מקריאות לרצח שי ניצן, דרך בגד הים של יחימוביץ' ועד לדובר צה"ל החדש
4 בנובמבר 1995, תל אביב, בירת הפלורליזם הישראלי. יצחק רבין נרצח. הייתי רוצה לצפות שהאירוע הטראומטי הזה ייזכר בקולקטיב הישראלי כמחריד, אך לא כך הדבר.
השבוע זכינו לתזכורת כמה קל להיחשף לציבור בעזרת פרובוקציות, רק שהפעם הפרובוקציה הזו נטולת גימיק שובבי, היא מסוכנת, היא מסיתה. אני מדבר כמובן על הסרטון שקרא לרצח של המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן, שהתפרסם כמו אש בשדה קוצים. והשאלה שעולה היא האם צריכים היו כלי התקשורת לסקר את הנושא?
מחד, הסרטון יכל להמשיך ולרוץ יופי ברשת מבלי הסיקור המסורתי עד לרגע שמישהו היה טורח להורידו. מאידך, אלו תחנות הרדיו ואתרי האינטרנט שהעצימוהו בחשיפה נוספת. כלומר, זו יכולה להיות אותה תחנה או אותו אתר או כתב, שיביאו את פרסומה של ההסתה המדוברת לעיניו של יגאל עמיר הבא.
האם יכולים כלי התקשורת להגיע להסכמה קולקטיבית שלא מסייעים למסיתים לרצח בחשיפת תכניהם? האם הם יכולים להרשות לעצמם לוותר על הרייטינג או שמא דרושה לכך הגינות גבוהה מדי? ואולי דווקא כן צריך לחשוף את התוכן כדי לגנותו? והאם הסיכוי שהאחד יתעלם מתוך החלטה אידיאולוגית אינו קיים לאור הסיכון שהמתחרה לא יעשה כך? תחליטו אתם.
2. הרים לה להנחתה: כשהקורבן מנצח
הפרצופים מאחורי הסרטון המדובר היו נסתרים מעיני הציבור אך לא כך בקרב האגרוף האחרון. מצד אחד של הזירה נמצא נחום ברנע חמוש במילים ומולו ללא שום בושה מתייצבת שלי יחימוביץ, זקופה מתמיד, חמושה בתמונה שמוצגת לעיני כל, ובעיקר, "מודה באשמה".
ברנע, עיתונאי מוערך שאינו מסתיר את 'אהבתו' ליחימוביץ, תאר במאמרו דמות פוליטית שצולמה תוך כדי שהיא "מבליטה". כמו יחימוביץ' עצמה, גם אני מתפלא, עם כל הכבוד: אובייקט מיני היא לא, ולכן גם הקשר הגיוני לתוכן לא מצאתי חוץ מקטנוניות.
בכל מקרה, יחימוביץ במהלך מבריק ומתבקש, חשפה את התמונה הנוראית ל-285 אלף בתי אב בעיתון 'ישראל היום'. למעשה, כל הפרשה הזו זיכתה את יחימוביץ בהזדמנות כל כך טובה לחשיפה חיובית שאם הייתי תחת השפעת אלכוהול הייתי תוהה האם ב'ידיעות אחרונות' פרסמו את הטור של ברנע בכדי לאפשר לה ליהנות מהחשיפה שבתגובתה הצפויה.
3. זה כשר? על קשרים וכישורים
אני שם לב לטרנד חדש של הבאת כוכבים לתפקידי דוברות ויח"צ. כך למשל מינויו של דובר צהל החדש אל"מ ליאור לוטן מעלה תהייה, האם לוטן יודע איך לנהל יחסים עם מגוון כה רחב של עיתונאים? האם ראייתו מספיק תקשורתית?
לוטן לא לבד, לאחרונה התבשרנו כי כוכב התוכנית 'מאסטר שף' אלקנה ביטון מונה לדובר איגוד הכבאים לאזור אשקלון, בידיעה שפורסמה על ביטון כמו על לוטן, לא פורט ניסיון תקשורתי, כלשהו.
אין ספק שמי שמגיע מהשטח מביא איתו יתרון חשוב במינויו לדובר, אבל האם הדרישה לניסיון מעשי בתקשורת אמורה להעלם כאילו ואינה קיימת? בכל מקרה, דוברות ניתנת ללמידה, אבל לגבי לוטן, איני בטוח שלהתגלח על חשבון אחד התפקידים החשובים בישראל הוא דבר רצוי, ואתם?
תלונות, הצעות, ואף גידופים קלים: [email protected]
