מידע רלוונטי וחשוב עבור המשקיעים בתעודות הסל

אחד השינויים החדשים והמרעננים שהוטמעו לאחרונה בענף תעודות הסל הוא ללא ספק נושא הסיווגים, לכן בחרנו לעשות סדר והציג את המשמעות האופרטיבית של הסיווגים.

כל מנפיק מחויב להציג את סיווג התעודה בצמוד לשם שלה וזאת באמצעות שלושה תווים שיציגו את: מידת החשיפה למניות, מידת החשיפה למט"ח והתו השלישי והחשוב ביותר שמציין את סיווג החשיפה לאשראי של תעודת הסל.

למשל: תעודת הסל של המנפיק הדמיוני "חגית" העוקבת אחר מדד שחר 5+: חגית (00a) שחר 5+. התו השמאלי בסיווג התעודה (0) מייצג את רמת החשיפה למניות שהיא במקרה הזה 0 (מאחר ומדובר במדד אג"ח ולא במדד מניות) והתו האמצעי מייצג את רמת החשיפה למט"ח שגם היא 0 (מאחר ומדובר במדד מקומי).

החשיפה למניות ומט"ח מסומנת בספרות 0-6 כאשר ככל שהספרה גבוהה יותר גדלה מידת החשיפה למניות (אם מדובר בתו השמאלי) ולמט"ח (אם מדובר בתו האמצעי.

דוגמה נוספת היא תעודת הסל: "חגית (40b) ת"א 25". מידת החשיפה למניות היא - 4, כלומר: "שיעור החשיפה למניות בתעודה הוא עד 120%). מידת החשיפה למט"ח: 0, כלומר, 0% חשיפה למט"ח. סיווג האשראי הוא b ואליו נגיע בהמשך.

שני הסימולים הראשונים מתקיימים גם בקרנות נאמנות ונועדו לעזור למשקיע לדעת איזה חשיפה מנייתית או מטבעית יש לקרן).

קיימות 4 דרגות לסיווג אשראי בתעודות סל

כעת נעבור לתו הימני שהינו ייחודי לענף תעודות הסל ועושה צעד נוסף וחשוב עבור הגברת השקיפות בענף לטובת המשקיעים - סיווג החשיפה לאשראי.

הגבוה וה"טוב" ביותר הוא 0, לאחר מכן a,b,c. תעודת סל שתזכה לסיווג האשראי ה"נכסף" 0 היא תעודת סל שמשקיעה במישרין את נכסיה בהרכב המדד, אינה מבצעת השאלות בני"ע ואינה מפקידה פקדונות בבנק בהיקפים מהותיים כלומר: סיכון האשראי בתעודה אינו מהותי. בהתאם לכך יורד ציון האשראי ככל שדירוג הבנק ושואל הניירות מהתעודה יורד עד שמגיע לאות c. תעודת סל שתסווג בסיווג האשראי a היא תעודת סל שבה מידת החשיפה של המנפיק לאשראי היא "חשיפה למוסדות פיננסים בישראל בדירוג חוב גבוה".

תעודת סל שתסווג בסיווג האשראי b היא תעודת סל שבה מידת החשיפה של המנפיק לאשראי היא "חשיפה למוסדות פיננסים בישראל בדירוג חוב בינוני ומעלה בלבד". תעודת סל שתסווג בסיווג האשראי c היא תעודת סל שבה מידת החשיפה של המנפיק לאשראי היא "חשיפה למוסדות פיננסים בישראל שאינם מדורגים, או בדירוג חוב נמוך.

יש לציין כי במידה והבנק שבו מופקדים הפיקדונות של התעודה הוא בנק זר אך בדירוג הגבוה ביותר הוא יקבל את הסימול a', ולאחר מכן b', ולבסוף סיווג האשראי הנמוך ביותר c', דהיינו ניתן סימן שונה שמבהיר למשקיע שקיימת פעילות גם מול בנקים בחו"ל.

עוד תכניות

הקריטריונים לקביעת סיווג האשראי (0, a או b או c) הינם אחידים ושקופים לחלוטין, באופן שמאפשר ליצור השוואה בכלים אחידים בין תעודות סל על מדדים זהים או דומים. מהלך זה מהווה צעד חשוב בהפיכת הענף לשקוף יותר. המשקיע מקבל "מידע צופה פני עתיד" שמאפשר לו לדעת באופן פשוט את מדיניות ההשקעה של תעודות הסל ולדרג את סיכון האשראי הגלום במדיניות ההשקעה.

