בשוק המעו"ף: הזזה של שורטים הביאה את האופציות מחוץ לכסף לסטיות מגוחכות
מדד המעוף עלה השבוע והתרחק ממחיר 1260 כשהמחזור מתחיל נמוך מאוד ועולה ככל שעובר השבוע (ראה גרף רלבנטי).
סטיית התקן ירדה ככל שעלה המדד והסקיו שמר על שיפועו כך שהאופציות מחוץ לכסף נסחרו בסטיות מגוחכות של 11.5%. סטיות אלו נבעו מהזזה מסיבית של שורטים מ-1290 ,1300, 1310 אל 1320 1330 ביחס גבוה וכן מאמונת השחקנים כי עליות מהותיות מכאן כבר לא יבואו.
תמחור הנגזרים הוריד את מפלס האופטימיות של השחקנים (במיוחד בתחילת השבוע) ועבר לתמחור המאמין ביציבות ודשדוש ואינו חושש מהיפוך מגמה או מפריצה משמעותית של מדד 1300 ("השגנו את מטרתנו, 1300 בידנו- אפשר לנוח...").
למעשה מספר הפוזיציות סביב הכסף נמוך, הרבה כותבים נחים ומחכים לתזוזה או לחלופין כתובים מעט מאוד יחסית לביטחונות ואין סטופים או לחץ רב. מנגדם ישנם קבוצות עושי שוק קנויים , אשר ציפו לתזוזה ונערכו בהתאם אך בשל המחזורים הדלילים הם ממשיכים "לווסת" את השוק בניהול גאמא חיובית שלהם ובחוסר הלחץ של הכותבים או הגופים הגדולים.
למעשה נראה כי המחנות שנוצרו בחודשיים האחרונים ממשיכים לשמור על הפוזיציה שברשותם... הגדולים מחזיקים בנכס הבסיס, לא ממהרים למכור ולא מספקים נזילות, הציבור ממשיך להזרים (אם כי באיטיות מה) כסף אל מוצרי ה 80/20 והגופים אשר כותבים את האופציות נמצאים בפוז' נמוכות או בכלל קנויות ומחכים כי אחת מהקבוצות האחרות תילחץ. בכלל התחושה היא מי ימצמץ ראשון הגופים הגדולים, הציבור או השחקנים שקנו אוכפים / מכרו שוק ומחכים לירידות חדות מטה.
סה"כ אופיין השבוע בחוסר גדול של מוכרי שוק אך גם במספר קונים נמוך, יחס P/C נמוך יחסית, סטיית תקן בפועל נמוכה של כ 10% בשבוע האחרון למרות השיא ביום חמישי וריסק שירד מרמה של 3.5% אל 2.5%. סטיות התקן גלומות באופ' נמוכות מאוד ועומדות על 12.3% בכסף ו 11.5% מחוץ לכסף.
את קוני השוק (למרות המחזורים הנמוכים) ניתן לראות בגרף הלידר (ההפרש בין הASK וה BID לLAST בשוק המניות עצמו) שרוב הזמן היה חיובי והראה גם הוא את הקונים שניסו לקנות רוב הזמן את מחיר המדד עצמו.
השאלה הגדולה שנשארת פתוחה היא האם התנודתיות תשאר כה נמוכה על רקע השיא במדד, הקונפליקט הגדול בין המחנה האופטימי לפסימי, וההבנה (המאוחרת משהו) של הציבור כי תשואות ריאליות בטוחות קשה להשיג כעת...
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
