הסיכונים האורבים לצמיחה הגלובלית - הם שלובים
מצבה של הכלכלה הגלובלית מושפע מההתפתחויות במדינות המובילות המפותחות (ארה"ב, גוש האירו ויפן) והמתפתחות (סין והודו). כדי להעריך את תרומתן הצפויה של מדינות אלו לצמיחה הגלובלית, יש לבחון את הסיכונים והסיכויים המאפיינים אותן. בעוד שברוב המדינות המפותחות הבעיות הן בעיקר של צמיחה נמוכה, חששות לדפלציה וחובות עצומים, במדינות המפותחות התמונה היא כמעט הפוכה, צמיחה גבוהה, חששות לאינפלציה וחובות נמוכים יותר.
בתרשים מוצג התוצר לנפש של מדינות מפותחות (ביניהן ישראל) ומדינות מתפתחות. הפערים הגדולים בתוצר לנפש ביניהן מתבטא, כצפוי, בשיעורי צמיחה נמוכים במדינות המפותחות בהשוואה לשיעורי צמיחה גבוהים (מאוד) במדינות המתפתחות. כך, על פי קרן המטבע הבינלאומית, בארה"ב, בגוש האירו וביפן צפויים שיעורי הצמיחה בשנה הנוכחית להיות 3.3%, 1% ו-2.4%, בהתאמה, ובשנה הבאה אף פחות מכך, כאשר בסין ובהודו הם צפויים לעמוד בשנה הנוכחית על 10.5% ו-9.4%, בהתאמה, ומעט פחות בשנה הבאה.
בראייה רחבה יותר, מעריכה קרן המטבע הבינלאומית כי שיעור הצמיחה של המדינות המפותחות יעמוד על 2.6% וזה של המדינות המתפתחות על 6.8%, כך שהתוצר העולמי יצמח השנה ב-4.6%. מכיוון שהתוצר לנפש במדינות המפותחות הוא יחסית נמוך כמו גם משקל יחסית נמוך (בדרך כלל) של הצריכה פרטית ביחס לתוצר, הרי במדינות אלו צפויה צמיחה כלכלית גבוהה גם בשנים הקרובות. יתירה מכך, בעוד שאוכלוסיית ארה"ב, יפן והאיחוד האירופי מהוות כ-14% מסך האוכלוסייה העולמית, אוכלוסיית סין והודו מהוות כ-37%. המשמעות היא שבשנים הבאות, בהן צפויה צמיחה נמוכה במדינות המפותחות המובילות, לסין ולהודו יהיה תפקיד מרכזי בקביעת הצמיחה הגלובלית, אף מעבר לתפקידן בשנים האחרונות.
האינפלציה בשנה האחרונה בשלושת הגושים המפותחים הגדולים נמוכה משמעותית מהיעדים הפורמלים והלא פורמלים. ביפן קיימת דפלציה מזה מספר שנים, כאשר בשנה האחרונה ישנה דפלציה של כאחוז, ובארה"ב וגוש האירו אינפלציית הליבה נמוכה ועומדת על כאחוז. בארה"ב אף עלו בתקופה האחרונה החששות מפני דפלציה.
בהתאם לכך, הריביות בשלושת הגושים הללו נמוכות (בגוש האירו) עד אפסיות (יפן וארה"ב). על פי הנתונים של החודשים האחרונים, נראה כי הלחצים האינפלציוניים ימשיכו להיות נמוכים, בין היתר מחולשה מתמשכת בשוקי העבודה, ולכן המדיניות המוניטרית בשלושת הגושים הללו צפויה להיות מרחיבה עוד תקופה ארוכה. בסין והודו המצב שונה לחלוטין, שם אחד מהסיכונים המרכזיים היא האינפלציה - בסין היא עמדה בשנה האחרונה על כ-3.5% ובהודו על כ-10%. כתוצאה מכך במדינות אלו חלה מגמה של עלייה בריבית לרמה של 5.3% בסין ו-6% בהודו.
סיכון מרכזי נוסף, שעליו כבר דובר רבות, הוא היקף החובות הפיסקליים בעיקר במדינות המפותחות. כדי להבין את גודל הבעיה, די להזכיר כי חובה של ממשלת ארה"ב הוא כ-100% תוצר ביפן הוא חצה את גבול ה-200% ובגרמניה הוא עומד על מעט פחות מ-80%. במדינות המתפתחות בעיה זו פחותה יותר, אם כי ישנן מדינות כדוגמת הודו שחובן הפיסקלי הוא גבוה מאוד. בסין החוב הממשלתי הוא יחסית נמוך, אך עקב המשבר הפיננסי הוא צפוי לצמוח בקצב מואץ, מה גם שחלק מהסיכון המערכתי בסין נותר בידי הבנקים.
למרות שבחלוקה למדינות מפותחות ומתפתחות הסיכויים והסיכונים ברובם נראים שונים, להשפעות ההדיות ביניהן ישנו משקל רב על הצמיחה הגלובלית. כך לדוגמא חלק ניכר מהיצוא הסיני הוא לארה"ב (כ-20%), האיחוד האירופי (כ-20%) ויפן (8.3%), והיצוא האמריקאי, לאחר קנדה ומקסיקו הוא לסין (6.6%) ויפן (4.8%). מכאן, למרות שקצבי הצמיחה במדינות המתפתחות ימשיך להיות גבוה, הרי הוא יהיה מתואם חיובית עם קצבי המדינות המפותחות. לגבי המשק הישראלי, הצמיחה בשנה הנוכחית ובשנה הבאה צפויה להיות גבוהה מרוב קצבי הצמיחה במשקים המפותחים. חלק מכך יתאפשר על ידי תהליך, שעל פי בנק ישראל, החל לאחרונה - הסטת חלק מהיצוא הישראלי ממדינות אירופה וארה"ב למדינות אסיה ומדינות מתפתחות אחרות.
מאת: ד"ר יוסי מעלם כלכלן המאקרו הראשי בבית ההשקעות אנליסט
