חוסר האיזון בייצוא הישראלי כגורם סיכון עתידי

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משרטטים תמונה מעניינת לגבי סחר החוץ הישראלי בחודשים האחרונים
 | 
telegram

הטכנולוגיה העילית, המהווה מחצית מהייצוא התעשייתי הישראלי, ועליה גאוותו, נושאת כמעט לבדה בעול הייצור והייצוא; שאר הטכנולוגיות (מעורבת עילית, המהווה 30% מהייצוא, מעורבת - מסורתית, 16% ומסורתית, 5%) גוררות יחדיו את התעשייה הישראלית כלפי מטה. (ראה תרשים).
קבוצת הטכנולוגיה העילית מגוונת וכוללת תרופות, ציוד תקשורתי, רפואי, בקרה ומדעי, רכיבים אלקטרוניים ומחשבים.



ללא הטכנולוגיה העילית, פחת הייצוא התעשייתי ב-12.5% (להלן - בקצב שנתי) בשלושת החודשים האחרונים. קצב העלייה בייצור בשאר קבוצות הטכנולוגיה הסתכם ב-1/5 בלבד מקצב העלייה בייצור בטכנולוגיה העילית!
זאת ועוד, בשל העובדה שתשומות העבודה בתעשיות העיליות נמוכות בהשוואה לתעשיות האחרות, תוספות התעסוקה הנובעות מהן נמוכות יותר.
בנוסף, נהנית הטכנולוגיה העילית מהתייקרות נמוכה יותר בתשומות הייצור וחומרי הגלם, הודות לטיבן הטכנולוגי המתקדם של התשומות הללו.

תופעה זו לא מפתיעה, שכן הייצוא הטכנולוגי העילי מופנה ברובו לארצות הברית (הקשר ההדוק בינו לבין מדד Tech pulse האמריקאי מראה זאת היטב). המשבר שם מתמקד בתחומים שאינם קשורים במישרין לתעשייה העילית, כגון המסחר הקמעוני, הרכב, הבנייה והדיור. אתמול דווח בסקר מנהלי הרכש האמריקאי שחברות בתחום ייצור חשמל ורכיביו לדוגמא, ממשיכות להתלונן על עיכובים במסירות מספקים, לנוכח עלייה בהזמנות החדשות ובצבר ההזמנות שברשותן.

מנגד, שאר הטכנולוגיות תלויות יותר בשוקי אירופה. הפיחות באירו כנגד השקל מקשה על התחרות מול יצואנים אירופיים, והמשבר ביבשת מגביל את הוצאות משקי הבית והחברות ואת ההזמנות מחו"ל. נראה כי בייצוא התעשייתי הישראלי מתפתח חוסר איזון - בעיה לא פשוטה למשק קטן ופתוח כמו המשק הישראלי. ההזמנות בחו"ל לתעשייה המקומית חשובות מאוד לתוצר ולתעסוקה. בשל התלות המתפתחת במגזר אחד (חשוב ובעל יתרון יחסי למשק ככל שיהיה), הסיכון הניצב בפני הייצוא התעשייתי הישראלי עלול לגדול.

כך, אם ארצות הברית תיקלע למשבר נוסף (האינדיקציות האחרונות אמנם טרם מראות זאת, אך גם אינן מעודדות) ואירופה לא תחזק את הביקושים בגבולותיה (שחלק לא מבוטל מהם מופנה למשקים מתעוררים), עלול הייצוא להנזק מאוד. לנושא זה חשיבות רבה בהקשרים שונים. אחד מהם הוא מדיניות הריבית. מבחינת זו מגבלה פוטנציאלית על המשך, עיתוי וקצב נרמול הריבית במשק.

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה של מזרחי-טפחות.

*** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות