מי שלא מכיר את רחוב סנהדרין ברמת גן לא ראה רחוב צר מימיו

רח' סנהדרין ברמת גן: בקושי עוברת בו מכונית ורצוי שהיא תהיה מיני מינור. להגדיל את השמחה? הרחוב הזה הוא גם רחוב ללא מוצא והכניסה היחידה אליו היא מרחוב הרוא"ה.

נו נו...איך לא...הרימו שם עכשיו בניינים בגובה של 10 קומות שעומדים כחומה בצורה וסותמים בצורה מסודרת את כל האור והאוויר בשורות הבתים הסמוכות.

בוא ננסה לעשות חשבון פשוט. דחפו לרח' הזה עוד כ-120 משפחות עם עוד 120כלי רכב. אתם בטח מתארים לכם מה יקרה שם כל בוקר כשרוצים לצאת לבתי הספר ולעבודה, ומה יקרה שם בשעות אחר הצהריים.

פ - ח - ד!!!

הרי ברור לכם שאת הכביש לא הרחיבו כי אין לאן. אני רק שאלה.. איך קורה כזה דבר?! איך קורה כזה דבר בעיר מתוקנת במדינה נאורה. האם כולם חרשים? עיוורים? או כולם מקבלים שילומים מתחת לשולחן או מעליו?

איך עובדת השיטה הזאת, המאפשרת לכזה פשע אורבני להתרחש? כן כן. יש מילים בעברית. זה נקרא פשע אורבני! יענו בשם הקדמה והחזון (ואולי גם תאוות בצע), הכיצד מחסלים לאנשים חיים שלמים! וגוזרים עליהם שנים של אפלה, צפיפות ועליבות.

מי שלא מבין...אנחנו מדברים כאן על ירידה באיכות החיים ולא להפך. אני מציעה שמי שאישר את התכנית הזאת, החוצפן הזה, שינסה אחד משניים:

או לגור בבית שסמוך למפלצות בקומת הקרקע ולחוות מידי יום איך חיה חפרפרת. האופציה השנייה המוצעת, לנסות להיכנס או לצאת מהרחוב או אליו, בשבע וחצי בבוקר או לחילופין אם הוא מעדיף, בחמש אחה"צ. טוב, אני יודעת שאני לא פוליטיקלי ולא קורקט וטוב שכך.

אני מקווה שהמסר יחלחל לדרגים הנכונים ותהיה לנו שנה נהדרת. ואולי קצת יותר מתוכננת.

הכותבת היא ברברה דרזין, מעצבת פנים מסטודיו ברזין-שוהם להכשרת מעצבי פנים