בקשה לתביעת ענק: חברות הדלק הפרו את חוק הפיקדון על מכלי משקה

בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית הוגשה כנגד חברות הדלק הישראליות בטענה, כי הן מסרבות להשיב לצרכנים הרוכשים מכלי משקה בחנויות נוחות שבהנהלתן את סכום הפיקדון הנקוב על גבי המשקה וכן גובות מע"מ על בגין דמי הפיקדון - בניגוד לחוק.

התובעים, טוענים כי החברות וביניהן דלק ישראל הפרו את סעיף 6 לחוק הפיקדון על מיכלי משקה, ואת תיקון מספר 4 לחוק הפיקדון. כמו כן, נטען כי החברות מחייבות את הצרכנים אשר רוכשים בקבוקי משקה מסומנים מלאים ברכיב מע"מ בגין דמי הפיקדון.

סכום התביעה המוערך כנגד כל חברות הדלק הינו בסך כולל של 2.905 מיליארד שקלים ותוספת סך של 64.5 אלף שקלים בגין רכיב המע"מ שחויב ביתר.

חוק הפיקדון על מכלי משקה, נכנס לתוקפו ב-1 באפריל 2001. מטרתו של החוק הייתה להביא לאיסוף ומחזור, אשר לולא החוק, היה גורלם אחד והוא הטמנה באתרי פסולת ברחבי הארץ, יחד עם השלכה של חלק לא מבוטל מהם ברשות הרבים. עם זאת, מספר קשיים, ובראשם מחסור חמור בנקודות החזרת מיכלים, גרמו לכך שהיעדים שנקבעו בחוק לא הושגו והציבור הרחב יצא נפגע מכך שאינו מקבל את כספו בחזרה.

סעיף 6 לחוק קובע כי על בתי העסק מוטלת חובה לקבל חזרה מיכלי משקה, להציב שלט בתחומם המיידע אודות חובה זו, על מנת להעלות את מודעות הצרכנים לנושא ובכך להגביר את אחוזי ההחזרה. תיקון סעיף 4 ביטל את ההוראה שאיפשרה בעבר לבית עסק המוכר מכלי משקה לצריכה בתחומי בית העסק, שלא לגבות פיקדון. זאת במטרה ליצור אחידות בחובת גביית הפיקדון המוטלת על בתי העסק השונים, וכן על מנת למנוע מצב בו נגבה פיקדון על ידי בית העסק, ללא ידיעת הצרכן.

רוב חברות הדלק מפעילות חנויות נוחות בצמוד לתחנות הדלק שלהן. מדובר בחנויות קמעונאיות לממכר מוצרי צריכה נפוצים מסוג משקאות קלים, עיתונים, סיגריות, חטיפים ועוד. בין הרשתות הנפוצות בישראל ניתן למצוא את רשת "Yellow" של פז, "SoGood" של סונול, "מנטה" של דלק ו"אלונית" של דור אלון.

בהודעה שפרסמה דלק ישראל לבורסה אמרה: "בשל השלב המקדמי של ההליך, אין החברה יכולה להעריך את סיכוי התביעה". החברה מסרה, כי תפעל להסרת שמה של קבוצת דלק מהבקשה.