הנפקות האג"ח הקונצרני מצביעות על שוק שאינו בריא

מיכה צ'רניאק מלהבה בית השקעות הוא סוקר מספר אג"חים ומצפה לימים טובים יותר
מיכה צרניאק |

העצבנות בשוק המניות נמשכת בארץ ובעולם, בעיקר בארה"ב. לאט לאט התחושה הפסימית משתלטת על המשקיעים בכלל ועל "המומחים" בפרט. מבחינתי האישית, ככל שהרטוריקה של מנתחי השווקים תהפוך לפסימית יותר כך אחוש נוח יותר להגדיל את ההשקעות במניות. וככל שהתחזיות יהפכו לקשות יותר כך אדע שאנחנו מתקרבים לרגע התיקון מעלה במחירי המניות.

אין לי ספק כי המשקיעים במניות, במיוחד אלו המשקיעים במניות ללא הגנות, עוברים תקופה קשה. אני מאמין כי השוואת מחירי המניות למחירי האג"ח הממשלתיות לטווח של עשר שנים דווקא אמורה להצביע על עדיפות לשוק המניות. אג"ח ממשלתי אמריקאי נסחר כיום בתשואה של 2.9% ל-10 שנים. תשואת הדיבידנד השנתית של המניות במדדים במובילים בארה"ב מתקרבת ל-2% לכן המניות אינן צריכות לעשות יותר מדי בשנה על מנת להכות ללא קושי את התשואות הצפויות מאג"ח אלו. מבחינתי, אם ישנה בועה היא במחיר האג"ח הממשלתיות בכל העולם. ברור לי כי בתקופות של אי ודאות השוק מתקשה לראות זאת, אבל מה יהיה לאחר התבהרות המצב?

שוק האג"ח משמש כמקום מפלט משוק המניות. השוק עושה רושם כמתפקד ומהווה משענת משמעותית לתיק סולידיים, אבל מתחת לפני השטח גם שוק זה מאותת על חולי. אתם שואלים כיצד אני כותב משפט כה קשה לשוק הממשיך להניב תשואות נאות גם בתקופות קשות לשוק המניות? ובכן, בואו נבחן יחד את שוק ההנפקות של האג"ח הקונצרני מהחודש האחרון.

להלן מספר סדרות אג"ח בהן היה גיוס בחודש האחרון

הגיוס בפטרוכימיים הוא חדש מלפני שבוע. אם נבדוק נגלה כי למזמינים מהציבור נגרמו הפסדים יפים בהנפקה. מחיר אג"ח ה' בהנפקה עמד על 99 ואילו אג"ח ו' מחירו היה 100. כלומר יש כאן הפסדים העולים על 3% למזמינים מהציבור תוך ימים ספורים. אם נשווה את התשואות על אג"ח ה' לתשואות של אג"ח ד' שהינו אג"ח ותיק נגלה כי שתי הסדרות בעלות מח"מ הדומה ופער התשואה עומד על למעלה מ-4% שנתי. גם אם נתעלם מכך שאג"ח ה' הינו בריבית משתנה (כיום ישנה בריחה מבוהלת של הציבור מאג"ח שקלי בריבית משנה, הבריחה היא כה קיצונית עד שסדרות רבות של אג"ח שקלי בריבית משתנה נסחרות בתשואות גבוהות יותר מאג"ח שקליות בריבית קבועה). פער זה הינו גבוה משמעותית מרמת האינפלציה החזויה לשנים הקרובות ועומדת סביב 2.5% בשנה. אומנם לטובת אג"ח ד' שיעבוד על מניות בזן, וכמובן יש לכך חשיבות מכרעת אבל הדירוג אינו לוקח בחשבון את השעבוד ונראה כי השוק "אינו מסכים" עם דירוג A - שניתן לחברה, לפחות לא בסדרות שהונפקו כעת.

אמנם הדירוג של אלוני חץ גבוה מעט יותר מזה של אלקטרה נדלן ג' (A לעומת A-) אבל מח"מ מעט ארוך ותחומי פעילות דומים למדי מאפשרים לערוך השוואה.

בסוף יוני בוצעה הרחבת סדרה באג"ח אלקטרה נדל"ן ג. ההרחבה בוצעה במחיר 101 כלומר שוב נוצר הפסד בהנפקה. פער תשואת של 2.2% בשנה בין שתי החברות (התשואה באג"ח אלקטרה גבוה ב-60% מזו של אלוני חץ ו) מצביע על הבדלי תשואות חריגים כשהשוני העיקרי כאן הוא ההרחבה האחרונה באלקטרה והעבודה שאג"ח אלוני חץ ו נסחר במסגרת התל בונד 20 וזה איך אומר בזהירות נסחר "יקר מעט" .

דלק אנרגיה ד' (יחד עם דלק אנרגיה ה') הונפקו לפני ימים במסגרת הרחבת סדרה. ומדובר בהנפקה מרגיזה במיוחד. ראשית זו הרחבה להנפקה מלפני חמישה חודשים בלבד. ההנפקה בוצעה במחיר נמוך בכ-4% לעומת מחיר הסגירה מלפני חמישה חודשים. אתם קולטים? זאת החברה בעצם הראתה למזמינים בהנפקה בתחילת השנה עד כמה הם יצאו פריירים כשהזמינו אז בהנפקה. כעת בואו נבחן את שתי הסדרות.

אג"ח ג הוותיק הינו צמוד מדד וקצר יותר מבחינת מח"מ אבל השעבודים זהים. הפער בתשואות הוא כ-4.2%, גבוה משמעותית מכל ציפייה למדד ושוב מצביע על בעיות בהנפקות. אני יכול להמשיך ולהרחיב בנושא אך אני מאמין כי העברתי את המסר. בחלק לא קטן מההנפקות נרשמים הפסדים. אגרות החוב המונפקות נסחרות בדיסקאונט לא מבוטל ביחס לאג"ח דומה בשוק או ביחס אפילו לאג"ח אחר של החברה.

הסיבות למצב הלא נורמאלי שאני מוצא בשוק ההנפקות רבות. העיקרית בהן היא פשוטה - הציבור הרחב מתרחק מהשוק כולל משוק האג"ח שעל פניו עושה רושם חזק. מתחת לפני השטח שוק האג"ח אינו חזק באמת. גם כאן ישנה בריחה של הציבור. היא אינה מורגשת בשוק האג"ח הממשלתי ובשוק התל בונד כיוון שכאן המכירות מאוזנת על ידי המוסדיים, אלו מצידם "שומרים" על התשואות במדדי התל בונד והנפקות אלו הן המגרש הכמעט בלעדי של ספקולנטים שונים. טוב יעשה הציבור הרחב אם יתרחק מהן כיום, במרביתן נרשמים הפסדים ובמיעוטן יוצא הציבור בשן ועין.

עוד יגיעו ימים טובים יותר בשוק ההנפקות, זה יקרה כשהציבור יפסיק לברוח מהשוק.

מיכה צ'רניאק הוא מנהל להבה ניהול תיקי השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.    

מחירי הדירות בקריית טבעון

מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית. 

לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.