הדו"ח הכלכלי של גבעות: פוטנציאל הרווח של שדה מגד - כ-3 מיליארד שקלים
שותפות חיפוש הנפט גבעות עולם ממשיכה להתקדם בתוכנית העבודה שלה בשדה מגד. חודש לאחר פרסום תוכנית העבודה הרב שנתית שלה מספקת היום השותפות למשקיעים שני דוחות חשובים השופכים אור על פעילות חיפוש הנפט: הדו"ח הכלכלי ודו"ח הרזרבות.
דו"חות אלו מתפרסמים היום לאחר שקיבלה את כל האישורים לפרסמם - הן מרשות ני"ע והן ממשרד התשתיות אשר עברו ואישרו את הנתונים. מי שחתום על עבודת דו"ח הרזרבות היא חברת RDS מקבוצת בייקר יוז הבינלאומית. הפנייה לבייקר יוז להכנת הדו"ח נעשתה באישור משרד התשתיות שאף אישר את הדו"ח לפרסום לאחר מספר הבהרות שנתבקשו על ידו.
דו"ח הרזרבות
תוצאות דו"ח הרזרבות מצביע על כך כי כמויות הנפט הניתנות להפקה בהסתברות של 90% במגד 5 הינן סביב 2.2 מיליון חביות במקטעים 1-6. בנוסף, מעריכה חברת RDS כי היקף הנפט בר הפקה בקידוחי מגד 5,6 ו-7 יסתכמו ב-10.5 מיליון חביות בהסתברות של 50%. עוד עולה מהדו"ח כי בשדה מגד כולו הפוטנציאל עשוי להגיע ל-59.9 מיליון חביות.
נתונים אלו שמספק הדו"ח הרשמי נמוכים מעט מההערכות המוקדמות גבעות עצמה העריכה בעת פרסום הדו"ח ההנדסי לפני כחודשיים. אז העריכה גבעות כי היקף הפוטנציאל של נפט הניתן להפקה ממגד 5 הכולל פעולת המרצה בשיטת ה-frac ופעולה של הרמה מלאכותית תסתכם ב-13.2 מיליון חביות.
את הנתונים מספקת גבעות בהתאם לכללי דיווח בינלאומיים הכוללים נתונים הנקראים P1,P2 ו-P3 המשקפים את ההסברויות להפיק נפט משדה מגד בתרחישים שונים. נתוני P1 מצביעים על כך שבקידוח מגד 5 ניתן להפיק 2.2 מיליון חביות נפט או יותר בהסתברות של 90%. נתוני P2 מצביעים על כך שבקידוח מגד 5 ובשני הקידוחים הבאים מגד 6 ו-7 ניתן יהיה להפיק 10.5 מיליון חביות בהתסברות של 50%.
הנתון השלישי מתייחס לתרחיש אופטימי ונקרא P3. הנתון מצביע על כך שבהסתברות של 10% ניתן יהיה להפיק 16.9 מיליון חביות מקידוחים מגד 5 ומשני קידוחי ההמשך הבאים. חשוב להדגיש כי הקטגוריה P3 כוללת בתוכה את הכמויות הנכללות בקטגוריות P2 ו-P1 והקטגוריה P2 כוללת בתוכה את הכמות הנכללת בקטגוריה P1.
הדו"ח שמספקת גבעות גם כוללת נתונים בקטגוריה הנקראת C מבטאים את הערכת הרזרבות לגבי יתרת שדה מגד. המעבר מקטגוריה C לקטגוריה P מותנה במספר פעולות שהעיקרית שבהן הכנת תכנית פיתוח מלאה לשדה מגד ואישורה על ידי הממונה.
נתוני C1 המתייחסים לשכבות 1-6 בשכבות 1-6 בקידוח מגד 5 מצביעים על כך שפוטנציאל ההפקה של הנפט מהשדה עומד על 31.9 מיליון חביות. זהו תרחיש מעט פאסימי, אולם אינו כולל את הפוטנציאל בקידוחים הבאים: מגד 6 ו-7.
נתוני C2 המתייחסים להסתברות P2 המדברת על יכולת הפקה מקידוחים מגד 5-7 בכלל בהסתברות של 50% מצביעה על כך שהפוטנציאל הכלכלי בשדה עומד על 59.9 מיליון חביות. נתוני C3 המתייחסים להסתברות P3, שהם גם התרחיש האופטימי מצביעים על כך שהיקף הנפט בר הפקה במאגר עשוי להגיע בהסתברות של 10% לרמה של 90.1 מיליון חביות.
הדו"ח הכלכלי
על בסיס הדוח של בייקר יוז הכין הגיאולוג ניק רייט מחברת Greensand הלונדונית חישובי הכנסות ורווחים מהפקת הנפט במגד. על-פי חישובים אלה, הלוקחים בחשבון מחיר של 70 דולר לחבית נפט, הקידוחים במגד 5, 6, 7 בלבד עשויים להניב רווח נקי של 195 מיליון דולר לפני מס (144 מיליון דולר אחרי מס), מה שיהפוך את הפרוייקט לרווחי החל מ-2012. חישובים אלו מתייחסים להפקה של 10.5 מיליון חביות (3.5 מיליון חביות מכל קידוח)
בהקשר זה חשוב לציין כי כל החישובים מבוססים על קצב הפקת נפט יומית של 1,400 חביות ליום. מדובר בקצב נמוך מאשר ההערכות של גבעות בעבר לכך שהקצב עשוי להגיע אף לרמה של 5,000 חביות ליום. הערכה זו כוללת הנחה של שיעור היוון של 10% שהינה סבירה.
הדו"ח של ניק רייט מתייחס גם לשטח הליבה של השדה בשטח של 50 קמ"ר. חישוב הרווח הנקי על פי הכמויות ב-P2 ו-C2 (הסתברות של 50% בקידוחים מגד 5, 6, ו-7) מצביע על פוטנציאל רווח לפני מס של כ-830 מיליון דולר שהם כ-3 מיליארד שקל. חישוב זה מתבסס על כך שיידרשו 16 קידוחים מפיקים על פני תקופה של 25 שנה.
סוגיית הגז
במקביל לפרסום הדו"ח, גבעות מספקת גם מידע חדש לגבי סוגיית הגז הקיים במאגר. גבעות מעדכנת כי השותף הכללי חתם על מכתב כוונות עם חברת מדי תעש שהיא נציגה של חברת ג'נרל אלקטריק בארץ להקמת טוריבינה להפקת חשמל מהגז שיופק מקידוח מגד 5.
גבעות מעדכנת כי שתי החברות הציגו לממונה על ענייני נפט במשרד התשתיות מצגת טכנית והפתרונות המוצעים בה קיבלו את אישורו. השותפות פועלת באינטנסיביות לקבלת האישורים הנדרשים מול המשרד לאיכות הסביבה, משרד הביטחון וחברת החשמל לפני המועד המתוכנן לתחילת ההפקה המסחרית במגד 5 (נובמבר 2011).
גבעות תערוך תדרוך עיתונאים
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
