הדו"ח הכלכלי של גבעות: פוטנציאל הרווח של שדה מגד - כ-3 מיליארד שקלים

הסתברות של 90% להפקת 2.2 מיליון חביות או יותר. הסתברות של 50% להפקת 10.5 מיליון חביות או יותרבשעה 10:00 - שידור ישיר ב-Bizportal של תידרוך עיתונאים בהשתתפות לוסקין ואיילנד
תומר קורנפלד |

שותפות חיפוש הנפט גבעות עולם ממשיכה להתקדם בתוכנית העבודה שלה בשדה מגד. חודש לאחר פרסום תוכנית העבודה הרב שנתית שלה מספקת היום השותפות למשקיעים שני דוחות חשובים השופכים אור על פעילות חיפוש הנפט: הדו"ח הכלכלי ודו"ח הרזרבות.

דו"חות אלו מתפרסמים היום לאחר שקיבלה את כל האישורים לפרסמם - הן מרשות ני"ע והן ממשרד התשתיות אשר עברו ואישרו את הנתונים. מי שחתום על עבודת דו"ח הרזרבות היא חברת RDS מקבוצת בייקר יוז הבינלאומית. הפנייה לבייקר יוז להכנת הדו"ח נעשתה באישור משרד התשתיות שאף אישר את הדו"ח לפרסום לאחר מספר הבהרות שנתבקשו על ידו.

דו"ח הרזרבות

תוצאות דו"ח הרזרבות מצביע על כך כי כמויות הנפט הניתנות להפקה בהסתברות של 90% במגד 5 הינן סביב 2.2 מיליון חביות במקטעים 1-6. בנוסף, מעריכה חברת RDS כי היקף הנפט בר הפקה בקידוחי מגד 5,6 ו-7 יסתכמו ב-10.5 מיליון חביות בהסתברות של 50%. עוד עולה מהדו"ח כי בשדה מגד כולו הפוטנציאל עשוי להגיע ל-59.9 מיליון חביות.

נתונים אלו שמספק הדו"ח הרשמי נמוכים מעט מההערכות המוקדמות גבעות עצמה העריכה בעת פרסום הדו"ח ההנדסי לפני כחודשיים. אז העריכה גבעות כי היקף הפוטנציאל של נפט הניתן להפקה ממגד 5 הכולל פעולת המרצה בשיטת ה-frac ופעולה של הרמה מלאכותית תסתכם ב-13.2 מיליון חביות.

את הנתונים מספקת גבעות בהתאם לכללי דיווח בינלאומיים הכוללים נתונים הנקראים P1,P2 ו-P3 המשקפים את ההסברויות להפיק נפט משדה מגד בתרחישים שונים. נתוני P1 מצביעים על כך שבקידוח מגד 5 ניתן להפיק 2.2 מיליון חביות נפט או יותר בהסתברות של 90%. נתוני P2 מצביעים על כך שבקידוח מגד 5 ובשני הקידוחים הבאים מגד 6 ו-7 ניתן יהיה להפיק 10.5 מיליון חביות בהתסברות של 50%.

הנתון השלישי מתייחס לתרחיש אופטימי ונקרא P3. הנתון מצביע על כך שבהסתברות של 10% ניתן יהיה להפיק 16.9 מיליון חביות מקידוחים מגד 5 ומשני קידוחי ההמשך הבאים. חשוב להדגיש כי הקטגוריה P3 כוללת בתוכה את הכמויות הנכללות בקטגוריות P2 ו-P1 והקטגוריה P2 כוללת בתוכה את הכמות הנכללת בקטגוריה P1.

הדו"ח שמספקת גבעות גם כוללת נתונים בקטגוריה הנקראת C מבטאים את הערכת הרזרבות לגבי יתרת שדה מגד. המעבר מקטגוריה C לקטגוריה P מותנה במספר פעולות שהעיקרית שבהן הכנת תכנית פיתוח מלאה לשדה מגד ואישורה על ידי הממונה.

נתוני C1 המתייחסים לשכבות 1-6 בשכבות 1-6 בקידוח מגד 5 מצביעים על כך שפוטנציאל ההפקה של הנפט מהשדה עומד על 31.9 מיליון חביות. זהו תרחיש מעט פאסימי, אולם אינו כולל את הפוטנציאל בקידוחים הבאים: מגד 6 ו-7.

נתוני C2 המתייחסים להסתברות P2 המדברת על יכולת הפקה מקידוחים מגד 5-7 בכלל בהסתברות של 50% מצביעה על כך שהפוטנציאל הכלכלי בשדה עומד על 59.9 מיליון חביות. נתוני C3 המתייחסים להסתברות P3, שהם גם התרחיש האופטימי מצביעים על כך שהיקף הנפט בר הפקה במאגר עשוי להגיע בהסתברות של 10% לרמה של 90.1 מיליון חביות.

הדו"ח הכלכלי

על בסיס הדוח של בייקר יוז הכין הגיאולוג ניק רייט מחברת Greensand הלונדונית חישובי הכנסות ורווחים מהפקת הנפט במגד. על-פי חישובים אלה, הלוקחים בחשבון מחיר של 70 דולר לחבית נפט, הקידוחים במגד 5, 6, 7 בלבד עשויים להניב רווח נקי של 195 מיליון דולר לפני מס (144 מיליון דולר אחרי מס), מה שיהפוך את הפרוייקט לרווחי החל מ-2012. חישובים אלו מתייחסים להפקה של 10.5 מיליון חביות (3.5 מיליון חביות מכל קידוח)

בהקשר זה חשוב לציין כי כל החישובים מבוססים על קצב הפקת נפט יומית של 1,400 חביות ליום. מדובר בקצב נמוך מאשר ההערכות של גבעות בעבר לכך שהקצב עשוי להגיע אף לרמה של 5,000 חביות ליום. הערכה זו כוללת הנחה של שיעור היוון של 10% שהינה סבירה.

הדו"ח של ניק רייט מתייחס גם לשטח הליבה של השדה בשטח של 50 קמ"ר. חישוב הרווח הנקי על פי הכמויות ב-P2 ו-C2 (הסתברות של 50% בקידוחים מגד 5, 6, ו-7) מצביע על פוטנציאל רווח לפני מס של כ-830 מיליון דולר שהם כ-3 מיליארד שקל. חישוב זה מתבסס על כך שיידרשו 16 קידוחים מפיקים על פני תקופה של 25 שנה.

סוגיית הגז

במקביל לפרסום הדו"ח, גבעות מספקת גם מידע חדש לגבי סוגיית הגז הקיים במאגר. גבעות מעדכנת כי השותף הכללי חתם על מכתב כוונות עם חברת מדי תעש שהיא נציגה של חברת ג'נרל אלקטריק בארץ להקמת טוריבינה להפקת חשמל מהגז שיופק מקידוח מגד 5.

גבעות מעדכנת כי שתי החברות הציגו לממונה על ענייני נפט במשרד התשתיות מצגת טכנית והפתרונות המוצעים בה קיבלו את אישורו. השותפות פועלת באינטנסיביות לקבלת האישורים הנדרשים מול המשרד לאיכות הסביבה, משרד הביטחון וחברת החשמל לפני המועד המתוכנן לתחילת ההפקה המסחרית במגד 5 (נובמבר 2011).

גבעות תערוך תדרוך עיתונאים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.