חייבים למסות תנועות הון לטווח קצר
הגיע הזמן שמישהו שם במקבלי ההחלטות של כלכלת ישראל יתעשת. מלחמת המטבעות בעיצומה וההפצצה האחרונה הייתה זו של בן ברננקי בשבוע שעבר. לכן, ייטב אם בנק ישראל ויותר נכון, משרד האוצר יחליטו על מדיניות קשוחה יותר לייצוב שוק המט"ח המקומי.
תחילה קצת רקע: יו"ר הפדרל רזרב הודיע בשבוע שעבר כי ירכוש אגרות חוב ממשלתיות בהיקף כספי של כ-600 מיליארד דולר וברווחי הקרן שהוקמה לשם עניין זה ייעשה שימוש לרכישת ניירות ערך נוספים. במילים אחרות, ברננקי מדפיס דולרים והרבה מאוד מהם.
לאחר תוכנית ה-TARP שהתבצעה במהלך 2009 במסגרתה הפדרל רזרב רכש נכסים בעייתיים בהיקף של כ-800 מיליארד דולר מגיעה תוכנית זו שבסיכומה יתבצעו רכישות בהיקף כולל של 850-900 מיליארד דולר - בחישוב תוספת הרכישות שיגיעו מהרווחים של הקרן.
להדפסה מאסיבית זו של דולרים יש כמה וכמה משמעויות והמעניינת מביניהן היא כמובן היחלשות הדולר בעולם. מדיניות זו של הפד' מובילה להתחזקות של כמעט כל המטבעות המובילים ביחס לדולר. התחזקותם של המטבעות השונים פוגעת ביצוא של אותן מדינות ומדינות אלה מוכנות לנקוט בצעדים על מנת להגן על המטבע המקומי שלהם.
עיון קצר בטבלה המצורפת מראה כי המטבעות המובילים ומטבעות אחרים נחלשו ביחס לדולר בשיעור של כ-10%-20% מיוני השנה ובכ-ממוצע של כ-14%: הפרנק השוויצרי התחזק בכ-17.24% ביחס לדולר, הין ירד בכ-10%, האירו זינק בכ-17.65% והריאל הברזילאי גם הוא עלה בכ-10.7% ביחס לדולר.
אלה רק דוגמאות קטנות למתרחש בעולם המטבעות והמדינות הללו לא יכולות יותר לעמוד בצד לראות כיצד היצואנים שלהם מאבדים מיכולת התחרות שלהם בשוקי העולם. לכן, מדינות מתפתחות ומפותחות נוקטות בצעדי מדיניות שונים במטרה להחליש את המטבע המקומי, החל מרכישת דולרים ועד שימוש ברצועת ניוד.
אך זוהי דרך חתחתים: אם ניקח, כמשל, את בנק ישראל שרכש במהלך השנה וחצי האחרונות כ-45 מיליארד דולר נראה שלצד היתרונות המובהקים של התערבות זו, ישנה ביקורת רבה ומוצדקת. ההפסדים שנגרמים לבנק ישראל גדלים ככל שהיתרות תופחות ולחצים מתחילים להישמע מכיוונו של משרד האוצר על כך שיש גבול לרכישת הדולרים.
אך בנק ישראל לא לבד בזירה זו: לצידו, עומדות לא פחות מ-11 מדינות שהתערבו במסחר במט"ח בעיתוי כזה או אחר בשנה האחרונה. מבדיקה שערכה חברת פינקסו מקבוצת Lembex לפני כחודש בנושא התערבות בנקים מרכזיים במסחר במט"ח עלה כי 3 מתוך 7 מדינות אשר מטרת התערבותן במסחר הייתה החלשת המטבע ביחס לדולר נכשלו בניסיונם.
מבדיקה זאת עולה עוד, כי על אף שלכאורה משימתם של הבנקים המרכזיים הייתה להחליש את המטבע, רובם ככולם רק שמרו על ערך המטבעות. שני הבנקים המרכזיים שנכשלו כישלון חרוץ הם למעשה הבנק המרכזי של שוויץ שהמטבע שלו, הפרנק, התחזק בכ-5% ביחס לדולר נכון ליום הבדיקה ודרום קוריאה שהמטבע שלה התחזק בכ-3% מאז החלו להתערב במסחר.
