הנפקות האג"ח הקונצרני מצביעות על שוק שאינו בריא
העצבנות בשוק המניות נמשכת בארץ ובעולם, בעיקר בארה"ב. לאט לאט התחושה הפסימית משתלטת על המשקיעים בכלל ועל "המומחים" בפרט. מבחינתי האישית, ככל שהרטוריקה של מנתחי השווקים תהפוך לפסימית יותר כך אחוש נוח יותר להגדיל את ההשקעות במניות. וככל שהתחזיות יהפכו לקשות יותר כך אדע שאנחנו מתקרבים לרגע התיקון מעלה במחירי המניות.
אין לי ספק כי המשקיעים במניות, במיוחד אלו המשקיעים במניות ללא הגנות, עוברים תקופה קשה. אני מאמין כי השוואת מחירי המניות למחירי האג"ח הממשלתיות לטווח של עשר שנים דווקא אמורה להצביע על עדיפות לשוק המניות. אג"ח ממשלתי אמריקאי נסחר כיום בתשואה של 2.9% ל-10 שנים. תשואת הדיבידנד השנתית של המניות במדדים במובילים בארה"ב מתקרבת ל-2% לכן המניות אינן צריכות לעשות יותר מדי בשנה על מנת להכות ללא קושי את התשואות הצפויות מאג"ח אלו. מבחינתי, אם ישנה בועה היא במחיר האג"ח הממשלתיות בכל העולם. ברור לי כי בתקופות של אי ודאות השוק מתקשה לראות זאת, אבל מה יהיה לאחר התבהרות המצב?
שוק האג"ח משמש כמקום מפלט משוק המניות. השוק עושה רושם כמתפקד ומהווה משענת משמעותית לתיק סולידיים, אבל מתחת לפני השטח גם שוק זה מאותת על חולי. אתם שואלים כיצד אני כותב משפט כה קשה לשוק הממשיך להניב תשואות נאות גם בתקופות קשות לשוק המניות? ובכן, בואו נבחן יחד את שוק ההנפקות של האג"ח הקונצרני מהחודש האחרון.
להלן מספר סדרות אג"ח בהן היה גיוס בחודש האחרון
הגיוס בפטרוכימיים הוא חדש מלפני שבוע. אם נבדוק נגלה כי למזמינים מהציבור נגרמו הפסדים יפים בהנפקה. מחיר אג"ח ה' בהנפקה עמד על 99 ואילו אג"ח ו' מחירו היה 100. כלומר יש כאן הפסדים העולים על 3% למזמינים מהציבור תוך ימים ספורים. אם נשווה את התשואות על אג"ח ה' לתשואות של אג"ח ד' שהינו אג"ח ותיק נגלה כי שתי הסדרות בעלות מח"מ הדומה ופער התשואה עומד על למעלה מ-4% שנתי. גם אם נתעלם מכך שאג"ח ה' הינו בריבית משתנה (כיום ישנה בריחה מבוהלת של הציבור מאג"ח שקלי בריבית משנה, הבריחה היא כה קיצונית עד שסדרות רבות של אג"ח שקלי בריבית משתנה נסחרות בתשואות גבוהות יותר מאג"ח שקליות בריבית קבועה). פער זה הינו גבוה משמעותית מרמת האינפלציה החזויה לשנים הקרובות ועומדת סביב 2.5% בשנה. אומנם לטובת אג"ח ד' שיעבוד על מניות בזן, וכמובן יש לכך חשיבות מכרעת אבל הדירוג אינו לוקח בחשבון את השעבוד ונראה כי השוק "אינו מסכים" עם דירוג A - שניתן לחברה, לפחות לא בסדרות שהונפקו כעת.
אמנם הדירוג של אלוני חץ גבוה מעט יותר מזה של אלקטרה נדלן ג' (A לעומת A-) אבל מח"מ מעט ארוך ותחומי פעילות דומים למדי מאפשרים לערוך השוואה.
בסוף יוני בוצעה הרחבת סדרה באג"ח אלקטרה נדל"ן ג. ההרחבה בוצעה במחיר 101 כלומר שוב נוצר הפסד בהנפקה. פער תשואת של 2.2% בשנה בין שתי החברות (התשואה באג"ח אלקטרה גבוה ב-60% מזו של אלוני חץ ו) מצביע על הבדלי תשואות חריגים כשהשוני העיקרי כאן הוא ההרחבה האחרונה באלקטרה והעבודה שאג"ח אלוני חץ ו נסחר במסגרת התל בונד 20 וזה איך אומר בזהירות נסחר "יקר מעט" .
דלק אנרגיה ד' (יחד עם דלק אנרגיה ה') הונפקו לפני ימים במסגרת הרחבת סדרה. ומדובר בהנפקה מרגיזה במיוחד. ראשית זו הרחבה להנפקה מלפני חמישה חודשים בלבד. ההנפקה בוצעה במחיר נמוך בכ-4% לעומת מחיר הסגירה מלפני חמישה חודשים. אתם קולטים? זאת החברה בעצם הראתה למזמינים בהנפקה בתחילת השנה עד כמה הם יצאו פריירים כשהזמינו אז בהנפקה. כעת בואו נבחן את שתי הסדרות.
אג"ח ג הוותיק הינו צמוד מדד וקצר יותר מבחינת מח"מ אבל השעבודים זהים. הפער בתשואות הוא כ-4.2%, גבוה משמעותית מכל ציפייה למדד ושוב מצביע על בעיות בהנפקות. אני יכול להמשיך ולהרחיב בנושא אך אני מאמין כי העברתי את המסר. בחלק לא קטן מההנפקות נרשמים הפסדים. אגרות החוב המונפקות נסחרות בדיסקאונט לא מבוטל ביחס לאג"ח דומה בשוק או ביחס אפילו לאג"ח אחר של החברה.
הסיבות למצב הלא נורמאלי שאני מוצא בשוק ההנפקות רבות. העיקרית בהן היא פשוטה - הציבור הרחב מתרחק מהשוק כולל משוק האג"ח שעל פניו עושה רושם חזק. מתחת לפני השטח שוק האג"ח אינו חזק באמת. גם כאן ישנה בריחה של הציבור. היא אינה מורגשת בשוק האג"ח הממשלתי ובשוק התל בונד כיוון שכאן המכירות מאוזנת על ידי המוסדיים, אלו מצידם "שומרים" על התשואות במדדי התל בונד והנפקות אלו הן המגרש הכמעט בלעדי של ספקולנטים שונים. טוב יעשה הציבור הרחב אם יתרחק מהן כיום, במרביתן נרשמים הפסדים ובמיעוטן יוצא הציבור בשן ועין.
עוד יגיעו ימים טובים יותר בשוק ההנפקות, זה יקרה כשהציבור יפסיק לברוח מהשוק.
מיכה צ'רניאק הוא מנהל להבה ניהול תיקי השקעות

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם
ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.
מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.
הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.
היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- פיירפליי מזנקת 8% לאחר התרחבות לסקטור הביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- "מחירי הדירות יעלו ב-6% בשנה הבאה" - על מה מתבסס מנכ"ל אאורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
