הדו"ח הכלכלי של גבעות: פוטנציאל הרווח של שדה מגד - כ-3 מיליארד שקלים

הסתברות של 90% להפקת 2.2 מיליון חביות או יותר. הסתברות של 50% להפקת 10.5 מיליון חביות או יותרבשעה 10:00 - שידור ישיר ב-Bizportal של תידרוך עיתונאים בהשתתפות לוסקין ואיילנד
תומר קורנפלד |

שותפות חיפוש הנפט גבעות עולם ממשיכה להתקדם בתוכנית העבודה שלה בשדה מגד. חודש לאחר פרסום תוכנית העבודה הרב שנתית שלה מספקת היום השותפות למשקיעים שני דוחות חשובים השופכים אור על פעילות חיפוש הנפט: הדו"ח הכלכלי ודו"ח הרזרבות.

דו"חות אלו מתפרסמים היום לאחר שקיבלה את כל האישורים לפרסמם - הן מרשות ני"ע והן ממשרד התשתיות אשר עברו ואישרו את הנתונים. מי שחתום על עבודת דו"ח הרזרבות היא חברת RDS מקבוצת בייקר יוז הבינלאומית. הפנייה לבייקר יוז להכנת הדו"ח נעשתה באישור משרד התשתיות שאף אישר את הדו"ח לפרסום לאחר מספר הבהרות שנתבקשו על ידו.

דו"ח הרזרבות

תוצאות דו"ח הרזרבות מצביע על כך כי כמויות הנפט הניתנות להפקה בהסתברות של 90% במגד 5 הינן סביב 2.2 מיליון חביות במקטעים 1-6. בנוסף, מעריכה חברת RDS כי היקף הנפט בר הפקה בקידוחי מגד 5,6 ו-7 יסתכמו ב-10.5 מיליון חביות בהסתברות של 50%. עוד עולה מהדו"ח כי בשדה מגד כולו הפוטנציאל עשוי להגיע ל-59.9 מיליון חביות.

נתונים אלו שמספק הדו"ח הרשמי נמוכים מעט מההערכות המוקדמות גבעות עצמה העריכה בעת פרסום הדו"ח ההנדסי לפני כחודשיים. אז העריכה גבעות כי היקף הפוטנציאל של נפט הניתן להפקה ממגד 5 הכולל פעולת המרצה בשיטת ה-frac ופעולה של הרמה מלאכותית תסתכם ב-13.2 מיליון חביות.

את הנתונים מספקת גבעות בהתאם לכללי דיווח בינלאומיים הכוללים נתונים הנקראים P1,P2 ו-P3 המשקפים את ההסברויות להפיק נפט משדה מגד בתרחישים שונים. נתוני P1 מצביעים על כך שבקידוח מגד 5 ניתן להפיק 2.2 מיליון חביות נפט או יותר בהסתברות של 90%. נתוני P2 מצביעים על כך שבקידוח מגד 5 ובשני הקידוחים הבאים מגד 6 ו-7 ניתן יהיה להפיק 10.5 מיליון חביות בהתסברות של 50%.

הנתון השלישי מתייחס לתרחיש אופטימי ונקרא P3. הנתון מצביע על כך שבהסתברות של 10% ניתן יהיה להפיק 16.9 מיליון חביות מקידוחים מגד 5 ומשני קידוחי ההמשך הבאים. חשוב להדגיש כי הקטגוריה P3 כוללת בתוכה את הכמויות הנכללות בקטגוריות P2 ו-P1 והקטגוריה P2 כוללת בתוכה את הכמות הנכללת בקטגוריה P1.

הדו"ח שמספקת גבעות גם כוללת נתונים בקטגוריה הנקראת C מבטאים את הערכת הרזרבות לגבי יתרת שדה מגד. המעבר מקטגוריה C לקטגוריה P מותנה במספר פעולות שהעיקרית שבהן הכנת תכנית פיתוח מלאה לשדה מגד ואישורה על ידי הממונה.

נתוני C1 המתייחסים לשכבות 1-6 בשכבות 1-6 בקידוח מגד 5 מצביעים על כך שפוטנציאל ההפקה של הנפט מהשדה עומד על 31.9 מיליון חביות. זהו תרחיש מעט פאסימי, אולם אינו כולל את הפוטנציאל בקידוחים הבאים: מגד 6 ו-7.

נתוני C2 המתייחסים להסתברות P2 המדברת על יכולת הפקה מקידוחים מגד 5-7 בכלל בהסתברות של 50% מצביעה על כך שהפוטנציאל הכלכלי בשדה עומד על 59.9 מיליון חביות. נתוני C3 המתייחסים להסתברות P3, שהם גם התרחיש האופטימי מצביעים על כך שהיקף הנפט בר הפקה במאגר עשוי להגיע בהסתברות של 10% לרמה של 90.1 מיליון חביות.

הדו"ח הכלכלי

על בסיס הדוח של בייקר יוז הכין הגיאולוג ניק רייט מחברת Greensand הלונדונית חישובי הכנסות ורווחים מהפקת הנפט במגד. על-פי חישובים אלה, הלוקחים בחשבון מחיר של 70 דולר לחבית נפט, הקידוחים במגד 5, 6, 7 בלבד עשויים להניב רווח נקי של 195 מיליון דולר לפני מס (144 מיליון דולר אחרי מס), מה שיהפוך את הפרוייקט לרווחי החל מ-2012. חישובים אלו מתייחסים להפקה של 10.5 מיליון חביות (3.5 מיליון חביות מכל קידוח)

בהקשר זה חשוב לציין כי כל החישובים מבוססים על קצב הפקת נפט יומית של 1,400 חביות ליום. מדובר בקצב נמוך מאשר ההערכות של גבעות בעבר לכך שהקצב עשוי להגיע אף לרמה של 5,000 חביות ליום. הערכה זו כוללת הנחה של שיעור היוון של 10% שהינה סבירה.

הדו"ח של ניק רייט מתייחס גם לשטח הליבה של השדה בשטח של 50 קמ"ר. חישוב הרווח הנקי על פי הכמויות ב-P2 ו-C2 (הסתברות של 50% בקידוחים מגד 5, 6, ו-7) מצביע על פוטנציאל רווח לפני מס של כ-830 מיליון דולר שהם כ-3 מיליארד שקל. חישוב זה מתבסס על כך שיידרשו 16 קידוחים מפיקים על פני תקופה של 25 שנה.

סוגיית הגז

במקביל לפרסום הדו"ח, גבעות מספקת גם מידע חדש לגבי סוגיית הגז הקיים במאגר. גבעות מעדכנת כי השותף הכללי חתם על מכתב כוונות עם חברת מדי תעש שהיא נציגה של חברת ג'נרל אלקטריק בארץ להקמת טוריבינה להפקת חשמל מהגז שיופק מקידוח מגד 5.

גבעות מעדכנת כי שתי החברות הציגו לממונה על ענייני נפט במשרד התשתיות מצגת טכנית והפתרונות המוצעים בה קיבלו את אישורו. השותפות פועלת באינטנסיביות לקבלת האישורים הנדרשים מול המשרד לאיכות הסביבה, משרד הביטחון וחברת החשמל לפני המועד המתוכנן לתחילת ההפקה המסחרית במגד 5 (נובמבר 2011).

גבעות תערוך תדרוך עיתונאים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "סעודיה יכולה להיות לקוח משמעותי לכיפת ברזל"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטורית וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל ושכזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם יהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותם כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. תראה כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעים ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".