מע"מ בהשכרת דירת נופש לתייר

דירת נופש מושכרת לתיירים מחו"ל.

השאלות:

1. האם ההכנסה פטורה ממע"מ?
2. האם ניתן לנכות תשומות, כגון חשמל ואחזקה, מהכנסה זו?

רו"ח אבי ביבי משיב:

בסעיף 30(א)(8) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") נקבע כי "לינה של תייר בבית מלון ושירותים נוספים שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הניתנים אגב לינה כאמור", היא עסקה שהמס עליה יהיה בשיעור אפס.

מתוך נתוני השאלה לא ברור האם דירת הנופש עונה להגדרת "בית מלון", אשר הוגדר בסעיף 1 לחוק מע"מ כך - "לרבות פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח או כיוצא באלה שבו מלינים בדרך כלל בתמורה לפחות חמישה אנשים."

בהוראת פרשנות 2/97 אשר פורסמה על ידי המחלקה המקצועית של מע"מ בעניין חדרי אירוח ("צימרים"), נקבע כי צימר הכולל יחידת נופש אחת ייחשב ל"בית מלון" רק אם גודל היחידה מאפשר - על פי הקריטריונים של משרד התיירות [שטח רצפה מינימלי של 14 מ"ר (ללא שירותים ומטבחון) לשתי מיטות, ולכל מיטה נוספת ביחידה 4 מ"ר (דהיינו שטח רצפה של מינימום 26 מ"ר ללא שירותים ומטבחון)] - לינה של חמישה אנשים לפחות ביחידה.

בהתאם להוראה, עסקאותיו של בעל הצימר יהיו חייבות במע"מ, וככל שמארח תיירים יהיה חייב במע"מ בשיעור אפס תוך עמידה בהוראות תקנות 12 ו-12ב לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976.

בפסק הדין את ישר בע"מ (ע"ש 3071/04) נדונה סוגיית קיזוז מס התשומות בגין רכישת דירה המשמשת למטרות נופש כחלק מפרויקט "האי" במרינה הרצליה. נפסק כי החברה עמדה בנטל ההוכחה כי הדירה נרכשה במטרה לעשות בה שימוש מלונאי.

משכך הוא, הותר ניכוי מס התשומות בגין רכישתה וריהוטה. מכל המקובץ לעיל עולה כי ככל שדירת הנופש עונה להגדרת "בית מלון" והשימוש שנעשה בה הוא בהתאם, רשאי העוסק לנכות את מס התשומות הכלול ברכישתה של הדירה ובשימושה השוטף.

המשיב הוא רו"ח אבי ביבי ממשרד קוסט, פורר, גבאי, קסירר ושות', רואי חשבון

* התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.