הנפקות האג"ח הקונצרני מצביעות על שוק שאינו בריא
העצבנות בשוק המניות נמשכת בארץ ובעולם, בעיקר בארה"ב. לאט לאט התחושה הפסימית משתלטת על המשקיעים בכלל ועל "המומחים" בפרט. מבחינתי האישית, ככל שהרטוריקה של מנתחי השווקים תהפוך לפסימית יותר כך אחוש נוח יותר להגדיל את ההשקעות במניות. וככל שהתחזיות יהפכו לקשות יותר כך אדע שאנחנו מתקרבים לרגע התיקון מעלה במחירי המניות.
אין לי ספק כי המשקיעים במניות, במיוחד אלו המשקיעים במניות ללא הגנות, עוברים תקופה קשה. אני מאמין כי השוואת מחירי המניות למחירי האג"ח הממשלתיות לטווח של עשר שנים דווקא אמורה להצביע על עדיפות לשוק המניות. אג"ח ממשלתי אמריקאי נסחר כיום בתשואה של 2.9% ל-10 שנים. תשואת הדיבידנד השנתית של המניות במדדים במובילים בארה"ב מתקרבת ל-2% לכן המניות אינן צריכות לעשות יותר מדי בשנה על מנת להכות ללא קושי את התשואות הצפויות מאג"ח אלו. מבחינתי, אם ישנה בועה היא במחיר האג"ח הממשלתיות בכל העולם. ברור לי כי בתקופות של אי ודאות השוק מתקשה לראות זאת, אבל מה יהיה לאחר התבהרות המצב?
שוק האג"ח משמש כמקום מפלט משוק המניות. השוק עושה רושם כמתפקד ומהווה משענת משמעותית לתיק סולידיים, אבל מתחת לפני השטח גם שוק זה מאותת על חולי. אתם שואלים כיצד אני כותב משפט כה קשה לשוק הממשיך להניב תשואות נאות גם בתקופות קשות לשוק המניות? ובכן, בואו נבחן יחד את שוק ההנפקות של האג"ח הקונצרני מהחודש האחרון.
להלן מספר סדרות אג"ח בהן היה גיוס בחודש האחרון
הגיוס בפטרוכימיים הוא חדש מלפני שבוע. אם נבדוק נגלה כי למזמינים מהציבור נגרמו הפסדים יפים בהנפקה. מחיר אג"ח ה' בהנפקה עמד על 99 ואילו אג"ח ו' מחירו היה 100. כלומר יש כאן הפסדים העולים על 3% למזמינים מהציבור תוך ימים ספורים. אם נשווה את התשואות על אג"ח ה' לתשואות של אג"ח ד' שהינו אג"ח ותיק נגלה כי שתי הסדרות בעלות מח"מ הדומה ופער התשואה עומד על למעלה מ-4% שנתי. גם אם נתעלם מכך שאג"ח ה' הינו בריבית משתנה (כיום ישנה בריחה מבוהלת של הציבור מאג"ח שקלי בריבית משנה, הבריחה היא כה קיצונית עד שסדרות רבות של אג"ח שקלי בריבית משתנה נסחרות בתשואות גבוהות יותר מאג"ח שקליות בריבית קבועה). פער זה הינו גבוה משמעותית מרמת האינפלציה החזויה לשנים הקרובות ועומדת סביב 2.5% בשנה. אומנם לטובת אג"ח ד' שיעבוד על מניות בזן, וכמובן יש לכך חשיבות מכרעת אבל הדירוג אינו לוקח בחשבון את השעבוד ונראה כי השוק "אינו מסכים" עם דירוג A - שניתן לחברה, לפחות לא בסדרות שהונפקו כעת.
אמנם הדירוג של אלוני חץ גבוה מעט יותר מזה של אלקטרה נדלן ג' (A לעומת A-) אבל מח"מ מעט ארוך ותחומי פעילות דומים למדי מאפשרים לערוך השוואה.
בסוף יוני בוצעה הרחבת סדרה באג"ח אלקטרה נדל"ן ג. ההרחבה בוצעה במחיר 101 כלומר שוב נוצר הפסד בהנפקה. פער תשואת של 2.2% בשנה בין שתי החברות (התשואה באג"ח אלקטרה גבוה ב-60% מזו של אלוני חץ ו) מצביע על הבדלי תשואות חריגים כשהשוני העיקרי כאן הוא ההרחבה האחרונה באלקטרה והעבודה שאג"ח אלוני חץ ו נסחר במסגרת התל בונד 20 וזה איך אומר בזהירות נסחר "יקר מעט" .
דלק אנרגיה ד' (יחד עם דלק אנרגיה ה') הונפקו לפני ימים במסגרת הרחבת סדרה. ומדובר בהנפקה מרגיזה במיוחד. ראשית זו הרחבה להנפקה מלפני חמישה חודשים בלבד. ההנפקה בוצעה במחיר נמוך בכ-4% לעומת מחיר הסגירה מלפני חמישה חודשים. אתם קולטים? זאת החברה בעצם הראתה למזמינים בהנפקה בתחילת השנה עד כמה הם יצאו פריירים כשהזמינו אז בהנפקה. כעת בואו נבחן את שתי הסדרות.
אג"ח ג הוותיק הינו צמוד מדד וקצר יותר מבחינת מח"מ אבל השעבודים זהים. הפער בתשואות הוא כ-4.2%, גבוה משמעותית מכל ציפייה למדד ושוב מצביע על בעיות בהנפקות. אני יכול להמשיך ולהרחיב בנושא אך אני מאמין כי העברתי את המסר. בחלק לא קטן מההנפקות נרשמים הפסדים. אגרות החוב המונפקות נסחרות בדיסקאונט לא מבוטל ביחס לאג"ח דומה בשוק או ביחס אפילו לאג"ח אחר של החברה.
הסיבות למצב הלא נורמאלי שאני מוצא בשוק ההנפקות רבות. העיקרית בהן היא פשוטה - הציבור הרחב מתרחק מהשוק כולל משוק האג"ח שעל פניו עושה רושם חזק. מתחת לפני השטח שוק האג"ח אינו חזק באמת. גם כאן ישנה בריחה של הציבור. היא אינה מורגשת בשוק האג"ח הממשלתי ובשוק התל בונד כיוון שכאן המכירות מאוזנת על ידי המוסדיים, אלו מצידם "שומרים" על התשואות במדדי התל בונד והנפקות אלו הן המגרש הכמעט בלעדי של ספקולנטים שונים. טוב יעשה הציבור הרחב אם יתרחק מהן כיום, במרביתן נרשמים הפסדים ובמיעוטן יוצא הציבור בשן ועין.
עוד יגיעו ימים טובים יותר בשוק ההנפקות, זה יקרה כשהציבור יפסיק לברוח מהשוק.
מיכה צ'רניאק הוא מנהל להבה ניהול תיקי השקעות

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
