קצב קריסת הבנקים הקטנים בארה"ב: עלול להיות מסוכן

בסוף השבוע שעבר הודיע ארגון הפיקדונות בבנקים הפדראליים (FDIC) על סגירת 7 בנקים בארה"ב. מספר הבנקים שנסגרו מתחילת השנה מסתכם ב-139. בשנה שעברה נסגרו 148 בנקים (שיא של 17 שנים!) ועושה רושם שהשנה יישבר שיא נוסף.

בגרף הבא ניתן לראות את מספר הבנקים שנסגרו ע"י ה FDIC מאז 1992:

מקור


ארגון ה-FDIC מבטח פיקדונות ב-7,830 בנקים, המנהלים יחדיו 13 טריליון דולר. נכסי הבנקים שנסגרו נמוכים מ-1% מסך נכסי הבנקים בארה"ב, אך אם ימשיכו לגדול, יאיימו לבסוף על יציבות המערכת.

ויש יסוד לחשש כזה. חלק גדול מהבנקים שנסגרים הוגדרו קודם לכן בעייתיים. מדובר במוסדות הסובלים ממחסור כבד בהון, תזרימי מזומנים שליליים ו/או בעיות ניהול, המאיימים על יציבותם. הפיקוח עליהם הדוק מאוד, אך במקרים רבים אינו מונע את קריסתם.

בסוף הרביע השני היו בארה"ב 829 בנקים כאלה, שניהלו 403 מיליארד דולר, או 3% מסך הנכסים שבפיקוח FDIC - סכום לא מבוטל.

הגרף הבא מציג את מספר הבנקים הבעייתיים שבפיקוח FDIC בשנים 2006-2010:



מקור

מה מאיץ את הקריסות?

ראשית, גידול בהפסדים בתחום הנדל"ן המסחרי: חברות רבות נאלצות לסגור משרדים ומרכזי קניות שהן שכרו וכך מותירות יזמים עם בניינים ריקים מחד והוצאות תחזוקה ומיסוי גבוהות מנגד. כתוצאה, הם מפגרים בהחזר החובות לבנקים, שחלקם קורסים ורבים אחרים נקלעים לקשיים.

שנית, ה-FDIC נוטה כיום לסגור בנקים מהר מכפי שהיה לפני המשבר. זאת, לאחר שספג ביקורת קשה על כישלונו לזהות בזמן מוסדות בסיכון גבוה ולהתריע על סיכונים במערכת. הארגון טען בתגובה להאשמות, שלא הייתה לו גישה למידע הנחוץ, אך כעת אזלו התירוצים: רפורמה חדשה במערכת הפיננסית מקנה לו גישה כמעט בלתי מוגבלת למידע הנחוץ לו, ולאחר שליקק את פצעיו הוא סוגר כעת בנקים ללא שיהוי.

מה הסכנות הכרוכות בכך?

ראשית, סגירה אינטנסיבית של מוסדות פיננסיים מסוכנים היא לקח חשוב מהמשבר, אך היא גם יוצרת בעיה חדשה לממשל: אם עד כה הקפידו להציל רק מוסדות גדולים, בעלי חשיבות מערכתית (לקח ממקרה Lehman Brothers), כעת קורסים בנקים שכל אחד מהם קטן ולא חשוב בפני עצמו, אך יחד הם מצטברים למסה קריטית, שעלולה לסכן מאוד את כול המערכת.

שנית, לקוחות בנקים שקרסו זכאים להחזר פיקדונות אם הבנק מבוטח ע"י ה FDIC. הפיקדונות הללו מסתכמים כיום בכ 5.5 טריליון דולר. ה-FDIC מממן זאת ע"י קרו מיוחדת, שנכון להיום היקף נכסיה מסתכם ב 44 מיליארד דולר בלבד. אם הקצב המהיר של קריסת הבנקים יימשך, הקרן תתרוקן עד מהרה מנכסיה.

מה הפתרונות?

כדי לפתור את הבעיה, ה-FDIC מציע לגבות יותר מסים מהציבור האמריקאי ולייעד אותם להגדלת נכסי הקרן. אולם, פתרון זה לא ימנע קריסה של עוד בנקים וצורך בעוד העלאות מסים, שיכבידו על התאוששות הכלכלה.

סיוע לבנקים קטנים ובינוניים בקשיים עשוי לסייע לתקופה מסוימת לכלכלה, אך הוא אינו פתרון ארוך טווח, שכן אם הבנקים הללו לא ישרדו לאורך זמן, ירדו כספי הסיוע לטמיון...

פתרון ארוך טווח שמציע נגיד הפד, בן ברננקי, הוא סיוע במתן תמריצים ישירים לכלכלה. בנאומו האחרון ציין ברננקה, כי נראה שיש צורך להתערבות נוספת בכלכלה האמריקאית, ורמז בין השאר, על רכישה של ממשלתיות לטווח ארוך, על מנת להוזיל את עלויות החוב עבור חברות.

אבל גם ברננקי ציין בנאומו, כי לכל הצעדים שינקטו יהיו השלכות מסוכנות. מכיוון שאין אח ורע למשבר דומה, לא בטוח שניתן לחזות את ההשלכות שלהן.

הכותבת היא אורית לוין, יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, בנק מזרחי-טפחות

*** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.