הדו"ח הכלכלי של גבעות: פוטנציאל הרווח של שדה מגד - כ-3 מיליארד שקלים
שותפות חיפוש הנפט גבעות עולם ממשיכה להתקדם בתוכנית העבודה שלה בשדה מגד. חודש לאחר פרסום תוכנית העבודה הרב שנתית שלה מספקת היום השותפות למשקיעים שני דוחות חשובים השופכים אור על פעילות חיפוש הנפט: הדו"ח הכלכלי ודו"ח הרזרבות.
דו"חות אלו מתפרסמים היום לאחר שקיבלה את כל האישורים לפרסמם - הן מרשות ני"ע והן ממשרד התשתיות אשר עברו ואישרו את הנתונים. מי שחתום על עבודת דו"ח הרזרבות היא חברת RDS מקבוצת בייקר יוז הבינלאומית. הפנייה לבייקר יוז להכנת הדו"ח נעשתה באישור משרד התשתיות שאף אישר את הדו"ח לפרסום לאחר מספר הבהרות שנתבקשו על ידו.
דו"ח הרזרבות
תוצאות דו"ח הרזרבות מצביע על כך כי כמויות הנפט הניתנות להפקה בהסתברות של 90% במגד 5 הינן סביב 2.2 מיליון חביות במקטעים 1-6. בנוסף, מעריכה חברת RDS כי היקף הנפט בר הפקה בקידוחי מגד 5,6 ו-7 יסתכמו ב-10.5 מיליון חביות בהסתברות של 50%. עוד עולה מהדו"ח כי בשדה מגד כולו הפוטנציאל עשוי להגיע ל-59.9 מיליון חביות.
נתונים אלו שמספק הדו"ח הרשמי נמוכים מעט מההערכות המוקדמות גבעות עצמה העריכה בעת פרסום הדו"ח ההנדסי לפני כחודשיים. אז העריכה גבעות כי היקף הפוטנציאל של נפט הניתן להפקה ממגד 5 הכולל פעולת המרצה בשיטת ה-frac ופעולה של הרמה מלאכותית תסתכם ב-13.2 מיליון חביות.
את הנתונים מספקת גבעות בהתאם לכללי דיווח בינלאומיים הכוללים נתונים הנקראים P1,P2 ו-P3 המשקפים את ההסברויות להפיק נפט משדה מגד בתרחישים שונים. נתוני P1 מצביעים על כך שבקידוח מגד 5 ניתן להפיק 2.2 מיליון חביות נפט או יותר בהסתברות של 90%. נתוני P2 מצביעים על כך שבקידוח מגד 5 ובשני הקידוחים הבאים מגד 6 ו-7 ניתן יהיה להפיק 10.5 מיליון חביות בהתסברות של 50%.
הנתון השלישי מתייחס לתרחיש אופטימי ונקרא P3. הנתון מצביע על כך שבהסתברות של 10% ניתן יהיה להפיק 16.9 מיליון חביות מקידוחים מגד 5 ומשני קידוחי ההמשך הבאים. חשוב להדגיש כי הקטגוריה P3 כוללת בתוכה את הכמויות הנכללות בקטגוריות P2 ו-P1 והקטגוריה P2 כוללת בתוכה את הכמות הנכללת בקטגוריה P1.
הדו"ח שמספקת גבעות גם כוללת נתונים בקטגוריה הנקראת C מבטאים את הערכת הרזרבות לגבי יתרת שדה מגד. המעבר מקטגוריה C לקטגוריה P מותנה במספר פעולות שהעיקרית שבהן הכנת תכנית פיתוח מלאה לשדה מגד ואישורה על ידי הממונה.
נתוני C1 המתייחסים לשכבות 1-6 בשכבות 1-6 בקידוח מגד 5 מצביעים על כך שפוטנציאל ההפקה של הנפט מהשדה עומד על 31.9 מיליון חביות. זהו תרחיש מעט פאסימי, אולם אינו כולל את הפוטנציאל בקידוחים הבאים: מגד 6 ו-7.
נתוני C2 המתייחסים להסתברות P2 המדברת על יכולת הפקה מקידוחים מגד 5-7 בכלל בהסתברות של 50% מצביעה על כך שהפוטנציאל הכלכלי בשדה עומד על 59.9 מיליון חביות. נתוני C3 המתייחסים להסתברות P3, שהם גם התרחיש האופטימי מצביעים על כך שהיקף הנפט בר הפקה במאגר עשוי להגיע בהסתברות של 10% לרמה של 90.1 מיליון חביות.
הדו"ח הכלכלי
על בסיס הדוח של בייקר יוז הכין הגיאולוג ניק רייט מחברת Greensand הלונדונית חישובי הכנסות ורווחים מהפקת הנפט במגד. על-פי חישובים אלה, הלוקחים בחשבון מחיר של 70 דולר לחבית נפט, הקידוחים במגד 5, 6, 7 בלבד עשויים להניב רווח נקי של 195 מיליון דולר לפני מס (144 מיליון דולר אחרי מס), מה שיהפוך את הפרוייקט לרווחי החל מ-2012. חישובים אלו מתייחסים להפקה של 10.5 מיליון חביות (3.5 מיליון חביות מכל קידוח)
בהקשר זה חשוב לציין כי כל החישובים מבוססים על קצב הפקת נפט יומית של 1,400 חביות ליום. מדובר בקצב נמוך מאשר ההערכות של גבעות בעבר לכך שהקצב עשוי להגיע אף לרמה של 5,000 חביות ליום. הערכה זו כוללת הנחה של שיעור היוון של 10% שהינה סבירה.
הדו"ח של ניק רייט מתייחס גם לשטח הליבה של השדה בשטח של 50 קמ"ר. חישוב הרווח הנקי על פי הכמויות ב-P2 ו-C2 (הסתברות של 50% בקידוחים מגד 5, 6, ו-7) מצביע על פוטנציאל רווח לפני מס של כ-830 מיליון דולר שהם כ-3 מיליארד שקל. חישוב זה מתבסס על כך שיידרשו 16 קידוחים מפיקים על פני תקופה של 25 שנה.
סוגיית הגז
במקביל לפרסום הדו"ח, גבעות מספקת גם מידע חדש לגבי סוגיית הגז הקיים במאגר. גבעות מעדכנת כי השותף הכללי חתם על מכתב כוונות עם חברת מדי תעש שהיא נציגה של חברת ג'נרל אלקטריק בארץ להקמת טוריבינה להפקת חשמל מהגז שיופק מקידוח מגד 5.
גבעות מעדכנת כי שתי החברות הציגו לממונה על ענייני נפט במשרד התשתיות מצגת טכנית והפתרונות המוצעים בה קיבלו את אישורו. השותפות פועלת באינטנסיביות לקבלת האישורים הנדרשים מול המשרד לאיכות הסביבה, משרד הביטחון וחברת החשמל לפני המועד המתוכנן לתחילת ההפקה המסחרית במגד 5 (נובמבר 2011).
גבעות תערוך תדרוך עיתונאים
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