כל מנפיק תעודת סל נדרש כיום לפרסם לציבור את הסיווג של כל תעודות הסל ותעודות הפיקדון שהוא מנהל. פרסומים אלו ניתן למצוא בדיווחים הרשמיים של החברות ובמערכות המידע. לצד שם תעודת הסל מופיע בתוך סוגריים סימול בין שלושה תווים.

מידע רלוונטי וחשוב עבור המשקיע הוא - כי מבט מהיר במערכות המידע מראה תמונה די מגוונת של סיווגי אשראי שונים בתעודות סל של מנפיקים שונים ולעיתים אף על אותם המדדים בדיוק.

הסיבה לכך היא שמדיניות ההשקעות של כל תעודת סל אינה בהכרח זהה, וכן מנהלי תעודות הסל עובדים עם בנקים שונים שאינם זהים מבחינת דירוג האשראי שלהם. ההיבט החשוב ביותר הוא שהמשקיע חייב לבצע בדיקה של סיווג אשראי של התעודה בטרם רכש אותה.

קיימים פרמטרים שונים בסיווג האשראי שיכולים להשפיע על שיקולי ההשקעה בסיווג האשראי.

האם יש משקיע רציני שירכוש אג"ח בלי שיבדוק קודם לכן את הדירוג שלה?

כמו באג"ח כך גם בתעודות סל. התשואה חשובה, אך האם היא גבוהה כי קיים סיכון פנימי? בוודאי שלא! בתעודות סל יש לנקוט באופן דומה כאשר יש לוודא שדמי הניהול של התעודה ומחיר העסקה שנעשתה בה אינה באה על חשבון סיווג אשראי נמוך בתעודה.

להלן דוגמא להמחשה: נניח כי חברה א' מציעה תעודת סל על מדד התל-בונד בדמי ניהול של 0.35% ובסיווג אשראי של a, וחברה ב' מציעה תעודת סל על מדד התל-בונד בדמי ניהול של 0.3% ובסיווג אשראי של b. בדוגמא זו על המשקיע לשקול האם ההטבה בדמי הניהול שמציעה חברה ב' מצדיקה את רמת סיכון האשראי הגבוהה יותר לעומת חברה א' (מאחר וסיווג האשראי של התעודה המסומנת באות b הוא "מסוכן" יותר מתעודה בה סיווג האשראי הוא a).

על השאלה מה המשקל שיש לתת לסיווג האשראי בקבלת ההחלטה קשה להשיב כי התשובה היא סובייקטיבית ומתייחסת להעדפות שונות של המשקיעים וליחס בין הסיכוי סיכון שהם מוכנים ליטול על עצמם. בדיוק כמו שלא ניתן להגיד שאג"ח בדירוג AAA בעל מח"מ של 5 שנים צריך להיסחר תמיד בתשואה של 2% פחות מאג"ח בעל אותו מח"מ אך בדירוג A, כך לא ניתן לתת הגדרה מדויקת למשקל בהחלטה. כמו"כ יש לתת משקל גם לנושא הפעילות מול בנקים בחו"ל. נניח כי חברה א' מציעה תעודת סל על מדד ת"א 25 בדירוג אשראי a וחברה ב' מציעה תעודת סל על מדד ת"א 25 בדירוג אשראי a שמשמעותו שיש לה פעילות גם מול בנקים בחו"ל.

גם כאן המשקיע בתעודה של חברה ב' נטל על עצמו סיכון נוסף לסיכון השוק הישראלי, והוא סיכון הבנק בחו"ל. מה המשקל שיש לתת לכך? גם כאן התשובה סובייקטיבית ותלוייה בשאלה האם המשקיע מאמין שבנקים מובילים בעולם שנכללים בסיווג האשראי הגבוה בטוחים לפחות, אם לא יותר, מאשר בנקים בישראל.

בעוד שהמשקל שיש לתת לפרמטר סיווג האשראי הינו סובייקטיבי לכל משקיע, דבר אחד ברור - המשקיע צריך וחייב לבחון את סיווג האשראי ולקבל החלטה מושכלת לאחר שבחן פרמטר חשוב זה.

הכותב הוא אבנר חדד, מנכ"ל משותף בקסם תעודות סל, מקבוצת אקסלנס

*** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.