אחרי זינוק של 21%: איגרות החוב הלא צמודות עדיין כאן

איגרות החוב הלא צמודות שהנפיקה הממשלה עלו 21% בשלוש השנים האחרונות והכו את (שעלה 6%) ואת מדד מניות ת"א 25 (שעלה 9%). במיוחד עלו איגרות החוב עם 5+ שנים לפדיון (27%).

מתחילת 2010 נטלו המניות את ההולכה (מדד ת"א 25 עלה 11%), אך האג"ח הלא צמודות לא פגרו אחריהן בהרבה (הן עלו 7% והסדרות עם 5+ שנים לפדיון עלו 9%), במיוחד לאור הסיכון הנמוך יותר הכרוך בהן. בד בבד הן המשיכו להכות את מדד המחירים לצרכן (שעלה 2%).

אולם, מתחילת הרביע השלישי מסתמנת בלימה בביצועי האג"ח הלא צמודות, הן בהשוואה לחודשים הקודמים והן בהשוואה למניות ולמדד המחירים לצרכן.

בפרשת דרכים זו, לאן הולכות איגרות החוב?

להשגת התוצאות המצוינות עד לאחרונה חברו שלוש התפתחויות מפתיעות:
איגרות החוב של ממשלת ארה"ב זינקו ותשואתן לפדיון, המהווה אמת מידה לאג"ח שמנפיקות מדינות ברחבי העולם, ירדה מ-4% ל-2.9% (ולאחרונה אף בקרה ב-2.4%).

קטנו צרכי המימון - הגירעון בתקציב המדינה הצטמצם 41% בחודשים - אוקטובר 2010 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אירופה נקלעה למשבר ואג"ח מתחרות שהנפיקו מדינות כגון פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד לקו בתנודות וירידות חדות.

במבט לשנתיים הבאות, לא מסתמנת תפנית לרעת איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות. הפד' ירכוש של ממשלת ארה"ב בעד 600 מיליארד דולר עד אמצע 2011 ולהערכת מריל לינץ' תשואת הפדיון על איגרת החוב ל-10 שנים תסתכם ב-3.25% בסוף השנה.

מעריך שהממשלה תעמוד בתקרות הגירעון וההוצאות בתקציבה ב-2011, אם יאושרו הצעדים הכלולים בהצעת התקציב. הקשיים באירופה לא יפתרו במהרה; מדינות נוספות כגון פורטוגל ואולי גם ספרד עלולות ללכת בדרכן של אירלנד ויוון. השקל לא יפוחת משמעותית כנגד הדולר ולהערכת מריל לינץ' שער החליפין יסתכם ב-3.90 בסוף 2011. התוצר ימשיך לגדול בקצב מהיר, בהשוואה למדינות מפותחות רבות, כך שתשואת הפדיון הנוספת (פרמייה) שתובעים משקיעים זרים בגין סיכון המדינה לא תגדל.

העלייה המהירה במחיר הדיור תיבלם, בשלב מסוים, ואם לא תפוצה במלואה על ידי התייקרות בשכר הדירה, תרסן את העלייה במדד המחירים לצרכן. עם זאת, בשנים 2013 ואילך עלולות לנשב בפניהן רוחות נגד חזקות:

- בארה"ב, הריבית הנמוכה ורכישות הפד' יוליכו לעלייה בקצב האינפלציה ותשואות הפדיון על איגרות החוב הנומינאליות תקדמנה לעלות.
- בנק ישראל וארגון OECD מתריעים, שההפחתה שהממשלה מתכננת בשיעורי המס לסוגיו בשנים 2013 - 2016 תחייב ריסון בהוצאות, אחרת תהיה חריגה גדולה מתקרת הגירעון.
- התחזקות בדולר בעולם, במקביל להתאוששות בכלכלת ארה"ב, ו/או הקטנת יתרות מטבע חוץ בידי בנק ישראל, תפחת את השקל כנגד הדולר ותתמוך בעלייה במדד המחירים לצרכן.
- חבילות החילוץ העצומות באירופה והנחישות לא לפרק את גוש האירו ישפרו הדרגתית את מצב החברות הסוררות שתהפוכנה תחרותיות יותר.

לסיכום, אין להניח שהעליות יוצאות הדופן מהן נהנו איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות בשלוש השנים האחרונות תחזורנה, אך לעת עתה הן מסוגלות להתבסס ברמותיהן הגבוהות יחסית. ירידות של ממש תהיינה, להערכתי, אם בכלל, רק לקראת 2013.

את האמור לעיל צריך לסייג כמובן: שוקי ההון בעולם ובארץ תנודתיים מאוד וייתכנו שינויים גדולים לפי ההתפתחויות בשטח. גם נכסים הנחשבים בשגרה סולידיים ובטוחים, כגון איגרות חוב ממשלתיות, עלולים לסבול מכך בכל רגע נתון.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.