כבר לא ממש רותח: הנפקות הביומד ב-2010, על הביטולים והמניות שנחתכו

שנת 2010 הייתה השנה בה ציבור המשקיעים בארץ גילה את עולם הביומד ביתר עניין, ובאותו זמן עולם הביומד בישראל גילה את הציבור כגורם מממן. מדד הביומד, שהושק במרץ 2010, משך עניין רב הן מצד חברות והן מצד משקיעים.

המדד, המורכב מ-27 מניות של חברות העוסקות במחקר ובפיתוח בתחומי מדעי החיים, ביוטכנולוגיה, תרופות ומכשור רפואי, קיבל בראשית דרכו את השם "מדד החלומות" על סמך שנת 2009 בה מניות הביומד המובילות זינקו ב-377%. בשנת 2010, לעומת זאת, ירד מדד הביומד בקרוב ל-20%, בין היתר עקב הכללתן של חברות ביומד צעירות שנכנסו לבורסה בשנה זו. לשם ההשוואה, מדד תל אביב 25 עלה במהלך 2010 ב-15%.

במהלך 2010 ארבע חברות ביומד ביצעו הנפקות ראשוניות לציבור, ועימן נכנסו לבורסה 10 חברות ביומד נוספות דרך מסלול עוקף הנפקה - קרי מיזוג לשלד ציבורי. רשימת החברות שהתמזגו לשלדים כוללת בין היתר את אלביט מדיקל במיזוג לשלד של אנטר הולדינגס, חממת אשקלון (ATI) שהתמזגה לתוך גפן השקעות, ו-ET View לאחר מיזוג לפירסט אס. בי. אס.

חברת הביומד הראשונה שביצעה הנפקה ראשונית לציבור ב-2010 הייתה אינטק פארמה, אשר גייסה בתחילת פברואר 35 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל (לאחר הגיוס). הנפקת אינטק פארמה לוותה בביקושי יתר, בעקבותם מחיר המניה היה גבוה בכ-15% ממחיר המינימום שנקבע. למרות התחלה מגומגמת, ממועד ההנפקה ועד לסוף 2010, עלתה מניית אינטק פארמה בכ-25% אחוזים, ולמרות מגמת ירידה בדצמבר האחרון, היא עדיין מוגדרת כאחת ההנפקות המוצלחות של 2010, לא רק בתחום הביומד.

כשבועיים לאחר אינטק פארמה, הנפקת חברת פרוטאולוג'יקס הסתיימה בהצלחה מסחררת, עם חיתום יתר של כמעט פי 3. פרוטאולוג'יקס גייסה 47 מיליון שקל עם שווי חברה גבוה בכ-23% מהמתוכנן. בניגוד לאינטק פארמה, כחודש לאחר ההנפקה החלה המנייה לצלול ועד סוף השנה איבדה מניית פרוטאולוג'יקס כ-65% מערכה. בניגוד למרבית חברות הביומד הכלולות במדד, חברת פרוטאולוג'יקס נמצאת בשלבים מוקדמים מאוד של הפיתוח (עדיין לא החלה בניסויים קליניים), ולמרות הגב של טבע והסכם עם ענקית הפארמה GSK, דרכה למימוש הפוטנציאל עוד ארוכה.

שתי ההנפקות המוצלחות שהוזכרו עד כה יצרו אווירה חיובית לקראת הנפקת הענק של אפוסנס בהובלת לאומי פרטנרס. בתחילת יוני, בשילוב של הנפקה ציבורית ופרטית, גייסה החברה 94 מיליון שקל לפי שווי של 914 מיליון שקל (אחרי הכסף). גם מניית אפוסנס לא עשתה נחת למשקיעים ואיבדה כמעט מחצית מערכה עד לתחילת דצמבר. בחודש האחרון מראה המנייה מגמת עלייה, אך עדיין סיימה את השנה בשווי הנמוך בכ-25% משוויה בזמן ההנפקה.

עוד תכניות

לאחר סבב הנפקות מוצלחות אלו, בסוף יולי הגיע תורה של חברת אינסולין בהובלת מיטב חיתום. בניגוד לקודמותיה, אינסוליין לא הצליחה לגייס את מלוא הסכום שביקשה. בשבועיים שלאחר ההנפקה איבדה מניית אינסוליין 40%, ובשלושת החודשים לאחר ההנפקה איבדה כ-20%, אולם בחודשיים האחרונים של השנה ביצעה המנייה זינוק וסגרה את השנה בעלייה של כ-19% מול ערכה בהנפקה.

