בשוק המעו"ף: הזזה של שורטים הביאה את האופציות מחוץ לכסף לסטיות מגוחכות
מדד המעוף עלה השבוע והתרחק ממחיר 1260 כשהמחזור מתחיל נמוך מאוד ועולה ככל שעובר השבוע (ראה גרף רלבנטי).
סטיית התקן ירדה ככל שעלה המדד והסקיו שמר על שיפועו כך שהאופציות מחוץ לכסף נסחרו בסטיות מגוחכות של 11.5%. סטיות אלו נבעו מהזזה מסיבית של שורטים מ-1290 ,1300, 1310 אל 1320 1330 ביחס גבוה וכן מאמונת השחקנים כי עליות מהותיות מכאן כבר לא יבואו.
תמחור הנגזרים הוריד את מפלס האופטימיות של השחקנים (במיוחד בתחילת השבוע) ועבר לתמחור המאמין ביציבות ודשדוש ואינו חושש מהיפוך מגמה או מפריצה משמעותית של מדד 1300 ("השגנו את מטרתנו, 1300 בידנו- אפשר לנוח...").
למעשה מספר הפוזיציות סביב הכסף נמוך, הרבה כותבים נחים ומחכים לתזוזה או לחלופין כתובים מעט מאוד יחסית לביטחונות ואין סטופים או לחץ רב. מנגדם ישנם קבוצות עושי שוק קנויים , אשר ציפו לתזוזה ונערכו בהתאם אך בשל המחזורים הדלילים הם ממשיכים "לווסת" את השוק בניהול גאמא חיובית שלהם ובחוסר הלחץ של הכותבים או הגופים הגדולים.
למעשה נראה כי המחנות שנוצרו בחודשיים האחרונים ממשיכים לשמור על הפוזיציה שברשותם... הגדולים מחזיקים בנכס הבסיס, לא ממהרים למכור ולא מספקים נזילות, הציבור ממשיך להזרים (אם כי באיטיות מה) כסף אל מוצרי ה 80/20 והגופים אשר כותבים את האופציות נמצאים בפוז' נמוכות או בכלל קנויות ומחכים כי אחת מהקבוצות האחרות תילחץ. בכלל התחושה היא מי ימצמץ ראשון הגופים הגדולים, הציבור או השחקנים שקנו אוכפים / מכרו שוק ומחכים לירידות חדות מטה.
סה"כ אופיין השבוע בחוסר גדול של מוכרי שוק אך גם במספר קונים נמוך, יחס P/C נמוך יחסית, סטיית תקן בפועל נמוכה של כ 10% בשבוע האחרון למרות השיא ביום חמישי וריסק שירד מרמה של 3.5% אל 2.5%. סטיות התקן גלומות באופ' נמוכות מאוד ועומדות על 12.3% בכסף ו 11.5% מחוץ לכסף.
את קוני השוק (למרות המחזורים הנמוכים) ניתן לראות בגרף הלידר (ההפרש בין הASK וה BID לLAST בשוק המניות עצמו) שרוב הזמן היה חיובי והראה גם הוא את הקונים שניסו לקנות רוב הזמן את מחיר המדד עצמו.
השאלה הגדולה שנשארת פתוחה היא האם התנודתיות תשאר כה נמוכה על רקע השיא במדד, הקונפליקט הגדול בין המחנה האופטימי לפסימי, וההבנה (המאוחרת משהו) של הציבור כי תשואות ריאליות בטוחות קשה להשיג כעת...
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוק10 המגדלים הגבוהים בעולם
בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120
מגדלים כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.
1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות
הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.
המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,
תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.
- בנייה לגובה בירושלים? לא כל כך מהר
- 1,654 דירות חדשות ייבנו בבת ים. כמה הן יעלו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
