים זרים. זאת, בדומה למהלך שמנהיגה ארה"ב בזירה הגלובלית בכל הקשור לחשיפת עברייני מס אמריקנים. לאור הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD והיוזמה המסתמנת של רשות המסים, טוב יעשו תושבי ישראל אם יקדימו תרופה למכה, ויסדירו הכנסות ונכסים שלא דווחו כנדרש, שמא יהיו צפויים לנטל מס כבד ולהליכים פליליים.
הכותבים - עו"ד ורו"ח גדי אלימי ועו"ד אתי גורלי-הלמן - מפירמת הייעוץ ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ www.artzi-hiba.co.il
