בגדר תופעה: הבלוגים בתחום הלייף-סטייל פורחים - אייס בדק את השטח

במקביל לבלוגי הבישול והמתכונים ולצד בלוגי האופנה החתרניים, גם מקומם של הבלוגים העוסקים בלייף סטייל ובצרכנות, הולך ומתעצם. היחצ"נים (שאגב רבים מהם מחזיקים בבלוג פרטי משל עצמם), מקטרים על אינפלציה בכותבים אולם חוששים להישאר מאחור וממשיכים לשלוח מוצרים, להזמין להשקות ולעדכן את הבלוגרים (ובואו נודה, בעיקר בלוגריות).

בין "נסיכה שולטטתתתתתת!!14" שממליצה לחברות שלה על טרנד הלק האחרון בבלוג הורוד-מנצנץ שהקימה, ועד בלוגי הצרכנות ה"כבדים" דוגמת "רינונים" בניהולה של רונית קיטאי המתהדר ב'לוק' עיתונאי, הטווח גדול ומשתנה.

דוגמאות לעיתונאיות שפתחו אתרים או בלוגרים בנושאי צרכנות ולייפסטייל לא חסרות, חיה גולן (לשעבר כתבת במקומון זמן הנגב), פתחה אתר משלה העוסק בתחומים שהזכרנו.

אורלי אלקלעי (מ'מקור ראשון') מפעילה את הבלוג "רוקמת חלומות" וכותבת על מוצרי תינוקות, איפור ואופנה.

לובה שמוקלר מאתר וואלה כותבת גם היא על טרנדים ואופנה בבלוג משלה ואפילו העורכת של "ליידי גלובס", גלית חתן, מתהדרת בבלוג לייפסטייל מדובר

האם מדובר במהפכה תקשורתית המבשרת על מעברם של מדורי הצרכנות "היבשים" אל התיאורים האישיים והצבעוניים (לעתים) המופיעים בבלוגים? לאו דווקא.

למרות הפריחה בשוק, דומה שהיחצ"נים עדיין מעדיפים את החשיפה ה"מסורתית" יותר שמגיעה מעל דפי העיתון. תקציבאית בכירה מאחד ממשרדי היח"צ הגדולים מסרה לאייס שריבוי הבלוגים יוצר בעייתיות מסוימת, למרות החשיפה הנוספת לה זוכים הלקוחות: "אין לנו כל כך שליטה בחומרים שעולים לאוויר בבלוגים האלה, רוב הזמן מעתיקים את הקומוניקטים כפי שהם ולא באמת משקיעים מחשבה. בעיתונות זה לא קורה, יש סינון ויש עורכים ויש פיקוח לדברים האלה".

ועדיין אתם משתפים פעולה?... "כי מספיק שמשרדים אחרים משתפים פעולה בשבל שאנחנו לא נרצה להישאר מאחור, אז אנחנו שולחים גם מוצרים והזמנות ומה שצריך. מה גם שיש מעטים, שהם בגדר מובילי דעת קהל ומשפיעים ואיתם שווה לנו לעבוד".

בין הבלוגים ששמם עלה מספר פעמים בהקשרים חיובים מצאנו את הבלוג של הבולשת. הבולשת, בלוגרית בת 29 שפרטיה שמורים במערכת, מדווחת בנאמנות על מוצרי צריכה וטרנדים. לאייס אמרה: "אני מרגישה שווה לעיתונאים, אני חושבת שהיום הבלוגרים קיבלו מעמד לא רשמי אבל אמיתי של עיתונאים לכל דבר, אם זה הזמנות להשקות או רשימות תפוצה של הפצות. אני לא מרגישה מופלית לרעה ולפעמים אפילו להפך".

לדבריה של "הבולשת", ריבוי הבלוגים דווקא מעלה את איכות הידיעות: "אני לא חושבת שכקוראת עיתון אני צריכה להמתין שבוע או חודש למגזין שלי כדי לדעת מה חדש, טרנדי ומעניין. הבלוגים נמצאים עם היד על הדופק ומתעדכנים במהירות".

אחת הטענות שעולות נגד התופעה מתמקדת בעובדה שלהבדיל מבלוגים, בעיתונות מסורתית יש הפרדה מבנית בין האנשים שמייצרים את התוכן לבין המחלקה המסחרית שאחראית על המנויים ועל המודעות. אנשי התוכן מייצרים תוכן, אנשי מודעות מוכרים מודעות ואנשי מנויים מוכרים מנויים - ואין קשר פורמלי ביניהם. לעומת זאת, בבלוגים, כותב התוכן והאחראי על ההכנסות של הבלוג הוא במרבית המקרים אותו אדם, ואז קשה מאוד לעמוד בפיתוי שלא להפוך בלוג עצמאי ל"תוכן שיווקי".

נופר גורן (31), בעלת הבלוג בסלסלה היא בין הבודדות שמצהירות בגלוי כי: א. היא עוסקת ביחסי ציבור ו-ב. הבלוג מהווה גם פלפורמה פרסומית ללקוחות. את תמונות המוצרים שהיא בודקת, מלווה הבובה "בלה" המצולמת לצד המוצרים.

גורן סבורה כי "הציבור בארץ עוד לא מחונך להסתכל בבלוגים", אבל למרות זאת היא אומרת, רוב משרדי היח"צ מתייחסים לתופעה ברצינות. לדבריה של גורן, למרות ההצפה ברשת, רק החזק ישרוד: "אני מאמינה שהעובדה שכל אחד יכול להעלות בלוג צרכנות עם או בלי קשר לאיכות של התכנים, בהחלט גורמת לזילות בתחום. יש בלוגים ואתרים שבשביל להספיק כמה שיותר מוצרים הולכים על כמות במקום על איכות וחבל. מצד שני, אני מאמינה שמי שטוב באמת ישרוד ואלו שלא, יתאיידו מהרשת. הקטע בבלוגים זה להביא את הזווית האישית, את הפאנצ' ואת זה לא הרבה עושים".