זה מתחיל: השותפות בלוויתן דיווחו כי ה'סדקו אקספרס' החלה בקידוח

סוף כל סוף הגיעה הבשורה הרשמית לה המתינו משקיעי חברות חיפושי הגז והנפט אבנר יהש, דלק קידוחים יהש ורציו יהש. אסדת הקידוח 'סדקו אקספרס' (Sedco Express) ששכרה נובל אנרג'י מחברת טראנסאושן (Transocean) הגיעה לאתר קידוח "לווייתן 1" שברשיון רחל והחלה בביצוע הקידוח.

לאורך הימים האחרונים נשמעו הערכות בשוק, לפיהן האסדה כבר הגיעה ארצה, אך לא ניתן להן שום תוקף רשמי. היום כאמור הגיעה ההודעה הרשמית מטעם נובל אנרגי, מפעילת פרויקט החיפושים ברישיונות רציו - ים (רחל, עמית, חנה דוד וערן).

לדברי גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה "אנו מתחילים היום את הקידוח העמוק ביותר שנקדח אי פעם באזור". עוד הוא הוסיף כי "הצלחת הקידוח תחזק באופן ניכר את עצמאותנו האנרגטית ותתרום לכלכלת ישראל, באופן שיבסס את מעמדה הגיאו- פוליטי".

התקציב הכולל, שאושר על ידי השותפים, לצורך ביצוע קידוח "לווייתן 1" מוערך בכ- 150 מיליון דולר (כולל עלויות השינוע הצפויות של אסדות הקידוח) כאשר הפוטנציאל למציאת עומד על BCM 453 גז טבעי. תקציב זה אינו כולל עלות ביצוע מבחני הפקה, אשר אם יוחלט על ביצועם, יאושרו על ידי השותפים במסגרת תקציב נפרד.

קידוח "לווייתן 1" מתוכנן להיקדח ברשיון רחל כאמור, כ-135 קילומטר מערבית לחיפה במים עמוקים של כ-1,634 מטר. הקידוח מתוכנן להיקדח לשלוש מטרות ולעומק סופי של כ-7,200 מטר (כולל עומק המים) ולהימשך כחמישה חודשים.

אסדת הקידוח היא בעלת יכולת ייצוב עצמית, דבר המאפשר לה התמקמות והתחלה מהירה בפעולת הקידוח. עם סיום פעילות האסדה ב"לווייתן 1", ה-Sedco Express צפויה לעבור לביצוע קידוחי הפיתוח בפרוייקט תמר.

על כך אמר תדמור: "עם סיום הקידוח תחל האסדה את פיתוח ביצוע קידוחי הפיתוח של פרוייקט תמר, אשר מבטיח גז טבעי איכותי, כחול לבן, למשק הישראלי לעשרות שנים קדימה".

בעולם מפתחים ציפיות

הבשורה מגיעה יום אחד בלבד לאחר התשבוחות שקיבל הפרויקט ב'וול סטריט ג'ורנל'. שם מכנים את פרויקט הקידוח שמתבצע בחופי ישראל כאחד המבטיחים שנראו בשנים האחרונות.

עוד הם מציינים כי במידה ובמאגר קיימת כמות הנפט הפוטנציאלית, המוערכת ב-16 מיליארד רגל מעוקב (TCF) של גז טבעי, הדבר יספק את צרכיה של מדינת ישראל למשך לא פחות מ-100 שנים.

נזכיר כי מטרת הקידוח הינה לבחון האם מבנה "לווייתן" אכן מכיל עתודות ענקיות של גז, זאת לאחר שסקרים סיסמיים שבוצעו בשטחי הצביעו כי קיימת הסתברות גיאולוגית של 50% למציאת הידרוקרבונים.