הנפקות האג"ח הקונצרני מצביעות על שוק שאינו בריא
העצבנות בשוק המניות נמשכת בארץ ובעולם, בעיקר בארה"ב. לאט לאט התחושה הפסימית משתלטת על המשקיעים בכלל ועל "המומחים" בפרט. מבחינתי האישית, ככל שהרטוריקה של מנתחי השווקים תהפוך לפסימית יותר כך אחוש נוח יותר להגדיל את ההשקעות במניות. וככל שהתחזיות יהפכו לקשות יותר כך אדע שאנחנו מתקרבים לרגע התיקון מעלה במחירי המניות.
אין לי ספק כי המשקיעים במניות, במיוחד אלו המשקיעים במניות ללא הגנות, עוברים תקופה קשה. אני מאמין כי השוואת מחירי המניות למחירי האג"ח הממשלתיות לטווח של עשר שנים דווקא אמורה להצביע על עדיפות לשוק המניות. אג"ח ממשלתי אמריקאי נסחר כיום בתשואה של 2.9% ל-10 שנים. תשואת הדיבידנד השנתית של המניות במדדים במובילים בארה"ב מתקרבת ל-2% לכן המניות אינן צריכות לעשות יותר מדי בשנה על מנת להכות ללא קושי את התשואות הצפויות מאג"ח אלו. מבחינתי, אם ישנה בועה היא במחיר האג"ח הממשלתיות בכל העולם. ברור לי כי בתקופות של אי ודאות השוק מתקשה לראות זאת, אבל מה יהיה לאחר התבהרות המצב?
שוק האג"ח משמש כמקום מפלט משוק המניות. השוק עושה רושם כמתפקד ומהווה משענת משמעותית לתיק סולידיים, אבל מתחת לפני השטח גם שוק זה מאותת על חולי. אתם שואלים כיצד אני כותב משפט כה קשה לשוק הממשיך להניב תשואות נאות גם בתקופות קשות לשוק המניות? ובכן, בואו נבחן יחד את שוק ההנפקות של האג"ח הקונצרני מהחודש האחרון.
להלן מספר סדרות אג"ח בהן היה גיוס בחודש האחרון
הגיוס בפטרוכימיים הוא חדש מלפני שבוע. אם נבדוק נגלה כי למזמינים מהציבור נגרמו הפסדים יפים בהנפקה. מחיר אג"ח ה' בהנפקה עמד על 99 ואילו אג"ח ו' מחירו היה 100. כלומר יש כאן הפסדים העולים על 3% למזמינים מהציבור תוך ימים ספורים. אם נשווה את התשואות על אג"ח ה' לתשואות של אג"ח ד' שהינו אג"ח ותיק נגלה כי שתי הסדרות בעלות מח"מ הדומה ופער התשואה עומד על למעלה מ-4% שנתי. גם אם נתעלם מכך שאג"ח ה' הינו בריבית משתנה (כיום ישנה בריחה מבוהלת של הציבור מאג"ח שקלי בריבית משנה, הבריחה היא כה קיצונית עד שסדרות רבות של אג"ח שקלי בריבית משתנה נסחרות בתשואות גבוהות יותר מאג"ח שקליות בריבית קבועה). פער זה הינו גבוה משמעותית מרמת האינפלציה החזויה לשנים הקרובות ועומדת סביב 2.5% בשנה. אומנם לטובת אג"ח ד' שיעבוד על מניות בזן, וכמובן יש לכך חשיבות מכרעת אבל הדירוג אינו לוקח בחשבון את השעבוד ונראה כי השוק "אינו מסכים" עם דירוג A - שניתן לחברה, לפחות לא בסדרות שהונפקו כעת.
אמנם הדירוג של אלוני חץ גבוה מעט יותר מזה של אלקטרה נדלן ג' (A לעומת A-) אבל מח"מ מעט ארוך ותחומי פעילות דומים למדי מאפשרים לערוך השוואה.
בסוף יוני בוצעה הרחבת סדרה באג"ח אלקטרה נדל"ן ג. ההרחבה בוצעה במחיר 101 כלומר שוב נוצר הפסד בהנפקה. פער תשואת של 2.2% בשנה בין שתי החברות (התשואה באג"ח אלקטרה גבוה ב-60% מזו של אלוני חץ ו) מצביע על הבדלי תשואות חריגים כשהשוני העיקרי כאן הוא ההרחבה האחרונה באלקטרה והעבודה שאג"ח אלוני חץ ו נסחר במסגרת התל בונד 20 וזה איך אומר בזהירות נסחר "יקר מעט" .
דלק אנרגיה ד' (יחד עם דלק אנרגיה ה') הונפקו לפני ימים במסגרת הרחבת סדרה. ומדובר בהנפקה מרגיזה במיוחד. ראשית זו הרחבה להנפקה מלפני חמישה חודשים בלבד. ההנפקה בוצעה במחיר נמוך בכ-4% לעומת מחיר הסגירה מלפני חמישה חודשים. אתם קולטים? זאת החברה בעצם הראתה למזמינים בהנפקה בתחילת השנה עד כמה הם יצאו פריירים כשהזמינו אז בהנפקה. כעת בואו נבחן את שתי הסדרות.
אג"ח ג הוותיק הינו צמוד מדד וקצר יותר מבחינת מח"מ אבל השעבודים זהים. הפער בתשואות הוא כ-4.2%, גבוה משמעותית מכל ציפייה למדד ושוב מצביע על בעיות בהנפקות. אני יכול להמשיך ולהרחיב בנושא אך אני מאמין כי העברתי את המסר. בחלק לא קטן מההנפקות נרשמים הפסדים. אגרות החוב המונפקות נסחרות בדיסקאונט לא מבוטל ביחס לאג"ח דומה בשוק או ביחס אפילו לאג"ח אחר של החברה.
הסיבות למצב הלא נורמאלי שאני מוצא בשוק ההנפקות רבות. העיקרית בהן היא פשוטה - הציבור הרחב מתרחק מהשוק כולל משוק האג"ח שעל פניו עושה רושם חזק. מתחת לפני השטח שוק האג"ח אינו חזק באמת. גם כאן ישנה בריחה של הציבור. היא אינה מורגשת בשוק האג"ח הממשלתי ובשוק התל בונד כיוון שכאן המכירות מאוזנת על ידי המוסדיים, אלו מצידם "שומרים" על התשואות במדדי התל בונד והנפקות אלו הן המגרש הכמעט בלעדי של ספקולנטים שונים. טוב יעשה הציבור הרחב אם יתרחק מהן כיום, במרביתן נרשמים הפסדים ובמיעוטן יוצא הציבור בשן ועין.
עוד יגיעו ימים טובים יותר בשוק ההנפקות, זה יקרה כשהציבור יפסיק לברוח מהשוק.
מיכה צ'רניאק הוא מנהל להבה ניהול תיקי השקעות

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