בדיעבד, הנפקת אינסוליין סגרה את חלון ההזדמנויות של הנפקות הביומד ל-2010. בעקבות כישלון ההנפקה של אינסוליין וביצועי המניות של המונפקות הטריות נפסקה מגמת ההנפקות, וניסיונות לחדשה הסתיימו במספר הנפקות שבוטלו במהלך הרבעון האחרון, ביניהן צ'ק אפ, פארמה 2B ורוזטה גרין.

בניסיון להסביר את הירידות המהירות של מרבית המניות של חברות הביומד שהנפיקו במהלך 2010 ואת מגמת ביטולי הנפקות הביומד ניתן להצביע על שני גורמים: 1. שווי החברה בעת ההנפקה: כל החברות המצוינות בכתבה זו נמצאות בשלב ה"חלום", ונמצאות מרחק גדול יחסית משלב יצירת הכנסות. עקב כך, קשה לבצע אנליזה מהימנה לשווי החברות. לחץ מצד החתמים והחברות להעלאת שווי החברה, במקביל ליצירת באז סביב חברות שונות, עקב הלך רוח אובייקטיבי חיובי לשוק הביומד או עקב המצאות משקיע בעל מוניטין בחברה זו או אחרת, פתחו פתח להנפקות לפי שווי שוק גבוה מידי. כתוצאה, המניות הגיבו בירידות חדות לאחר ההנפקות והמשקיעים הם אלה ששילמו את המחיר ונכוו. 2. בשלות החברות המנפיקות: למעט אינטק פארמה, אשר סיימה בהצלחה ניסוי קליני שלב IIa בתרופה המובילה שלה כשבוע לפני ההנפקה, שלוש החברות האחרות שבצעו הנפקה ב-2010 וכמותן החברות שביטלו את ההנפקה נמצאות בשלבים מוקדמים יחסית בשלב פיתוח המוצר. אפוסנס, הנמצאת במצב המתקדם בחבורה נמצאת במהלך מספר ניסויים קליניים שלב II, ואילו האחרות נמצאות בשלב הניסויים הפרה-קליניים או בניסוי קליני שלב I. יתכן וחברות הביומד המוזכרות הנפיקו מוקדם מידי, עוד לפני שהראו שהפיתוחים שלהן יעילים בניסויים נרחבים ומבוקרים בבני אדם, כל זאת בנוסף לרמות הסיכון הגבוהות באופן כללי בהשקעות ביומד, בשילוב העלויות הגבוהות הכרוכות במחקר בתחום ופרק הזמן הארוך הדרוש למסחור תרופה או מכשור רפואי.

אם כך, לאור אובדן האמון המסתמן של המשקיעים הציבוריים בחברות ביומד הנמצאות בשלבי ביניים של המו"פ, מה הפתרון למימון של חברות אלו?

קרנות הון הסיכון כמעט ולא בצעו השקעות חדשות בחברות ביומד ב-2010, והתמקדו בתמיכה בחברות הפורטפוליו שלהן. עושה רושם שמגמה זו תמשך ב-2011 לאור קשיי גיוס הכספים של הקרנות. מיזוג לשלדים בורסאיים ימשיך להיות אופציה, והצלחות של שתיים או שלוש חברות ישראליות ב-2011 יכולות להביא לעלייה במפלס החשק של המשקיעים. לדעתי חלק מהתשובה צריך להגיע מהמדינה. הדיבורים על קרן ביוטק לאומית מתמשכים כבר שנים, והיקף הכספים המדובר בהחלט יעזור, אך אינו מספק. נראה כי למדען הראשי החדש, אבי חסון, ממתינים אתגרים לא פשוטים בהמשך התמיכה בתעשיית הביוטק הצומחת של ישראל. בנוסף, עושה רושם כי אין ברירה והמשקיעים המוסדיים בארץ יאלצו להעמיק את תהליכי בדיקת הנאותות בחברות הצעירות הבאות לגייס מהן כסף.

ומה צפוי לנו ב-2011? על זה יפורט בכתבה הבאה...

הכותב הינו ד"ר גל אופיר, שותף בכיר בחברת הייעוץ bioassociate ומומחה הביומד של Bizportal