דעה/ CARRY TRADE: הסכנות באסטרטגיה וכאבי הראש של ראשי הכלכלות בעולם

מה הסכנה ב-CARRY TRADE?, איזה סוגים יש? ומדוע זה כה מטריד את קברניטי המשקים המערביים.

כדי להרוויח כסף צריך מנהל ההשקעות/סוחר לעבוד קשה מאוד, לנתח הרבה נתונים (הן מיקרו והן מאקרו) ,להבין בכלכלה, פסיכולוגיה, מסחר ולנסות ולתזמן אירועים בצורה כמעט בלתי אפשרית.

להוציא מסחר בניגזרים, יחפש מנהל ההשקעות השקעות שיניבו לו רווח לאורך זמן ללא צורך לתזמן, ולקנות/למכור את התיק בצורה תדירה. השקעות לפי אכן נותנות את הפיתרון אך בדר"כ מאופיינות בתשואה נמוכה או בסיכוי ריאלי לאי פירעון...

בעסקאות C-T בעצם מצא מנהל ההשקעות המודרני (שאינו מוגבל בהשקעה מסורתית) את הפיתרון לרוב בעיותיו... הוא יכול לבצע השקעה בשוק/מכשיר בעל לפדיון גבוהה ולממן זאת ע"י שוק/מכשיר בעל תשואה לפידיון נמוכה יותר. בדרך זאת לא רק שהוא בונה "פיקדון" בעל גבוהה, הוא גם מממן זאת ע"י מכשיר בשורט אשר יוצר לו הלוואה בריבית נמוכה יותר...

אכן ההפרש בין ריבית ההלוואה לריבית ההפקדה לא גבוהה במיוחד (בדר"כ 2% - 3%) אך אם אין צורך בהון עצמי (ההלוואה מממנת את הפקדון) הרי שניתן למנף זאת כול עוד הברוקר יאשר את הביטחונות ואז הפרש תשואה של כ-2.5% נראה מעניין הרבה יותר כשממנפים זאת פי 2.5, 5, 10 או 20...

בצורה זאת לא צריך מנהל ההשקעות לתזמן שינויי מחיר אלה לחכות תקופה מסויימת ולספוג אם צריך מחירי MTM עד שהפרש הריביות יעשה את שלו...
נהוג לחלק עסקאות אלו ל-3 חלקים ראשיים:
1.מוכרים מטבע בעל ריבית נמוכה וקונים בכסף מטבע בעל ריבית גבוהה.
2.מוכרים בחסר ממשלתי לשנה ובכסף קונים אג"ח ממשלתי ל10 שנים.
3.מוכרים בחסר אג"ח קונצרני מפוזר בעל תשואה נמוכה (תלבונד20) וקונים בכסף אג"ח מפוזר בעל תשואה גבוהה (תלבונד40).
כל קבוצה ניתנת לחלוקה משנית נוספת אך המעניין הוא שיש הפרשי ריבית וזמן לטובת המחזיק באסטרטגיה בשל המינוף הגבוהה.

אסטרטגיות אלה מקובלות על הרבה קרנות גידור ושחקני , וזרימת ההון מקנה לראשונות אף רווח הון לא צפוי כיוון שככול שניכנס כסף אליהם, וככול שגדל המינוף והתיאבון בהם כך גם מרוויחים רווח הון נוסף אלו שנכנסו ראשונים לאסטרטגיות אלה.

המסוכן והמטריד בעסקאות אלו שהכניסה אליהם נעשית בדר"כ לאט לאט, לאורך זמן בצורה מדודה, אך כאשר מתחיל אירוע שלילי ההולך נגד כיוון ההשקעה ומסב נזק של שערוך הגדל מאוד בגלל אפקט המינוף, צריכים מחזיקי האסטרטגיה לפרום את חלקה או כולה בפרק זמן קצר תוך לחץ חזק על מחירי הנכסים המשתתפים באסטרטגיה ושחיקה מהירה בהון המשמש גם כמרג'ין על אסטרטגיות אלה ואז חוזר חלילה מעגל הקסמים בניצוחו של הברוקר בו מתנהלת הפוזיציה.

בצורה זו נלחצו מחירי ה-CDO לדוגמא במשבר הסבפריים וכן מטבעות במדינות אשר היוו גורם מממן קלאסי באסטרטגיות אלה...

הפתרון לבעיות מסוג זה הוא המודעות והמינון, מודעות לנגידי הבנקים המרכזיים והמפקחים הכלליים לסוג סיכון זה ומינון הוא ניהול הסיכונים וגודל המרג'ין הן בצד לוקח המינוף והן בצד המספק אותו. ככול שהידע והמסחר ייגדלו באסטרטגיות אלו הרי יהיו מי שיעיזו ללכת נגד (NEGATIV C-T) ולמתן את הופעת מינוף יתר באסטרטגיות אלו.