בשוק המעו"ף: הזזה של שורטים הביאה את האופציות מחוץ לכסף לסטיות מגוחכות

זיו פניני, משנה למנכ"ל מגדל שירותי בורסה, מומחה המעו"ף - Bizportal מסכם את שבוע המסחר בשוק המעו"ף
זיו פניני |

מדד המעוף עלה השבוע והתרחק ממחיר 1260 כשהמחזור מתחיל נמוך מאוד ועולה ככל שעובר השבוע (ראה גרף רלבנטי).

סטיית התקן ירדה ככל שעלה המדד והסקיו שמר על שיפועו כך שהאופציות מחוץ לכסף נסחרו בסטיות מגוחכות של 11.5%. סטיות אלו נבעו מהזזה מסיבית של שורטים מ-1290 ,1300, 1310 אל 1320 1330 ביחס גבוה וכן מאמונת השחקנים כי עליות מהותיות מכאן כבר לא יבואו.

תמחור הנגזרים הוריד את מפלס האופטימיות של השחקנים (במיוחד בתחילת השבוע) ועבר לתמחור המאמין ביציבות ודשדוש ואינו חושש מהיפוך מגמה או מפריצה משמעותית של מדד 1300 ("השגנו את מטרתנו, 1300 בידנו- אפשר לנוח...").

למעשה מספר הפוזיציות סביב הכסף נמוך, הרבה כותבים נחים ומחכים לתזוזה או לחלופין כתובים מעט מאוד יחסית לביטחונות ואין סטופים או לחץ רב. מנגדם ישנם קבוצות עושי שוק קנויים , אשר ציפו לתזוזה ונערכו בהתאם אך בשל המחזורים הדלילים הם ממשיכים "לווסת" את השוק בניהול גאמא חיובית שלהם ובחוסר הלחץ של הכותבים או הגופים הגדולים.

למעשה נראה כי המחנות שנוצרו בחודשיים האחרונים ממשיכים לשמור על הפוזיציה שברשותם... הגדולים מחזיקים בנכס הבסיס, לא ממהרים למכור ולא מספקים נזילות, הציבור ממשיך להזרים (אם כי באיטיות מה) כסף אל מוצרי ה 80/20 והגופים אשר כותבים את האופציות נמצאים בפוז' נמוכות או בכלל קנויות ומחכים כי אחת מהקבוצות האחרות תילחץ. בכלל התחושה היא מי ימצמץ ראשון הגופים הגדולים, הציבור או השחקנים שקנו אוכפים / מכרו שוק ומחכים לירידות חדות מטה.

סה"כ אופיין השבוע בחוסר גדול של מוכרי שוק אך גם במספר קונים נמוך, יחס P/C נמוך יחסית, סטיית תקן בפועל נמוכה של כ 10% בשבוע האחרון למרות השיא ביום חמישי וריסק שירד מרמה של 3.5% אל 2.5%. סטיות התקן גלומות באופ' נמוכות מאוד ועומדות על 12.3% בכסף ו 11.5% מחוץ לכסף.

את קוני השוק (למרות המחזורים הנמוכים) ניתן לראות בגרף הלידר (ההפרש בין הASK וה BID לLAST בשוק המניות עצמו) שרוב הזמן היה חיובי והראה גם הוא את הקונים שניסו לקנות רוב הזמן את מחיר המדד עצמו.

השאלה הגדולה שנשארת פתוחה היא האם התנודתיות תשאר כה נמוכה על רקע השיא במדד, הקונפליקט הגדול בין המחנה האופטימי לפסימי, וההבנה (המאוחרת משהו) של הציבור כי תשואות ריאליות בטוחות קשה להשיג כעת...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".