מסקנתנו היא שעל אף שההתערבות של בנק ישראל הייתה הכרחית בזמנו ועדיין נחוצה גם בימים אלה שהרי נדרשים צעדים נוקשים יותר מצידה של מדינת ישראל.
העלאת המס על תנועות הון לטווח קצר עשויה להיות הפיתרון המוצלח. כדאי לשים לב שכבר לא מדובר בצעד מהפכני ורבות מהמדינות עשויות אף ללכת בעקבות מדינת ישראל על רקע מלחמת המטבעות שמתפתחת בכפר הגלובלי שלנו.
למעשה, אנחנו לא נהיה הראשונים. ברזיל שילשה את המיסים בשנה האחרונה על תנועות הון לטווח קצר. מעניין לגלות שלאחר העלאת המס השלישית מ-4% ל-6%, באוקטובר הריאל נחלש בכ-2% והצעד, לעת עתה, התברר כיעיל.
כך גם צריכה לנקוט ממשלת ישראל והיא לא צריכה לפחד מביקורת. תנועות ההון לטווח קצר, מגבירות את התנודתיות ומסוכנות לכלכלת ישראל. לכן הו חייבות לקבל מכה שתהפוך אותן ללא כדאיות ולא רווחיות.
למהלך זה עשויים להיות כמה יתרונות: כידוע בנק ישראל נמנע מלעלות את הריבית - על אף שהוא היה מאוד רוצה בכך - בשל הפחד שהשקל יתחזק ויפגע ביצואנים.
במילים אחרות, סטנלי פישר מסונדל: אם יעלה את הריבית, הדולר ימשיך להיחלש ואם לא יעלה את הריבית, מחירי הנדל"ן ימשיכו לטפס. כלומר, נדרשת פעולה שלא קשורה להעלאת הריבית על מנת שיהיה אפשר לנהל את המדיניות המוניטארית בצורה חופשית יותר.
אפשר להודות על היצירתיות של פישר כשהחליט בשבועיים האחרונים על הקשחת התנאים לקבלת משכנתא אך יצירתיות זו לא הייתה נדרשת לולא היה אפשר פשוט להעלות את הריבית מה גם שהיא בשום אופן לא מסייעת להיחלשות השקל.
כדאי להבין עוד דבר אחר: תנועות ההון לטווח קצר, אותן אני מציע למסות, אינן מתחשבות במצבה הארוך של המדינה. מדובר במשקיעים הבאים לעשות רווח הון קצר טווח וללכת מכאן. אין להם שום עניין להשקיע בישראל בעשור הקרוב ולכן לא מעניין אותם כיצד כלכלת ישראל תיראה בעוד שלוש שנים או חמש שנים.
אלא שהתחזקות של השקל הנובעת מתנועות הון אלה פוגעת ביכולת התחרותית של היצואנים של מדינת ישראל ואלה עלולים להפסיד בתחרות הקשה הקיימת בשווקים התחרותיים. יצואנים אלה עלולים לסגור את עסקיהם ומצבה של כלכלת ישראל יהיה בכי רע.
במקרה זה, המשקיעים הזרים שנהנו מהתחזקות השקל ומהריבית הגבוהה יתחילו לברוח מההשקעה בישראל שכן הכלכלה שלה תתחיל לקרטע בגלל אובדן ההכנסות מיצוא. תנועות ההון שנעו לישראל שהכלכלה הייתה טובה, יהרסו אותה והיצואנים שסגרו את עסקיהם במדינה לא יחזרו לכאן באותה המהירות שהמשקיעים הזרים יעזבו את השקעתם כאן.
לכן, התחזקות השקל יכולה להיגרם - לדעתי - רק מתנועות הון ארוכות טווח שישקפו נכונה את מצב הכלכלה ארוך הטווח. כל תנועת הון קצרת טווח שאינה מתחשבת במצבה הכלכלי של המדינה חייבת להיעשות פחות כדאית עבור אותם המשקיעים הזרים.
היחלשות הדולר בעולם - תחילת הדרך
מקור: מערכות פינקסו
אסף לנציאנו הוא המנכ"ל של חברת פינקסו מקבוצת Lembex המספקת שירותי סחר מקוון
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
